בעקבות ירידה של עשרות אחוזים בגיוס בדואים לצה"ל ערך מכון ריפמן מחקר מדיניות ממנו עולה כי שינוי שיטת הגיוס תאפשר למדינה להחזיר את הדור הצעיר למסגרת נורמטיבית, ערכית עם מחויבות ממשית למדינה ותרומה לביטחונה, לצד פתרונות דיור ייחודיים ללוחמים המשוחררים.
מחקר המדיניות בנושא גיוס חיילים מהחברה הבדואית לצה"ל נערך ביוזמת ראש מכון ריפמן חגי רזניק, על-ידי ד"ר ענבל סיקורל ולווה מקצועית על-ידי תא"ל (במיל') שלומי סנדרוסי, לשעבר קצין שלישות ראשי בצה"ל והתבסס על עבודת שטח מעמיקה וניתוח ריאיונות עם חיילים וחיילים משוחררים, לצד מחקר של מקורות שונים.
מבין ממצאי המחקר נמצא כי שיטת הגיוס אינה נגישה ומהצעירים נדרשת אקטיביות רבה בכדי להתגייס, קיים קושי שפתי של בוגרי מערכת החינוך אשר מגביל את המלש"בים בשלב המיון.
גיוס לצה"ל התבצע לאורך השנים בהתאם לשייכות משפחתית ורצון האב - ככל שנחלשת הזיקה לשבט כך קטנה המוטיבציה להתגייס; קיים קשר ברור בין הרצון להתגייס לבין תחושת הזהות ההדדית למדינה.
בנוסף, הקושי בהשתלבות במקום עבודה ואיתור מקום מגורים עם השחרור מצה"ל מקטין את הרצון להתגייס. מחקר המדיניות של מכון ריפמן מציע מספר המלצות לשינוי המדיניות.
חגי רזניק ראש מכון ריפמן מסר: "לאורך השנים, טובי הלוחמים והגששים היו מהחברה הבדואית והלכו בראש המחנה. קיטון הגיוס לצה"ל לצד הירידה בזהות ובתחושת השייכות היא עובדה קיימת. ביכולתה של המדינה לעשות זאת ונעשה הכל יחד עם מקבלי ההחלטות במדינה להביא לשינוי המגמה".