על פי הדיווחים הזולגים מחדרי הדיונים הקואליציוניים נתניהו לא ממהר לכלול את פסקת ההתגברות בין קווי היסוד של הממשלה הבאה. על הפסקה וההיסוס של נתניהו שוחחנו עם עורך הדין אייל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי ועברות צווארון לבן וחוקתי.
בסרגליק מציין כי מזה שנים הוא רואה בפסקת ההתגברות מהלך חשוב והכרחי, ואכן רבות ממשלות ישראל ניסו לטפל בסוגיה זו של פסקת ההתגברות. בדבריו הוא מזכיר כי שלוש סוגיות עמדו במוקד מערכת הבחירות האחרונה, תחושת הביטחון האישי, יוקר המחיה וסוגיית המשילות ומערכת המשפט ובהיבט זה נכללת גם התערבותו של בג"ץ בחקיקה והיעדר פיקוח על הפרקליטות.
"אנחנו מתמקדים בנושא לקיחת הסמכויות על ידי בג"ץ לעצמו בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות. טוענים עכשיו שהולכים לעלות עם D-9 על בית המשפט, אמירות שכמובן אני לא מקבל אותן כי אני בעד שינויים נדרשים והכרחיים במערכת המשפט, כולל הביקורת על הפרקליטות. אבל בנושא פסקת ההתגברות צריך לזכור שמדובר בפסקה שכבר קיימת במסגרת חוק חופש העיסוק וששר המשפטים בעבר חיים רמון ניהל מו"מ על פסקת ההתגברות בנושא חוק זכויות האדם וחירותו, ולא היה ויכוח על כך שהיא נדרשת לאור המהפכה החוקתית של תיק מזרחי בו אמר בית המשפט העליון שהוא נוטל לעצמו סמכות לבטל חוקים ולפרש אותם, ומאז הוא אכן ביטל חוקים מבלי שאף אחד הסמיך אותו לכך".
"פסקת ההתגברות אומרת שהכנסת היא הריבון והיא המחוקקת והיא הקובעת איזה חוקים היא מחוקקת ואיזה לא. התערבות של בג"ץ יכולה להיות מובנת במקרה של חקיקה שמבטלת את הדמוקרטיה, אבל בכל השאר בית המשפט אמור להיות שמרני", אומר בסרגליק ומזכיר כי את המו"מ על פסקת ההתגברות ניהל מול השר דאז רמון, נשיא העליון אהרון ברק, שאמר "שפסקת ההתגברות נדרשת כי חשוב לשמור על הכנסת כמחוקק, אבל שיהיה רוב של 65 או 75 אבל לא 60. פסקת ההתגברות המקורית של חוק חופש העיסוק נקבעה ברוב של 61, כלומר שאין חדש תחת השמש, אבל משום מה החליטו להפוך את היוצרות.
''יש החלטה דמוקרטית שאומרת שהעם רוצה לחולל את השינוי במערכת המשפט ובין השאר החזרת הפרדת הרשויות. ברק עצמו חשב על כך אז וכנראה הוא גם חשוב זאת היום, שבית המשפט העליון לקח על עצמו סמכות שלא הייתה לו. הכנסת רואה איך מבטלים חוקים שלה בלי הפסקה והיא יכולה לחוקק ברוב חוק שיסמיך אותה לבטל את הביטול".
על גובה הרוב הנדרש לטובת ההתגברות, אומר עו"ד בסרגליק כי בעיניו גם רוב של 61 יהיה טוב אם כי רצוי שהרוב יהיה גבוה יותר, 65, 70 או אף 80 על מנת לייצר קונצנזוס, אך בהקשר זה הוא מזכיר את האופן בו הושג הרוב להסכם עם לבנון, רוב שלטעמו הושג באופן דיקטטורי.
לטעמו נכון שפסקת התגברות תופעל בשיח בין משרד המשפטים, בית המשפט העליון ואף לשכת עורכי הדין, על אף חולשתה בתקופה זו.
על הטענה לפיה אין מקום לפסקת ההתגברות כיוון שהיא מהווה מעין חותמת של לגיטימציה לתופעת פסילת החוקים מלכתחילה, תופעה שאותה יש לבלום מראשיתה ולא לנסות להתמודד איתה, אומר בסרגליק כי לבג"ץ יש מקום כמפרש חוקים. "אם מערכת השפיטה לא תפרש חוקים, אין טעם לשפיטה. אבל כשבג"ץ רוצה לבטל חוקים זה צריך להיות כשיש עליהם דגל אדום, כמו ביטול הדמוקרטיה או פעולה בלתי חוקית בעליל. העניין הוא שבית המשפט הסמיך את עצמו בניגוד להסמכת הכנסת לפסילת חוקים באופן לא תקין".
על מה שנראה כתחילתו של היסוס מצידו של ראש הממשלה הנבחר לכלול את פסקת ההתגברות בקווי היסוד של הממשלה הבאה, אומר בסרגליק כי השמועות אומרות שיתכן וחבר הכנסת יריב לוין, הראוי לתפקיד שר המשפטים, יסרב לקבל אותו משני טעמים, ראשית מהחשש שגם לו תודבק חקירה משטרתית כפי שהיה לכל מי שניסה לקדם רפורמות במערכת המשפט. הסיבה השניה היא שללוין יש תכנית סדורה לתיקון מערכת המשפט, ושאיפתו היא שיתאפשר לו ליישם אותה. וכל עוד גוברת ההערכה שנתניהו אינו מתכוון לקדם את הרפורמה הנדרשת עד הסוף, לוין יעדיף שניהול המשרד לא יימסר לו.