חלוקת רכוש לאחר פרידה בפרט כאשר מדובר בחלוקת רכוש על סכום כספי גבוה שנצבר במהלך שנות הנישואין היא הדבר המשמעותי שעל בני הזוג להסדיר בין אם הם עושים גירושין בהסכמה ובין אם הם נאלצים להגיש תביעה לחלוקת רכוש.
במאמר זה נסביר כיצד מתבצעת חלוקת הרכוש בגירושין והאם ישנם הבדלים בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.
חוק חלוקת רכוש לאחר פרידה בין בני זוג
חוק חלוקת רכוש בין בני זוג קובע כי כל הזכויות של בני הזוג שנצברו במהלך שנות הנישואין יחולקו חצי חצי כאשר אין רלוונטיות למי צבר את הזכויות או על שם מי רשום הזכויות שנצברו.
החריג לכך הם זכויות שהתקבלו מלפני הנישואין כאשר זכויות אלו לא התערבו בפול המשחתי, כלומר הכספים הללו לא נכנסו לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג.
כמו כן כספי מתנה, ירושה, קצבת נכות יהיו שייכים אך ורק לבן הזוג שקיבל את הזכויות הללו והדבר לא יחולק באופן שוויוני.
הסדר זה הינו לפי הדין האזרחי, לא כן לפי הדין העברי בכל מקרה חלוקת רכוש לאחר פרידה מתבצעת באופן שכל אחד נותר הבעלים בזכויות והכספים שהוא צבר ואשר הם רשומים על שמו.
חלוקת רכוש לאחר פרידה בבית הדין הרבני
בעוד שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים לפי הדין האזרחי, הרי שבית הדין הרבני כפוף לדין העברי, כך שהדבר יוצר מתח רב האם לבצע את חלוקת הרכוש לאחר פרידה לפי הדין העברי, כלומר שכל אחד יישאר בזכויותיו, או שמא לחלוק באופן של מחצה על מחצה כפי הדין האזרחי.
מסיבה זו ישנם בתי דין הנוהגים לבקש מבני הזוג לערוך קנין בו הם יסכימו במפורש שחלוקת הרכוש תתבצע לפי הדין האזרחי, או לחילופין שבני הזוג יסכימו שחלוקת הרכוש תתבצע לפי הדין העברי, אך ישנם בתי דין שפוסקים לפי הדין האזרחי ללא הסכמת בני הזוג.
יחד עם זאת ככל ויהיה ספק האם החוק מחייב הסדר חלוקה שוויונית במקרה זה או שמא אין הסדר מפורש לכך בחוק, בית הדין יעדיף את הדין העברי ויפסוק על הותרת זכויות הצדדים לפי הרישום שהזכויות רשומות.
מי מכריע היכן תידון תביעת חלוקת רכוש
כפי שראינו השאלה היכן תידון חלוקת רכוש לאחר פרידה עשויה להשפיע על תוצאת פסק הדין, כך שעולה השאלה מי בוחר את הערכאה שתדון ותכריע בתביעה.
התשובה לכך שהמגיש הראשון בקשה ליישוב סכסוך הוא שיזכה במרוץ הסמכויות, והוא שיבחר את הערכאה הנכונה מבחינתו.
לא תמיד המענה לשאלה איזו ערכאה עדיף שתכריע בשאלת חלוקת הרכוש פשוטה, ולכן יש להתייעץ עם טוען רבני או עורך דין.