ישיבת מבקשי ד'
ישיבת מבקשי ד'צילום: באדיבות המצלם

ישיבת מבקשי ד'

בשנת הלימודים תשפ"ד צפוייה להפתח באזור בית שמש ישיבה תורנית לאומית רב מסלולית עם פנימיה, שתתאים לתלמידים בעלי יכולות לימודיות בכל הרמות – ובמסלולים שונים: ישיבה קטנה, ישיבה תיכונית תורנית וישיבה חקלאית-מקצועית.

"המכנה המשותף הוא הרצון לעלות בעבודת ה' מתוך שמחה ודיבוק חברים. בישיבה יהיו מסלולים שונים: מסלול ללימודי גמרא בעיון ובבקיאות ברמה גבוהה מהמקובל, מסלול שישולבו בו גם לימודים לבגרות עיונית, ומסלול ללימודים שאינם עיוניים – אך כלל התלמידים יהיו עם שאיפות תורניות גבוהות ורצון לעלות בעבודת ה'", מסביר הרב יוסי ברינר את עיקרי משנתו.

המוטו של הישיבה קצר וקליט: התפקיד של התלמיד הוא הרצון לגדול בתורה, התפקיד של הצוות הוא לגדל אותו.

"המטרה של הישיבה החדשה: לתת פתרונות משוכללים לכל תלמיד – בכל רמת לימוד", מסביר הרב ברינר, שמצד אחד יש לו הערכה לישיבות הקיימות העושות מלאכת קודש בלימוד תורה, אך מצד שני לפעמים חוששות מאתגרים: "יש שלושה גורמים שלעניות דעתי בגללם הישיבות התורניות מצמצמות את האתגרים השוחרים לפתחיהם:

א. גם במצב "אידאלי" בו בחרת מעט תלמידים מתוך כלל התלמידים שביקשו להתקבל לישיבה – גיל ההתבגרות מציב אתגרים לא פשוטים בפני אנשי הצוות, וקשה להם להתמודד עם אתגרים נוספים.

ב. התחרות בין הישיבות היא על קבלת התלמידים שנחשבים לתלמידים טובים, ובכך נמדדת, גם בעיני ההורים, האיכות של הישיבה, וזאת במקום שהאיכות של הישיבה תימדד ביכולת שלה לקדם את התלמיד מהמקום שבו הוא נמצא למקום גבוה יותר מבחינה תורנית ובניית האישיות. המדידה נעשית בעיקר על ידי הלמידה כיוון שזה הדבר הכי קל למדוד – לא ניתן למדוד באמת יראת שמים או שאיפות.

לפרטים ניתן להיכנס לאתר הישיבה

ג. לא תמיד הצוות רואה צורך בקידום תלמידים. לפעמים תלמיד ששקט באישיותו, איננו מפריע לאף אחד וגם לכאורה איננו דורש תשומת לב, ולכן הוא כביכול נופל בין הכיסאות. ושוב – בזהירות ומתוך כבוד לישיבות הקיימות שעם רוב ראשי הישיבות אני נמצא בקשר מצוין, הם עושים עבודת קודש. צריך רק מישהו שידחוף לשינוי גישה, ומכיוון שכבר שנים רבות אנחנו מחכים שמישהו ייקח על עצמו את התפקיד וזה לא קרה – לקחנו את זה על עצמנו".

אחת מהתוצאות של הגישה הזו היא שבחלק גדול מהישיבות התורניות מסרבים לקבל תלמידים 'בינוניים'. "יכול להיות שיש תלמיד עם יראת שמים ורצון חזק ללמוד, יש לו שאיפות רציניות והוא מתמיד גדול בלימוד, אלא שהיכולת שלו זה 80 אחוזים. הוא מתוק באישיותו וצדיק, תורם לחברה, אך הרבה פעמים לא יקבלו אותו. לפעמים גם תלמיד שהתקבל בגלל שהיה "מצטיין" עובר משבר, והמערכת לא רוצה או לא יכולה להתמודד איתו. ודאי שלא כל המקרים דומים, אבל נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם קצת יותר מאמץ מצד הצוות היה יכול להציל את עולמו הרוחני של התלמיד. אנחנו מבטיחים שאנחנו נשקיע את הכל כדי להוציא את המקסימום מכל תלמיד. לכן, גם תלמידים שנחשבים חזקים מבחינה לימודית ירוויחו אם הם יבואו, ורמתם הלימודית לא תיפגע, למרות שילמדו לצד תלמידים עם יכולות לימודיות נמוכות מהם – לכל אחד נציב יעד אישי שמתאים לו".

ישיבת מבקשי ד'

צילום: באדיבות המצלם

הרב ברינר מדגיש כי עיקר הדרישה היא בראש ובראשונה מהצוות. "הרב מסלוליות בישיבה דורשת מאיתנו יותר. יותר תשומת לב ומיומנויות – שאת חלקן אנחנו עדיין צריכים לרכוש, אבל השינוי הוא בגישה. בצוות שלנו בו נמצאים עשרה אנשי חינוך מובילים, אנחנו שואפים לתת חינוך תורני מאוד משמעותי ומצד שני שכל אחד יוכל לקבל מענה פרטני. בכיתה שלי כיום יש ארבע רמות לימוד שונות של גמרא: תלמידים שיש להם יכולות מאוד גבוהות ומוטיבציה חזקה, יזכו לסיים בסוף השנה הזו את מסכת בבא מציעא עם תוספות – דבר שאני לא זכיתי אליו גם כשהייתי בשיעור ג' בישיבה.

