זו הייתה אחת מרעידות האדמה העזות שהתחוללו בעולם בשנים האחרונות. רעידת האדמה שהתרחשה השבוע בטורקיה ובסוריה בלילה של יום שני בשעה 3:17 לפנות בוקר, נמשכה כדקה ומקורה היה בדרום טורקיה. עוצמת הרעידה המרבית הייתה 7.8, ואליה נוספו כמה רעידות משנה שהורגשו גם בישראל. מניין ההרוגים בטורקיה ובסוריה בעקבות רעידת האדמה ממשיך כל העת לעלות, ומגיע כבר לאלפי קורבנות בנפש ועוד עשרות אלפי פצועים בדרגות פציעה שונות. ההערכות בעולם מדברות על כ־20 אלף בני אדם שנהרגו ברעידת האדמה הקטלנית. מיליונים נותרו ללא קורת גג, והאזור סובל מהרס רב של מבנים, נפילת קווי מתח וחשמל, תנאי מזג אוויר קשים, מחסור במזון ומים ואסון הומניטרי רחב היקף.
המראות הקשים מתוצאות רעידת האדמה בטורקיה מעוררים דאגה עמוקה בקרב קובעי המדיניות ומומחים בישראל, ומהווים תזכורת לעובדה שמדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לפורענות, אזור השבר הסורי־אפריקני. אומנם בארץ הורגשו בשנים האחרונות כמה רעידות אדמה בעוצמה נמוכה, אבל ההיסטוריה מלמדת כי אחת למאה שנים בממוצע תתרחש רעידת אדמה בעוצמה חזקה. רעידת האדמה ההרסנית האחרונה שהייתה בארץ, בעוצמה של 6.5 בסולם ריכטר, הייתה באזור ים המלח בשנת 1927, אך ישנן עדויות נוספות לרעידות אדמה חזקות לאורך ההיסטוריה שזרעו אחריהן הרס וחורבן.
התרעה של 5 עד 20 שניות בלבד
מדענים רבים תומכים בהערכה כי רעידת אדמה עוצמתית בישראל היא אכן רק עניין של זמן. ד"ר גוני יגודה־בירן, חוקרת סיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי, משוכנעת כי אנו עומדים לפתחה של רעידת אדמה חזקה בישראל: "כל ההיסטוריה שהולכת אלפי שנים אחורה מלמדת שהיו רעידות הרסניות באזור שלנו. גם הארכיאולוגיה מראה את זה, וגם המקורות היהודיים מראים את זה, ואין סיבה לחשוב שזה לא יקרה", היא מסבירה. "אנחנו יודעים לומר שהעתק ים המלח, או בשמו העממי והמוכר השבר הסורי־אפריקני, פעיל. לפעמים הוא גורם לרעידות אדמה קטנות שלא מורגשות ולפעמים לרעידות גדולות יותר שיותר מורגשות, כמו שהיה לפני שנה כשהיו רעידות אדמה באזור בית שאן. אז כן, אנחנו יודעים שתגיע רעידה כזאת", היא קובעת. "אנחנו לא יודעים לומר איפה בדיוק היא תתרחש לאורך ההעתק, מכיוון שהוא קיים לאורך המדינה במאות קילומטרים מאילת ועד הגבול עם לבנון. לצערנו אנחנו גם לא יודעים לומר מתי תתרחש רעידת האדמה, שזו בעצם שאלת השאלות, ובאיזו עוצמה בדיוק היא תהיה - הנתונים הללו שהם קריטיים חסרים לנו. אבל מתישהו זה יקרה".
ניתן לחזות רעידת אדמה מתקרבת?
"אין לנו היום מנגנון לחיזוי רעידות אדמה. יש הרבה אנשים שעובדים על זה ויש הרבה טכנולוגיות משוכללות שמאפשרות לאסוף ולהשתמש בהרבה נתונים ולבחון קשר בין הנתונים הללו, אבל עדיין כיום לא קיימת טכנולוגיה שיכולה לחזות רעידות אדמה באופן ודאי".
אתם יכולים לדעת היכן במדינת ישראל הסכנה גדולה יותר? רבים מדברים על אזור הצפון כמועד לפורענות.
"אני לא יודעת למה מדברים דווקא על אזור הצפון. אנחנו רואים שההעתק פעיל לכל אורכו. ולא רק הצפון אלא גם אזור ים המלח, אזור הערבה ואילת".
השבר הסורי־אפריקני לא עובר באזור המרכז?
"הוא עובר בגבול המזרחי של המדינה, מאילת הוא ממשיך צפונה דרך הכנרת ועד אזור מטולה וצפונה. אבל ישראל היא מדינה צרה והמקור העיקרי של רעידות אדמה עובר לאורכה אז את יכולה לדמיין שאף נקודה בארץ לא נמצאת יותר ממרחק של 90-80 קילומטרים מההעתק, שיכול לגרום לרעידות אדמה עזות".
