
מתוך סדר ההגדה: קדש ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.
אומר הרב דרוקמן: סימני ליל הסדר שהתקבלו בכל תפוצות ישראל, מיוחסות לרבי שמואל מפלייזאיי מבעלי התוספות באשכנז.
עיקרו של ליל הסדר הינו "והגדת לבנך...", המתקיים על ידי אמירת ההגדה בחלק "מגיד" שבתחילת ההגדה.
וההגדה פותחת: הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח הָשַׁתָּא הָכָא – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵּי – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.
שואל הרב בשם המלבי"ם: מדוע כופלין "כל דצריך ייתי ויאכל" ואח"כ כל דצרייך ייתי ויאכל"? ואיך מזמינים אורחים שדלת הבית סגורה וכולם יושבים סביב שולחן הסדר?
מסביר הרב: המקור הקדום של הקטע הנו מימי גלות בבל, אחרי חורבן בית ראשון, באותה תקופה הכריזו בשעות אחה"צ, בשווקים וברחובות על מצוות אכילת מצות לכל הציבור באותה קהילה, ואז גם הזמינו את העניים להצטרף לשבת בליל הסדר. לאחר בניית בית שני השאירו את המנהג של ההכרזה, ואז הזמינו את העניים להצטרף אליהם לקורבן הפסח. אולם בתקופת בית שני עם ישראל היה משועבד לעמים אחרים, בתחילה פרס, יון ורומא, לכן המשיכו לומר: "לשנה הבאה בני חורין".
כלומר הנוסח שמצוי בהגדות שלנו, משלב את שתי הנוסחאות משתי התקופות של אחרי חורבן בית ראשון. דהיינו ישנה הזמנה כפולה, גם לעניים הרעבים בזמן החורבן וגם לעניים שיצטרפו לקרבן, וגם האיחולים והחלום לשנה הבאה בארץ ישראל מבבל, ובזמן הבית השני להיות בני חורין.
מדוע קטע זה דווקא נאמר בתחילת המגיד בהגדה? עונה הרב השם הרב קוק בפירושו עולת ראי"ה: "הקו היסודי המבדיל בין ישראל לעמים הוא אור החסד..."
ההגדה של פסח, זאת שמספרת את הסיפור המכונן של עם ישראל, הסיפור שיש לנו ציווי מפורש בליל הסדר לספר לבניו, מתחילים באמירה מכוננת: "הָא לַחְמָא עַנְיָא", לומר ולחנך את בנינו שאנו אומה של חסד, זה יעודנו ומהותנו בעולם.
מחדד הרב נקודה נוספת: החסד אינו רק נתינה מהעני לעשיר, אלא הזמנה לשולחן הסדר עם כל החבורה, שהעני ירגיש שהוא שווה, לא רק אוכל של "עורך שולחן", אלא שותף מלא בכל הערב, על פי ההסבר של המילה "עניא" במובן של "עונה", כלומר שגם העני עונה לשאלות הבנים בליל הסדר כאחד מהחבורה.
מסיים הרב דרוקמן: עלינו להתפלל ביושבינו בליל הסדר לצפות לגאולה שלימה, כך שנוכל לקיים את הסדר הנכון ולהיות "אור לעולם" כאומת החסד.
פיני אפרתי - מנכ"ל בית הציונות הדתית