תלמידים בתלמוד תורה ציוני, אילוסטרציה
תלמידים בתלמוד תורה ציוני, אילוסטרציהצילום: נתי שוחט, פלאש 90

פרסום ראשון: עשרות מנהלי תלמוד תורה מהציונות הדתית פנו לח"כ בצלאל סמוטריץ', ח"כ איתמר בן גביר וח"כ אבי מעוז, בדרישה לתקן את האפליה של תלמידי המוכש"ר שמחוץ לרשתות, שלדבריהם פוגעת יום יום במוסדות המוכש"ר ובעשרות אלפי תלמידים בהם תלמודי התורה הלאומיים.

בראשית דבריהם בירכו על ההצלחה הפוליטית של הימין. "ברכות על ההישג העצום עם קבלת תוצאות הבחירות לכנסת ה-25. יהי רצון שתזכו להיות שליחים נאמנים לציבור הבוחרים לטובת עם ישראל ומדינת ישראל!", כתבו.

אך מהר מאוד עברו לדרישה לראשי המפלגות לתקן את העוול. "במשך שנים רבות המדינה מפלה בין תלמיד שלומד במוסדות המוכש"ר (המוכר שאינו רשמי) לבין כלל תלמידי ישראל. אפליה לא מוסרית ולא צודקת אשר מייצרת אי שוויון גדול ומשמעותי כלפי ציבור רחב. עד לפני מספר שנים, האפליה עוד הייתה מדודה ומצומצמת והסתכמה בפער של 25% בין מוסד רשמי למוסד מוכש"ר", סקרו המנהלים את ההיסטוריה תוך דגש על ההחרפה במצב בשנים האחרונות: "בשנים האחרונות, הפער גדל והגיע למימדים עצומים של מעל 70% ! כלומר תלמיד בחינוך המוכש"ר מתוקצב בכ- 30% מתלמיד רגיל במדינה. בממשלת לפיד ופירון (2013-2014), הפער העצום, עוגן לראשונה בחסות החוק במסגרת תקנות שתוקנו על ידי השר פירון".

לדבריהם, כל הניסיונות להחזיר את התקנות הקודמות ולצמצם את גודל האפליה כלפי מוסדות המוכש"ר למצב מאוזן ופרופורציונלי יותר לא צלחו. "לא פחות חמור מכך הוא המצב שהחוק הקיים יוצר מצב מעוות של "תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו", משרד החינוך מתקצב ב 30% אך תובע מהמוסדות לעמוד בדרישות של מי שמתוקצב ב- 100%. דבר זה לא קיים בשום מסגרת המתוקצבת באופן חלקי כדוגמת מוסדות הפטור ומוסדות תרבותי יחודי (הישיבות הקטנות). בשם אלפי הורים לעשרות אלפי תלמידים, החפצים בחינוך תורני ללא פשרות ותוך עצמאות חינוכית מחד, אך מוכנים לפיקוח כמקובל במגזר החרדי וברשתות החינוך החרדיות מאידך, אנו פונים אליכם לעמוד במסגרת המו"מ הקואליציוני על תיקון העוול והאפליה הקשה במסגרת קווי היסוד של הממשלה שעומדת לקום הן בנושא גובה התקצוב והן בכל הקשור לדרישות לעומת התקצוב".

המנהלים הפנו לח"כים נוסח שלדבריהם הוא המתאים לשפת ההסכם הקואליציוני וביקשו כי הח"כים יתבעו בהסכמים "לתקן את העוול הנורא בהתאם. בקשה זו היא בשם המוסר הטבעי ובשם הזכות ליחס הוגן ושווה לעשרות אלפי תלמידים אלו אשר לומדים במוסדות תורניים ברוח הציונות הדתית".