כחלק מההיערכות, ד"ר יגודה־בירן משתפת בכלי התרעה חדש יחסית שיכול לסייע בהתגוננות בזמן אמת. מערכת 'תרועה' מופעלת בפרק הזמן שבו גלי הרעידה מתפשטים מאזור מוקד הרעש לכיוון ריכוזי האוכלוסייה. במהלך פרק זמן קצר זה, לכשתושמע ההתרעה, יוכלו תושבים לנקוט בפעולות התגוננות: "המכון הגיאולוגי מחזיק מערכת התרעה ארצית לרעידות אדמה - 'תרועה', מערכת מבצעית שמסוגלת לתת התראה של חמש עד עשרים שניות לפני שמגיעים הגלים החזקים שיוצרים את ההרס. כלומר, המערכת מזהה שהייתה רעידת אדמה ועושה חישוב באופן מהיר ובצורה אוטומטית ומפיצה התרעה היכן שצריך".
ואיך ניתן להצטרף למערכת הזאת?
"אפשר להוריד את היישומון של פיקוד העורף, זה שמשמש גם להתרעות צבע אדום. כמובן ההבדל בין חמש שניות לעשרים שניות ייקבע לפי המרחק שלך ממוקד הרעש, וזה יכול להציל חיים. המטרה של המערכת היא לאפשר בפרק הזמן הקצר הזה שבין קבלת ההתרעה להגעת הגלים לנקוט בכמה שיותר אמצעי זהירות".
מערכת ההתרעה לא מחליפה את הצורך הדחוף להיערכות בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. ראשי הרשויות בצפון הארץ הביעו השבוע חשש כבד מפני רעידת אדמה, בעקבות מבנים רבים בשטחם שנמצאים בסכנה. ראשי הרשויות מתחו ביקורת נוקבת על הפקרת אזורם, לטענתם. העדויות ההיסטוריות על רעידות אדמה קשות באזור, בנוסף למיקום המדאיג על השבר הסורי־אפריקני ואופי הבנייה של בניינים ישנים שנבנו שלא לפי התקן הנדרש, מעוררים דאגה רבה מאסון עתידי.
שמעון סוויסה, ראש מועצת חצור הגלילית, מבקש להעלות לסדר היום את חוסר ההיערכות באזור למקרה של רעידת אדמה: "רעידות האדמה שהתרחשו השבוע מהוות תזכורת נוספת לסכנה האדירה המתדפקת על דלתנו, רעידת אדמה משמעותית שעלולה להותיר הרס וחורבן משמעותיים. לצערי, פרויקטים של חיזוק מבנים התמקדו עד כה באזורים המרוחקים מהשבר הסורי־אפריקני. לאיש אין ספק שרעידת אדמה זו לא שאלה של האם, זו שאלה של מתי. אני לא מתבייש לומר, רעידות האדמה מדירות שינה מעיניי", מדגיש סוויסה.
"נכון, חיזקנו לאחרונה כמה בניינים ביישוב, אך חצור הגלילית ושכנותיה נמצאות על השבר הסורי־אפריקני והאזור הזה הוא בסיכון גבוה מאוד לרעידות אדמה חזקות. יש צורך גדול מאוד לחזק עשרות בניינים", הוא דורש. "יש לנו בחצור הגלילית בניינים שנבנו בשנות ה־50 ונמצאים בסכנה. אני קורא למדינת ישראל להקצות תקציבים במיידי לחיזוק הבניינים הוותיקים, לקדם ולתמרץ התחדשות עירונית ולהבין שהאתגר הגדול נמצא במישור הזה - היערכות לאירוע חירום מסוג זה. המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולממן את זה", הוא מבהיר.
"אנחנו מתריעים בכל פעם מחדש ומדליקים נורות אזהרה בוהקות לכל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל. ההיסטוריה מוכיחה כי אחת למאה שנה מגיעה רעידת אדמה חזקה, והרעידה האחרונה הייתה לפני כמאה שנים. בואו נתפכח ונעשה את זה בהקדם, לפני שיהיה חלילה מאוחר מדי", מבקש סוויסה. השבוע הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל צחי הנגבי לקיים הערכת מצב בנושא מוכנותה של מדינת ישראל לרעידות אדמה. ראש המל"ל יכנס את הדיון בהשתתפות כל משרדי הממשלה הרלוונטיים.
