חזונו של הרצל
חזונו של הרצלצחי פרבר

בשנה בה מציינים 120 שנה לצאת הספר "אלטנוילנד", ספרו האוטופי של בנימין זאב הרצל, בו הוא הציג את חזונו לעתידה של המדינה היהודית אותה הוא פעל להקים, יוצא לאור הספר "חזונו של הרצל היום".

המאמרים בספר חוקרים את הרצל כעתידן בנושאים שונים: התפתחות האדריכלות בעיר תל אביב ,יין, הקולנוע, יזמות וחדשנות ועוד. בין כותבי המאמרים, חמי פרס, יוסף אברמוביץ, יוסי קליין הלוי ושמוליק דובדבני. בנוסף, אמנים ישראלים מובילים, יצרו עבור הספר עבודות משעשעות, אמיצות, ומעוררות מחשבה סביב דמותו של חוזה המדינה.

ספרה החדש של קרול מנהיים 'חזונות של הרצל היום', חולק כבוד למורשת של הרצל עם תפיסה עכשווית ומעניינת. המאמרים השונים בספר נוגעים בנושאים כמו אדריכלות, אדריכלות ישראלית, קולנוע, היחסים הערבים- ישראלים, חדשנות, יין, "ראיון עם הרצל" והרצל העתידן.

בנוסף, יש בספר מגוון רחב של יצירות אמנות של אמנים ישראלים המציגים את החזון שלהם על הרצל.

בספרו של הרצל, אלטנוילנד, ניתן לראות עד כמה הרצל הינו על חזון. בחזונו בספר, מדינת ישראל היהודית העתידית היא מקום המפלט הבטוח של העם היהודי, ודרכו לצאת מגורל של אנטישמיות ורדיפה. אך יותר מכך, היא מדינה אידאליסטית, מודרנית, כזו שהייתה רחוקה מלהתקיים בשום מקום בעולם בתחילת המאה ה-20.

ב"חברה החדשה" במדינת ישראל חזה הרצל שוויון בין גברים ונשים, שני עשורים לפני שנשים קיבלו את הזכות להצביע בבריטניה או בארצות הברית. גם המשיכה של הרצל לטכנולוגיה ומדע נוכחת מאוד בספר. הוא כותב על כוח הידראולי ורכבות חשמליות, בזמן שהוא עצמו חי בעידן של רכבות קיטור, כמו גם תיאור הביוטכנולוגיה בתקופה שבה הרפואה המודרנית רק התפתחה. הרצל הוא לא רק החוזה של מדינת ישראל, אלא גם של הסטארט אפ ניישן.

אגב, הרצל התלונן גם בפני פרוייד על חזיונות בלתי פוסקים.

שוש כהן אברבוך כותבת על דמותו של הרצל באומנות הישראלית, חמי פרס כותב במאמרו על הרצל כיזם, שרעיונותיו היוו תשתית להפיכתה של מדינת ישראל להיות מובילה במספר זירות יזמיות , ובהשפעתו כיום מדינת ישראל נקראת אומת הסטארט-אפ, יוסי אברמוביץ כותב על החזון של הרצל לאנרגיה מתחדשת בישראל, ד"ר דוד ברייקסטון כותב דיאלוג דמיוני שלו עם הרצל, אם היה חי היום, בו הם מדברים על סוגיות עכשוויות בחברה הישראלית, שמוליק דובדבני כותב סקירה היסטורית על הקולנוע הישראלי ובוחן במאמרו גיבורי תרבות יהודיים וישראליים בראי הקולנוע, גול כלב מדבר במאמרו על תעשיית היין היהודית ישראלית מראשית חזונו של הרצל ועד היום, ןניקול לוין מדברת במאמרה על האדריכלות בתל אביב וכיצד התפתחו הרחובות והבניינים שכולנו מכירים היום. יוסי אברמוביץ' מדבר במאמרו על מספר רעיונות פרקטיים ועתידניים של הרצל, כמו למשל אנרגיה סולארית, שעזרו למצב ולבנות את ארץ ישראל ומדינת ישראל, ויוסי קליין הלוי בוחן את הקונפליקט הישראלי פלסטיני, בהתכתבות עם הסוגיות שהעלה הרצל בספרו אלטנוילנד לגבי דו קיום במדינת ישראל.

הספר שופך אור על המפעל הציוני, על התגשמות החלום הכמעט בלתי אפשרי שהתפתח להקמת מדינה יהודית חזקה, משגשגת ועצמאית. בסוף חודש אוגוסט 2022 יעברו בדיוק 125 שנה לכינוס הקונגרס הציוני הראשון בהובלתו של בנימין זאב הרצל.

הספר מסכם 125 שנות ציונות כמחווה לאחת מדמויות המפתח החשובות ביותר בהיסטוריה היהודית ופותח את 125 שנות הציונות היהודית הבאות.