מאז 1996, השנה בה תבע ג'ון לאונרד את פפסי על מטוס קרב, לא מעט מפיקים פנו אליו והציעו לו לעשות סדרה או סרט על המשפט המפורסם שכיכב בכל העיתונים באותה תקופה.
לאונרד סירב, "רציתי להשאיר את התביעה שם, כמשהו מצחיק שקרה מזמן" הוא אמר, וכך הסיפור הזה באמת נשאר, כאנקדוטה, עוד אחת מיני רבות שמככבות בקבוצת הפייסבוק 'עובדות לא חשובות' – ואז הגיע 'טייגר קינג'.
הסדרה הדוקומנטרית האנקדוטלית שעלתה בנטפליקס ב2020 שברה שיאי צפייה, והמרוץ לייצור סדרות דוקומנטריות אנקדוטוליות התחיל. 'פפסי, איפה מטוס הקרב שלי?' שעלתה השבוע בנטפליקס היא תולדה של אותו מירוץ, ושל מפיק אחד נמרץ שהצליח לקנות את אמונו של לאונרד.
השנה הייתה 1996, ומלחמות הקולה השתוללו. הפרסומות של פפסי היו בכל מקום וכללו את כל הכוכבים הגדולים והנכונים, ולמרות זאת, קוקה קולה עדיין החזיקה בנתח שוק גדול יותר. 1-0 לקוקה קולה.
במטרה לצמצם את הפער יצאה פפסי לקמפיין הגדול ביותר שלה אי פעם שנקרא "Pepsi Stuff", והוא כלל פרסומת שמסבירה שאם קנית מספיק מהמוצרים שלהם, אתה יכול להשתמש ב-"Pepsi Points" כדי לרכוש משקפי שמש, מעילי עור ואולי, אולי אפילו מטוס קרב?
בכירי פפסי הניחו שה"מחיר" האסטרונומי של המטוס הצבאי שצוין בפרסומת היה גבוה מספיק בכדי שיובן שמדובר בבדיחה, אבל איפה שהם ראו בדיחה הסטודנט ג'ון לאונרד ראה אתגר - הוא החליט לחשוף את הבלוף שלהם. לאונרד גייס את העזרה (והמימון) של החבר לטיפוס הרים טוד הופמן, וגיבש תוכנית לזכות בפרס הגדול מכולם - גם אם פפסי מעולם לא התכוונה לתת אותו.
הסדרה מגוללת את הסיפור של לאונרד ומשלבת ראיונות לצד שחזורים שמבוצעים על ידי שחקנים באופן שאמור להיות קליל וספוג במוזיקה ובתרבות של אמצע שנות ה90, אבל בפועל הוא בעיקר מעיק, מרוח וארוך. מאוד ארוך. כמה ארוך? ארבעה פרקים של 40 דקות בממוצע כל אחד, בשביל אנקדוטה שאפילו הגיבור הראשי שלה מגדיר אותה כ"משהו מצחיק שקרה מזמן".
אז נכון, הסיפור על הבחור שתבע את פפסי על מטוס קרב הוא סיפור מעניין, אפילו משעשע, אבל אחרי צפייה ב157 דקות במצטבר כבר אפשר לומר די בוודאות שהוא לא מעניין מספיק בכדי להחזיק ארבעה פרקים. יודעים מה, אפילו לא שניים.