דו"ח המבקר כבר בדרך
הדיון בישראל בנוגע למידת ההיערכות לרעידות אדמה אינו חדש, ועלה ביתר שאת בעקבות רעידת האדמה החזקה שפקדה את טורקיה לפני 23 שנים. בעקבותיה החליטה ממשלת ישראל למנות ועדת שרים מיוחדת להיערכות לרעידות אדמה. ועדת השרים הקימה תחתיה את 'ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה'. מי שעומד בראשה הוא אמיר יהב, שהזהיר השבוע כי "המצב שלנו בארץ לא מזהיר בלשון המעטה", כלשונו. "יש בישראל כ־80 אלף מבנים שנבנו לפני התקן שמחייב היערכות לרעידות אדמה". למרות הסכנה העולה מדבריו והדחיפות בנקיטת צעדים משמעותיים, חשף יהב את העובדה המטרידה כי ועדת השרים שאמונה על קידום וטיפול מערכתי בנושא לא התכנסה משנת 2016.
גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הצביע על ליקויים בטיפול המדינה בנושא, ואמר השבוע כי "רעידות האדמה צריכות להדליק נורת אזהרה בוהקת לממשלת ישראל ולרשויות המקומיות". עוד ציין כי "בקרוב נפרסם דו"ח על מוכנות הרשויות לרעידות אדמה. אולי זו הדקה התשעים לבצע את ההיערכות הראויה כדי למנוע אסון בסדר גודל כזה אצלנו". עוד הוסיף: "במקום להמתין לוועדת חקירה אחרי אסון, על הממשלה לפעול למוכנות לפני אסון". המבקר ציין כי "לפני חמש שנים פורסם דו"ח מבקר בעניין ועלו ליקויים רבים. בשנה האחרונה פרסמנו גם דו"ח על מבנים מסוכנים, הקובע כי בישראל קיימים יותר מ־600 אלף מבנים שלא עומדים בתקן לעמידות בפני רעידת אדמה. הדירות האלו בסכנת קריסה אם תהיה כאן רעידת אדמה", מזהיר המבקר ומודיע כי דו"ח ביקורת חדש של משרדו בנוגע להיערכות המדינה לרעידות אדמה יתפרסם בחודשים הקרובים.
מי שערך את דו"ח המבקר האחרון שבחן את מוכנות המדינה לרעידות האדמה הוא נתן שטיבלמן, סגן מנהל אגף בחטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה. שטיבלמן מתריע על היערכות לקויה ולא שיטתית, וקובע כי יש לחזק את כוחה וסמכויותיה של ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה: "הדו"ח של 2018 עסק בשורה ארוכה של נושאים, החל מההיערכות של התשתיות הציבוריות, מבני ציבור, מבנים פרטיים, הכנת האוכלוסייה להתמודדות עם רעידת אדמה וכדומה. בנוסף היה פרק חשוב בעיניי בדו"ח שהוקדש לוועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה. מדובר בגוף מטה של ועדת השרים לענייני רעידות אדמה. יש לציין שהוועדה הזאת מונה שלושה אנשים. שלושה אנשים עוסקים במדינת ישראל בכל מה שקשור ברעידות אדמה, מבוקר עד ערב. התקציב שלהם קוצץ בשנים האחרונות בצורה משמעותית, וכמובן בגלל חוסר תקציב המשימות שהוטלו עליהם או שלא מבוצעות או שנדחות, ואז פשוט פועלים לפי מה שחשוב כאן ועכשיו".
שזו כמובן היערכות לא סבירה בהתחשב באיום הקונקרטי לרעידת אדמה בישראל.
"זה ממש לא סביר. הם עושים הרבה דברים ונוגעים בשלל תחומים והם בסך הכול שלושה אנשים. זה לא מספיק כי המשימה היא מאוד מורכבת. בעשור האחרון הוועדה עברה שלושה או ארבעה משרדי הממשלה והיום היא חונה במשרד הביטחון. ועדת ההיגוי צריכה להיות עצמאית. צריך שיהיה לה כוח ויכולת אופרטיבית להניע משרדי ממשלה לפעולה", הוא מדגיש. "היום אין לה כוח. היא יכולה רק להגיד, לייעץ, לבקש. וכמובן צריך לבנות תוכנית רב־שנתית כי מדובר בתקציבים גדולים. לרעידות אדמה אי אפשר להתכונן מהיום למחר".
שטיבלמן שב ומציין כי הדחיפות לפעולה נובעת מתחזיות ממשיות של המומחים להתרחשות רעידת אדמה בישראל. "רעידת אדמה כנראה תקרה, השאלה היא רק מתי, היכן יהיה המוקד ומה תהיה עוצמתה. לכן מדינת ישראל חייבת להיערך. היערכות צריכה להיות על ידי כך שיהיה גוף חזק, עצמאי ועם יכולת אופרטיבית להשפיע על יישום החלטות שיתקבלו בנושא בממשלה ושהמשרדים השונים, כל אחד בתחומו, יישם את ההחלטות שיתקבלו. מדובר על אירוע שהוא ודאי, וזה אירוע שכנראה תהיה לו השפעה רחבה על כל תחומי החיים במדינה. לצערי הוא עולה רק כשקורה משהו, אבל אז הכול חוזר למצבו הקודם. הנושא הזה צריך להיות על סדר היום", חותם שטיבלמן.
****