פטירתה הטראגית לפני מספר ימים של קארין באומן לאחר שנות מאבק באנורקסיה מפנה את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית למחלה שפוגעת בצעירות רבות בעולם המערבי.
במחקרו פיתח הרב פרופ' יעקב הכהן קרנר, דיקן הפקולטה להנדסה במרכז האקדמי לב, מערכת בינה מלאכותית שתאתר ברשתות החברתיות טקסים החשודים ככאלה שנכתבו על ידי נערות הסובלות מאנורקסיה.
על הפיתוח סיפר הרב פרופ' הכהן קרנר בראיון לערוץ 7: "המחקר מתמקד בפוסטים חברתיים. יחד איתנו היה פרופ' איתן בכר מהאוניברסיטה העברית, מומחה עולמי לאנורקסיה שהיה הפסיכולוג הראשי של שני בתי החולים של הדסה בירושלים, ואיתנו היו שני תלמידי מחקר שלי. בהנחייתו של פרופ' בכר אספנו פוסטים משני סוגים, פוסטים של בנות שמשתתפות ברשתות של בנות אנורקטיות, ופוסטים של בנות בפוסטים רגילים שעוסקים בתחומים רגילים וגם בדיאטה ספורט וקלוריות".
המחקר שהתבצע לפני כשנתיים וחצי לערך נבחנו כמאה פוסטים מכל סוג וההצלחה הייתה ברמה של 91 אחוזי זיהוי כאשר פרופ' בכר הגדיר את היעד להצלחה ברמה של 80 אחוז. "במחקר היו כמה שלבים. בשלב הראשון פרופ' בכר הביא כמושגי מפתח חמישים מילים כמו דיאטה, אכילה ועוד, שסיפקו לנו 75.7 אחוזי הצלחה. לאחר מכן לקחנו את 500 המילים השכיחות ביותר ושיפרנו ל-79.5 אחוזים, ואז עלינו למשפחות מאפיינים, כלומר שכאשר קוראים את הפוסטים של האנורקטיות רואים שעולמן מצומצם והן מרבות לדבר על מזון מסוג מסוים ומדברות על עצמן בגוף ראשון בהתייחס להקאות, צום ועוד, היה מדובר בשילוב בין מאפיינים שונים של שיח לעומת בנות אחרות".
"לקחנו בנות מגילאי העשרה שהם הגילאים הנפוצים לאנורקסיות", אומר פרופ' הכהן קרנר ומעיר כי פרופ' בכר בחן כל פוסט בפני עצמו ובמקרים מסוימים ביטל את האבחנה, "לדוגמא כשמישהי אוכלת הרבה ומקיאה זה בולמיה שהיא פחות מסוכנת ואין בה סכנת חיים. נשארנו רק עם אלה שבסכנת חיים וראינו שהפוסטים שלהן הם אכן מסוג מסוים".
שאלנו את פרופ' הכהן קרנר אם עצם הפרסום של מחקר שכזה על פרטיו אינו מעקר את האפקטיביות שלו, שכן המעוניינת להסתיר את עובדת היותה אנורקטית תסתיר זאת. פרופ' קרנר הכהן משיב מתחושה ומסברה שלא נחקרה שהבנות החולות אינן מסתירות זאת. המחקר עצמו מתמקד במי שכבר נמצאות בתוך המחלה שהיא "הפרעה נפשית מוכרת כבר שנים רבות באנציקלופדיה של האגודה הפסיכאטרית האמריקאית. הבעיה היא שחלק מהן ששוקלות עשרים ומשהו קילו חושבות שהן שמנות, לא יפות וצריכות לרדת במשק. זו בהרבה מקרים בעיה נפשית אקוטית שלרוב הן לא מנסות להסתיר".
עם זאת הוא מציין כי יש בנות המנסות להסתיר את מצבן מההורים או מהרופאים, זורקות את האוכל לפח, אוכלות ומקיאות, עושות את עצמן כאילו הן אכלו ועוד, אך תסמינים רפואיים שונים ומראה של רזון הולך וגובר חושפים את מצבן האמיתי. "אפשר לעבוד על ההורים כמה חודשים, אבל בסוף יראו את זה כולם".
על מנת שניתן יהיה לבצע את המחקר צריך לוודא שאכן החולה כותבת ודווקא ברשתות המועדות. באשר ליכולת לייצר טכנולוגיית בינה מלאכותית שתאתר את הבנות החשודות כאנורקטיות משוכנע פרופ' הכהן קרנר כי המודל שפותח ועמד במבחנם של 200 פוסטים יוכל להוות תשתית לתוכנה שתאתר חשש לאנורקסיה אצל כותבות חדשות. לזאת הוא מוסיף ומדגיש את אזהרתו של פרופ' בכר ולפיה לא ניתן להגדיר את הבנות כאנורקטיות אלא רק ככאלה שיש אצלן חשד לפוטנציאל אנורקטי. זאת מאחר וזיהוי מדויק יכול להתבצע רק לאחר בדיקה של ממש הכוללת מפגש ושיחה של מומחה עם הצעירה.
עוד שאלנו את פרופ' הכהן קרנר אם ניתן לקבוע שבמגזרים מסוימים קיימת סכנה מוגברת ללקות באנורקסיה. לדבריו הוא עצמו אינו יכול להשיב באופן מדעי על מה שלא בדק אותו, אך מתחושה הוא יכול לומר שקיימת מגזריות לבעיה לנוכח מציאות של לחץ חברתי כזה או אחר. זאת מאחר וידוע שהנטייה לאנורקסיה קיימת אצל דוגמניות וספורטאיות.