
דילמה על קרשי הבמה בהצגה, או על גבי האקרנים בסרט, היא אחת האומניות הגדולות שיש לבמאי ולכותב ליצור.
דילמה האם אתה בעד או נגד וכל הטיעונים לשני הצדדים נכונים. כמו שאומר הביטוי 'גם אתה צודק וגם אתה צודק'.
דילמה מיוחדת ומרתקת בעשייתה מועלת בימים אלו בהצגה החדשה של תיאטרון הבימה 'הדוקטור' ואולי דווקא הפרופסור היה צריך להיות שמה של ההצגה. כי במרכזו של הדיון ובמרכזה של הדילמה עומדת פרופ' רות וולף בדמותה הנהדרת של ליליאן ברטו, עומד סיפורה של רופאה, אישה לבנה יהודייה ממעמד גבוה המואשמת באפליה דתית וגזעית.
הסיפור המקורי שייך ל"פרופסור ברנהרדי" מאת ארתור שניצלר, ועתה בתרגומו הנפלא של אלי ביז׳אווי, הוא מועלה בהבימה.
הרופאה הבכירה מציתה את הדיון השנוי במחלוקת בעולם בו זהות הפרט הופכת לדיון פוליטי על דת, גזע ומין – כשכל אחד חייב להשתייך לקבוצה.
אבל מקרה שמתרחש בתוך כתלי המוסד הרפואי המכובד שהקימה וולף מאתגר את התפיסה הזו ומתגלגל ככדור שלג לכדי סערה ציבורית שלא תסתיים לפני שתגבה את קורבנותיה. ראוי לציין את משחקו של נורמן עיסא בתור הכומר והאב ואת אורי פפר המצויין העומד במרכז הדילמה והמחלוקת מהצד השני.
הכל בהצגה הסתדר. אבל זה קורה רק בסוף כשתבינו מה עושות כל הדמויות על הבמה כולל הסצנה הראשונה. אל תמהרו להסיק מסקנות באמצע. 120 דקות איכותיות, מרתקות ונקיות.