"מצד שני יש קבוצת תלמידים שצריכים סייע כדי להבין את פשט הגמרא. שאר התלמידים מתחלקים לשתי רמות: הרמה הרגילה של הכיתה, ורמה שבה התלמידים צריכים קצת עזרה. כולם מקבלים מענה בתוך הכיתה, אבל כולם גם תורמים ומפרים זה את זה ולא הייתי מוותר על אף תלמיד בכיתה שלי. את מה שקורה בכיתה שלי אני רוצה להפוך למשהו מערכתי".

"אביא דוגמה: לקראת חג הסוכות, הכיתה מכרה ארבעת המינים והרווחים מיועדים ליציאה לטיול בסוף כיתה ח'. כולם למדו את ההלכות ולכל תלמיד היה תפקיד. מטבע הדברים התלמידים שחזקים מבחינה לימודית היו בתפקיד של ממיינים: הם למדו את ההלכות ברמה גבוהה יותר משאר הכיתה ועברו הכשרה מתאימה, וחלק מהם אפילו יכולים ממש לפסוק בחלק מהלכות ארבעת המינים, ולכן יכלו למיין את המינים השונים לפי רמתם. התלמידים שהיו אחראים על הצדדים הטכניים של המכירה נקראו "מנכלי"ם" ועשו עבודה מצויינת. חלק מהמנכלי"ם ילמדו שנה הבאה בישיבה חקלאית או מקצועית ואין שום סיבה שלא יהיו לידם גם תלמידים שהיו ממיינים - ההרמוניה שבין כל התלמידים הפרתה את כולם".

הרב ברינר, בוגר ישיבת מרכז הרב, כיום מחנך בתלמוד תורה מוריה בבית שמש, קורא לכל מבקש ה', להצטרף לספסלי בית המדרש החדש שלהם בבית שמש. "מו"ר הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל הדגיש בפנינו שהישיבה הראשונה נקראה ישיבת מבקשי ד' – "והיה כל מבקש ד' יצא אל אוהל מועד". הדגש הוא על כל".

עמיתו גם הוא בוגר ישיבת מרכז הרב, הרב אלעד אלטמן, כיום ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים (ישל"צ), שעתיד לחנך את כיתה ט' בשנת הלימודים הקרובה, חוזר גם הוא על הדברים: "אנחנו למדנו במרכז הרב ושמענו את רב אברום עשרות ומאות פעמים מדבר על כך שהישיבה בישראל היא ישיבת מבקשי ד', מעולם לא שמעתי אותו מדבר על כשרונות וגאונות, אלא על בקשת הקודש. ובאמת זו הישיבה שלנו שמיועדת לבחורים רציניים, יראי שמיים, שהחיים ומרכז הצמיחה שלהם יהיו סביב הקודש".

לצד המסלולים השונים, יהיה הרבה מהמשותף בין התלמידים. "כולם יתפללו ויקיימו פעילויות חברתית ביחד, יהיו גם שיעורים משותפים ל-3 המסלולים: אמונה, הלכה ועוד. גם התלמידים שילמדו במסלול החקלאי/מקצועי ילמדו גמרא בעיון לימודי קודש שירוממו אותם: אנחנו מאמינים שלמידה בעיון זה הדבר הכי בריא לחקלאי ולבנאי, לא בשביל להיות גדול הדור, אלא כדי להיות יהודי בנאי צריך לדעת ידיעות מרכזיות בתורה שבכתב ובעל פה. מעולם לא שמעתי מרב אברום שלימודי הגמרא שייכים רק לרבנים, הפוך שמעתי".

הרב אלטמן הלך לשליחות חינוכית זו כי הוא פשוט לא הפסיק לראות סביבו בחייו הפרטים וכמחנך, צורך במסגרת שכזו. "הצמיחה הזו תהיה הן במסלול שכמעט כולו בלימודי עיונים ישיבתיים פרונטליים והן במסלול שיש בו תוספת עשייה, כי לתפיסתי באמת אפשר לרומם תלמידים צדיקים ומתוקים גם אם אינם לומדים כל היום לימודים עיוניים. מדי יום אני פוגש ביישוב בו אני גר וביישובים סביבי נוער שעומד בפני דילמה: או שהוא יוותר על המקום התורני שלו וילך למקום בו הצמיחה והעשיה באים על חשבון האווירה התורנית, או שיוותר על עשייה ויחפש מקום של לימוד עיוני. את הדילמה הזו סגרנו. אני רואה סביבי נערים שצמאים לישיבה שהצוות בה הולך להשקיע ולעבוד קשה תוך הכוונה אישית, וסגנונות שונים של תלמידים ורמות למידה שונות, עבודה אינטנסיבית שתעזור להצמיח אותם".

