הרב יהודה הלוי עמיחי, העומד בראש מכון התורה והארץ, הגיב לפרסומים לפיהם נמצאו חרקים בקופסאות רסק עגבניות.
הרב הסביר מדוע אין צורך לבדוק כל קופסא, אין חובה לזרוק את הקופסאות ולמעשה ניתן להשתמש ברסק עגבניות למאכל ולבישול.
הדברים נכתבו בתשובה לשאלה שהגיעה לפתחו של הרב עמיחי, האם יש להפיץ את הפרסומים על הימצאות החרקים בכדי למנוע מאנשים לרכוש את המוצרים המדוברים. בסוף תשובתו ציין הרב עמיחי כי הדברים נכתבו לעיניו של הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת גן ונשיא מכון התורה והארץ, "וכתב שגם הוא הורה כך".
בתשובתו פירט הרב עמיחי כי עגבנייה מוגדרת כמין שלא מצוי בו חרקים, ואין חובה לבודקה לפני האכילה. גם אם ישנה עגבנייה נגועה, ניתח להבחין בה בקלות ולהוציאה מקרב העגבניות הטובות. בנוסף, ציין הרב את קביעת חז"ל כי בענייני כשרות יש לבדוק את מה שניכר לעין, ואם לא בודק – אז נחשב כמעלים עינו מהאיסור.
הרב עמיחי ציטט את הרשב"א ואת ערוך השולחן, שמדבריהם עולה שרק אם נראית ריעותא בעין יש לבדוק, "אבל סרך וספקות סתמיים אין צורך לבדוק כלל, כל עוד יש רוב של כשרות, וכידוע – עגבנייה היא בחזקת לא נגועה.. כך שאין צורך לבדוק".
בהמשך התשובה התייחס הרב עמיחי להימצאות חרקים בקופסאות רסק "אם לא רואים בעין לא הוי חיוב לבדוק. ברור שידיעה שאולי יש חרקים על פי בדיקות אקראיות, ורק בחלק מהקופסאות (גודל מסוים) מצאו ובחלק לא, בבתי חרושת מסוימים מצאו ובאחרים לא – אין בזה הגדרה של מעלים אינו מהאיסור, ולכן כל זמן שהדיון הוא על דבר שהוא בחזקת אינו נגוע אין חובת בדיקה בגלל הסטטיסטיקה או הידע המתמטי שיש כאן בחלק מהקופסאות חרקים".
הרב עמיחי הוסיף כי ברסק עגבניות אין לאדם רגיל אפשרות לראות את החרקים המדוברים. "הבדיקות קשות ביותר, וכדי לבדוק קופסא רגילה צריך כיום עבודה, ואין זה מוגדר כאפשרי כלל, על כין אין כאן מעלים עינו מהאיסור כלל".
דבר נוסף הוא בישול הרסק בטמפרטורות גבוהות, מה שמכניס את רסק העגבניות תחת דין של עבר ובישל לפי השולחן ערוך – "אם יכול לבדוק יבדוק ואם לא – יכול לאכול ללא בדיקה". כמו כן, רסק העגבניות הינו נימוח, כך שלפי הש"ך אפילו באיסור תורה ניתן להקל.
"אם במשך מספר שנים מצאו בחמישים קופסאות נגיעות, האם אלפי אלפי הקופסאות של הרסק הזה יאסרו בגלל 50 קופסאות?! זה אפילו לא רוב, וביחוד שאין זה ניכר לעין אדם כפי שכתבנו, ואין זה מעלים עינו מהאיסור", כתב הרב עמיחי. "אם אדם רוצה לבדוק אפילו במיעוט שאינו מצוי, מכיוון שהוא צדיק ומחמיר.. הוא יכול לעשות כן, אבל אסור לו להורות כך לאחרים, שיחמירו ויבדקו גם הם", הוסיף.
בסוף תשובתו התייחס הרב עמיחי להנהגת גדולי ישראל בנושא "צריך לדעת שאין כל חובה על אנשים לחפש חרקים בדבר שמוחזק שהוא לא נגוע.. בפרי שהוא לא מוחזק כלל בנגיעות, ואפילו אין בו מיעוט המצוי של נגיעות, ואין אפשרות לבדוק את הדבר בעין רגילה, ורק על סמך בדיקות מפרכות מצאו חרקים במעבדות מסוימות, ומי יודע אולי יש רוב קופסאות נקיות שאין בהן חרקים כלל – לכן נראה לענ"ד שלא טוב עושים המחפשים חרקים בדבר שלא נגוע, ואין הם עושים טובה אלא רעה. ואפילו יש איזו בעיה הלכתית שהרי מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין.. גדולי ישראל תמיד יצאו לזכות את ישראל ולא לחפש אחר איסורים, בוודאי לא בדבר חובת בדיקה שהיא רק מדרבנן, וביחוד שנראה בנידון דידן שאין חובת בדיקה כלל".
עוד הוסיף הרב עמיחי כי אם יבדקו מוצרי רסק נוספים בצורה הזו, יתכן שימצאו חרקים גם בהם. "אין חובה על ת"ח לפרסם כל מה שיודעים, ובוודאי בדבר שרק מוציא לעז על הרבנויות נותנות הכשרות וועדי הכשרות שבודקים את המפעלים. זו הדרך הטובה ביותר להרס הכשרות בישראל".
"על כן, לדעתי אינך צריך להודיע לחברי הישוב, ואם כבר שמעו – אתה יכול לומר להם שאין חובה לזרוק את הקופסאות, ובוודאי אם הם מתארחים אצל אחרים שאין ידיעה כלל באיזה גודל קופסאות השתמשו ובאיזה מפעלים השתמשו, בוודאי שאפשר לאכול. וכן הוריתי לאנשים ששאלו אותי", סיכם הרב עמיחי.
כזכור, בארגון כושרות בדקו במשך תקופה רסק עגבניות מחברות שונות המשווקות לצרכנים והתברר כי באחוז לא מבוטל מהאריזות יש חרקים. לצד זאת, בבדיקות של חברות מסוימות מחו"ל נמצא מצב שונה והרסק נקי מחרקים. (חברות: mutti וטעם הטבע). בארגון כושרות עדכנו את נותני הכשרות ואת הרבנות הראשית לישראל על מנת לתקן את המצב במפעלים.
"מבחינה הלכתית לאחר התייעצות עם תלמידי חכמים רבים יש ספק כיצד להגדיר את המצב הנוכחי ויש צדדים להתיר שימוש ברסק עגבניות והמקל יש לו על מי לסמוך בוודאי כשמתארחים", אומרים בכושרות.
בנוסף, בארגון בדקו קטשופ ועד כה לא נמצאו בו חרקים. בבדיקות של מוצרי עגבניות נוספים נמצא שגם הם נגועים, אם כי לא בהכרח באותה מידה. "חשוב לדעת שהעגבניות המשמשות לרסק עוברות בישול יסודי, ולמרות זאת בבדיקת הרסק נמצאו חרקים שלמים", מסבירים בארגון. ליתר ביטחון לקחו בכושרות מספר חרקים מתוך הרסק ובישלו אותם שנית – והתוצאה שכולם נותרו שלמים.