אחד מהפתרונות המרכזים הוא חקיקה שתעגן את הדרישות. "כמובן, יש חשיבות עצומה שהשינוי במוסדות המוכש"ר יעוגן בחוק ובעבודת משרד החינוך כך שיכנס למדיניות הקבועה של משרד החינוך ולא יישאר רק בצורת הסכמים קואליציוניים שבהם קיום מערכת חינוך של עשרות אלפי תלמידים בישראל תלוי באינטרסים פוליטיים ובמשחקי כח מול פקידים של משרדים שונים.

לסיום, ביקשו המנהלים לתאם פגישה דחופה בהשתתפות מנהלי התתי"ם הלאומיים על מנת לקדם את הנושא במסגרת ההסכם הקואליציוני שיגובש. "נתאים את עצמינו ללוח הזמנים שלכם", אמרו.

בין עשרות החותמים: הרב יצחק סבח, ת"ת דרכי מוריה – פ"ת, הרב אברהם מגדל, ת"ת מעלה מכמש, הרב משה שטיינר, ת"ת מוריה – בית שמש, הרב שמעון שוקרון, ת"ת שדות נגב, הרב עמיאל כהן, ת"ת מעוז חיים – ירושלים, הרב יאיר בן פורת, ת"ת מוריה – מעלה אדומים, הרב אביה פרץ, ת"ת כרמיאל, הרב מיכאל בן שלמה, ת"ת דביר שעלבים, הרב אברהם רוט, ת"ת אור יאיר - סוסיא, הרב יעקב ליפשיץ, ת"ת למרחב, פ"ת, הרב שלמה עמיצדק ת"ת קניין תורה קריית ארבע חברון, הרב אלישע קראוטהמר, ת"ת חריש, הרב שמעון מאמן, ת"ת כנפי אלישע טירת הכרמל, הרב נריה צור, ת"ת נווה, הרב רועי שומר, ת"ת תורת חיים - מעלה אפרים, הרב איסי רקובר, ת"ת מוריה אלעד, הרב רוני פרידמן, ת"ת מוריה, הרב אלחנן ויצמן ת"ת שדרות, גב' הדס קורח, בנות מוריה אלעד, גב' לבנת שגיב, למרחב בנות - פ"ת, גב'' רות צוריה, בנות מוריה ירושלים, גב' מירי זאבי בנות מוריה בית שמש.

להלן, נוסח מוצע להסכם קואליציוני – מוסדות מוכש"ר :"בתוך 30 יום מהקמת הממשלה תוגש הצעת חוק ממשלתית - שוויון בחינוך היסודי", נכתב בראשיתו.

במסגרת הצעת החוק יקבע שגובה התקצוב למוסד מוכש"ר שעומד בדרישות תכנית הלימודים כפי שמופיעה במסגרת חוק חינוך ממלכתי ובכלל זה מלמד לפחות 75% מלימודי הליב"ה, מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית, אינו גובה שכ"ל מעבר למאושר על ידי משרד החינוך, יתוקצב באופן מלא וזהה למוסד חינוך רשמי ובאופן יחסי להיקף לימודי הליבה במוסד. כך שמוסד שמלמד 100% ליבה יתוקצב כמוסד רשמי לכל דבר ועניין.

בהתאם לנוסח הצעת החוק המפורטת עקרון זה זהה למעמד החוקי של שתי הרשתות הפוליטיות החרדיות שזכאיות לתקצוב "ככלל ילדי ישראל" ובאופן יחסי ללימודי הליב"ה במוסד.

במקביל, יקבעו כללים ותקנות המסדירים פתיחת מוסדות במקום שיש צורך ציבורי ועמידה בתנאים המצדיקים פתיחת מוסד בדומה למקובל ברשתות הפוליטיות החרדיות.

כמו כן, במסגרת הצעת החוק, מתבטלת ההעדפה של 2 הרשתות הפוליטיות החרדיות מאחר ובמצב המשפטי המוצע, מושווים התנאים לכל מוסדות המוכש"ר ללא קשר לשיוכם הפוליטי.