הרב אלטמן, עבר את כל המסלול בישיבת ירושלים לצעירים, תחילה כתלמיד, אחר כך כאחראי פנימיה, כחצר"מ וכיום כר"מ. הוא מכיר מבפנים את כל ההתמודדויות של התלמידים וחשוב לו לבנות למען הדור הבא אפשרויות רחבות. "אני לא עוזב כי משהו לא טוב, גדלתי בישל"צ, גודלתי בתור תלמיד ואיש חינוך, אני חייב לה המון, אבל כעת יש צורך חינוכי נוסף בדור. מאמין שבעוד 10 שנים יהיו מקומות רבים שילכו בכיוון הזה, מודל של שילוב בין סוגי תלמידים שיפרו האחד את השני".

עמותת אוצר התורה

הישיבה מוקמת מטעם עמותת 'אוצר התורה'. מדובר במפעל המשלב אתר אינטרנט, הוצאת ספרים וחומרי למידה והדרכת מורים. מפעל הדגל של אוצר התורה הוא אוצר מפרשי התנ"ך, המחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא ביאור פשוט של הפסוקים, ברמה שתלמיד בכיתה ג' יוכל להבין אותו. החלק השני הוא הערות השוליים, בהן מופיעות השיטות השונות של ביאור הפסוק על פי הפרשנים השונים.

החלק השלישי הוא מחקר מעמיק שנועד לברר את הפירוש – אפילו הפירוש הפשוט: "לא האמנתי שהפרויקט יגיע לממדיו הנוכחיים, בו בכל יום יש ממש עשרות אלפים שלומדים את התכנים השונים, הן באתר האינטרנט והן בספרים המודפסים. הפרוייקט החל כאשר התחלתי ביאור על החומר שלימדתי בכיתתי, כך שהתלמידים יוכלו לחזור עליו, והערות השוליים נועדו להוות מעין סיכום לעצמי על השיטות הפרשניות השונות. עם הזמן, כשמוניתי להיות אחראי על לימודי הקודש בבית הספר שבו לימדתי, כתבתי גם על שאר החומר שנלמד בבית הספר, ומאז מתקדמים לסיום הביאור על התנ"ך כולו".

משם העסק התגלגל מהר מאוד, השמועה על העבודה התגלגלה מפה לאוזן, והרבה אנשים החלו לבקש ממנו לשלוח חומרים. הרב ברינר מצא את עצמו מבלה זמן רב בשליחת חומרים לאנשים רבים, וכדי לחסוך זמן החליט לרכז הכל באתר אינטרנט (otzar.org.il).

במחשבה שלו היה מדובר בפרוייקט שיעזור לאנשים בודדים, אך היום יש בכל יום אלפי כניסות לאתר. עד עתה יצאו לאור כשנים עשר ספרים ובשבוע הבא ייכנס בעז"ה לדפוס הספר השלושה עשר על מגילות אסתר, רות ואיכה.

פרויקט נוסף מבית אוצר התורה הוא סדרת הספרים אוצר לדרך, העוסק ביסודות האמונה ועבודת ד'. "כיוון שהייתי מוזמן לבר מצוות של התלמידים שלי, חשבתי שבמקום לקנות לכל אחד מתנה, אוציא ספר שילווה אותם ויענה על שאלות באמונה שנערים בדרך כלל שואלים. בהתחלה הוצאתי 350 עותקים כדי לחלק להם, והחישוב היה שכמות כזו תספיק לפחות לעשר שנים אם לא לעשרים. יום אחד ישבתי בספריה במרכז הרב, שם פגש אותי ראש הישיבה הרב יעקב שפירא ששאל היכן אפשר להשיג את הספר? אני לא יודע מהיכן הוא ידע בכלל על הספר, כתבתי אותו בעילום שם ובאמת הוא נועד רק לתלמידיי".

"הרב אמר שאני חייב לדאוג לפרסם את הספר בציבור. כיום ברוך השם יש מהדורה שנייה מורחבת שמופצת גם באתר. אני יודע גם על מספר חוזרים בתשובה שהחזרה שלהם לוותה בחומרים אלו, על אף שזה לא הספר שהייתי ממליץ לאדם בהליך חזרה בתשובה. ברוך השם זוכים להרבות תורה בעם ישראל, זוכים לחזק את כל הנושא של לימוד התנ"ך והאמונה בישראל. חשוב להדגיש: כשם ששמענו הרבה מאוד פעמים ממו"ר הרב שפירא זצ"ל את עניין מבקשי ד', כך שמענו ממנו הרבה מאוד פעמים את החשיבות למסורת של תורה. הביאור על התנ"ך כולו מבוסס על פרשנים שנאמנים למסורת של תורה, וכך גם בכתיבת הביאור וגם בהקמת הישיבה אני משתדל להוציא אל הפועל את מה שנראה לעניות דעתי שהוא לימד אותנו לעשות, תוך בקשת סליחה ממנו שאם זו לא הייתה כוונתו, האחריות לטעות מוטלת עליי".

במוצאי שבת קודש ויחי יתקיים זום עם צוות הישיבה.

לפרטים ניתן להיכנס לאתר הישיבה