ועדת סל התרופות מתכנסת היום לדיון ראשון של שלבי הסיכומים בהכרעותיה. על היכולת להתנתק מלחצים ציבוריים ואינטרסים כאלה ואחרים שוחחנו עם מי שהיה חבר בוועדה, הרב יובל שרלו, מראשי ישיבת אורות שאול.
את דבריו פותח הרב שרלו במעין הקדמה בה הוא מדגיש שלושה דברים. "הראשון הוא שהתקציב הלאומי לבריאות הוא 650 מיליארד והועדה דנה באחוז קטן של התוספת להרחבת הסכום של הסל ואפילו לא על כל הסל. הנקודה השניה היא שההכרעה הגדולה ביותר לא נעשית בועדת הסל, אלא בממשלה שמחליטה כמה היא מקצה לטובת הסל וכמה החברה הישראלית מקצה לכך. זו שאלה אתית-חברתית, כי ככל שיש סכום גבוה יותר ניתן להכניס יותר טיפולים ותרופות".
הנקודה השלישית אותה מזכיר הרב שרלו היא העובדה ש"ממשלות קודמות התייחסו לסל התרופות כאל החצר אחורית של מערכת הבריאות. אם צריך מימון פינוי מוסק של נפגעי תאונות זה בא על חשבון הסל, וכך גם טיפולי שיניים לילדים". המשמעות של שלוש נקודות אלה היא ש"הרבה הכרעות גדולות נעשות מחוץ ולועדת הסל שהאפשרויות שלה קטנות והולכות".
על הלחצים ורעשי הרקע שמלווים את דיוני הוועדה אומר הרב שרלו כי ישנם לחצים לגיטימיים ויש שאינם כאלה ויש לדעת להבדיל ביניהם. "לגיטימי כשקבוצות חולים מבקשות להשמיע אות קולן", אומר הרב שרלו. "עד היום אין מנגנון שמאפשר לקבוצות חולים להביע את מצוקתם ואת הקשיים שלהם כדי שהוועדה לא תדון רק בעקרונות אלא בני האדם". לא ניתן לצרף נציג של קבוצת חולים או בני משפחה לדיונים כיוון שהמחלות רבות ואיתן גם התרופות והטיפולים ובעוד ישנן מחלות "עם יחסי ציבור", ישנן כאלה שאינן מוכרות ואין סיבה אמתית שייגרע חלקן ושקול המתמודדים איתן לא יישמע בועדה. "עם זאת צריך להשתדל לשמוע את כולם, כי הועדה היא שליחת ציבור".
רעשי רקע ולחצים לא לגיטימיים הם כאלה שמגיעים לעיתים מקבוצות של רופאים המבקשים לקדם מחקר מסוים או מחברות תרופות. הרב שרלו מזכיר כי לצד הדרישה התורנית שלא לקחת שוחד, הן כספי והן ציבורי של כבוד וכיו"ב, קיימת גם חובת 'דל לא תהדר בריבו', כלומר לקיים דיון מתוך יושר ואמת.
לשאלתנו אם אכן לחצים של רופאים המבקשים לקדם מחקר יהיו בהכרח לא לגיטימיים, שהרי גם בשורה התחתונה המחקר יוביל גם הוא להצלת חיים, משיב הרב שרלו ואומר כי אין בדבריו קביעה קטגורית מוחלטת שהרי אכן כל מחקר עדוי לקדם את עולם הרפואה ולהתייצב לטובת החולים, אך "צריך לשקול אם קיימת אלטרנטיבה סבירה. אם התרופה לא תיכנס, האם יש אלטרנטיבה פחות טובה או שאין חלופה".
על ההפגנות והמחאות של בני משפחות החולים אומר הרב שרלו כי הוא "מקווה שהקולות מגיעים פנימה" לדיוני הוועדה, ומניסיונו האישי הוא מספר: "נפגשתי עם קבוצה שדיברה על פתרון בעיות נשימה בטכנולוגיה חדשה כלשהי. הם תיארו מה זה כשלא מצליחים לנשום, את הכאב והייסורים שבתחושת החנק. באתי עם התחושה הזו לדיון, אבל הזכרתי שמולם עומדת קבוצת חולים עם יסורים אחרים". לדבריו קיים ערך בשמיעת המצוקות האישיות, אך יש לזכור שלא לכל בעלי המצוקות הייתה היכולת להשמיע את קולם.
עוד שאלנו את הרב שרלו אודות אג'נדות שנכנסות לשיקולי הוועדה, כאשר הסוגיה הבולטת ביותר שנדונה בשנים האחרונות היא סוגיית הלהט"ב והסיוע הכלכלי לה בהיבט של פונדקאות, טיפולי המרת מין ועוד. הרב שרלו מציין כי בתקופתו האג'נדה הזו לא היא ששלטה בכיפה ולכן נכון לשאול את המעודכנים ביותר.
עוד מוסיף הרב שרלו ומציין כי לתפיסתו נכון להכניס למכלול השיקולים של חברי הוועדה גם את שאלת הבחירה של החולה, האם בהתנהלותו הביא על עצמו את המחלה, כמו במקרה של מחלות ריאות הנובעות מעישון, או שמדובר במחלה שאינה קשורה להתנהלותו שלו. "אני לא אומר שמכאן ואילך זה יוצא מהסל, אבל יש מקום גם להכניס את השיקול הזה". עוד אומר הרב שרלו כי יש לראות בדיוני הוועדה אלמנט מחנך, שכן מתוך ההבנה שמדובר בתקציב מוגבל שלא יוכל לפתור את הבעיות כולן, על כל אדם להבין שבכוחו למנוע לא מעט מהמחלות בטיפול מניעתי-אישי הנוגע להפחתת סוכר ושומן, אורח חיים בריא, פעילות ספורט וכיוצא באלה.