פרופ' יוסי שמש, יליד עיראק, הוא קרדיולוג מצליח, חוקר ומרצה מוערך בעולם שפיתח שיטת אבחון מוקדם לא פולשנית לגילוי מחלת לב באמצעות מכשיר סי.טי, וגם, החל מהשנה האחרונה - סטאנדפיסט.
"כבר כנער השתתפתי בחוג דרמטי ואף ביימתי, וזאת למרות שעבדתי לפרנסת בני הבית בבוקר ולמדתי בתיכון ערב". את האהבה הזו לתיאטרון נשא איתו פרופ' שמש כל השנים, אבל בחוש ההומור וכישרונות המשחק והסיפורת שלו הוא השתמש בעיקר מול המטופלים וכשהרצה באוניברסיטה וברחבי העולם .
"לפני שנה התארח בפאנל בפסטיבל מספרי הסיפורים של יוסי אלפי לרגל '70 שנה לעלייה מעיראק'" הוא מספר, "התחלתי לספר סיפורים בעיראקית והקהל התלהב". בקהל ישבה גם עליזה דיין חממה, מנכ"לית מרכז מורשת יהדות בבל, והיא זיהתה את הכישרון והפוטנציאל והציעה לו להרים מופע.
"העלנו ביחד פיילוט, מופע קומי אישי ששילב עברית (70%) וערבית יהודית עיראקית, וערכנו כמה מופעים בעירי גני תקווה, ועכשיו אנחנו מעלים ב29.11 מופע מיוחד לרגל יום הגירוש של יהודי ארצות ערב המצוין ע"פ חוק מדי שנה ב 30.11".
"שמחתי להיות גורם מניע בקריירת המשחק של פרופ' שמש שמעבר להיותו קרדיולוג מקצועי הוא גם איש יקר שבורך בחוש הומור ויכולת משחק נפלאה", אומרת חממה, "עשייתו מבורכת גם בקרב הדור הצעיר לשימור השפה והמורשת העיראקית. כמו היידיש והלדינו, חשוב לשמר גם שפה ייחודית זו. הפעם בחרנו לציין את יום היציאה והגירוש בדרך הומוריסטית קלילה".
"במופע אני בעצם מספר על הילדות בצריף ליד יפו עד שעברנו לדירת חדר בגבעתיים, ואיך אני והאחים שלי התביישנו בשפה העיראקית" מסביר פרופ' שמש.
"לבני הדור שלי הייתה חריצות יוצאת הדופן ורבים סיימו לימודי תיכון בערב תוך עבודה בבוקר. כך נהגתי גם אני וכך עשו גם אחיי אחיותיי וכל בני-דודיי ובניהם גם פרופסורים מכובדים כמו פרופ' אהרון משיח ז"ל שהיה מנהל מחלקת כלי דם בקפלן, ואחיו פרופ' משה משיח שהיה מנכ"ל משרד הבריאות וניהל את ביה"ח וולפסון".
"אני גם מספר על איך נסעתי ללמוד רפואה בפאריז מבלי שידע צרפתית ועל הצורך להתגבר על מכשול השפה ולהיות בין 10% מתלמידי השנה הראשונה אליה כולם מתקבלים, העוברים לשנה השנייה".
המופע של פרופ' שמש כאמור מתובל בשפה עיראקית יהודית, שפה חכמה ועסיסית, אך הוא מבטיח כי גם דוברי עברית יוכלו להבין ולהינות ממנו. "יש אנשים שעדיין קשה להם לראות פרופסור מכובד כסטנדאפיסט על הבמה", הוא מודה, "אך מסתבר שחיידק הבמה חזק אצלי יותר מהחשש לפגיעה בתדמית וכי אף פעם אין זה מאוחר להגשים כישרונות מודחקים וכישורים שמעניק הקב"ה".