אז זהו כולנו כבר עמוק בחופש הגדול, ודווקא עכשיו בזמן שכל התלמידים בבית באופן טבעי, דווקא עכשיו כשיש לנו עוד חודש להיערך ולהתכונן לשנת הלימודים הבאה מתוך נחת ומחשבה. אני מבקשת לצעוק צעקה. צעקה שלא נשמעת.
את הנושרים הגלויים כולנו מכירים אלה שאין להם שום מסגרת לימודית, אלה שמאוד קל לזכור אותם כי אפשר לדעת כמה הם. עפ"י נתוני הלמ"ס בשנת 2020 דווחו רק 9583 תלמידים נושרים גלויים. (מרכז המחקר והמידע, כנסת, יוני 2022).
אבל מה עם הנשירה הסמויה? זו שמובילה לנשירה גלויה? זו שממיטה הרס רגשי חברתי לא רק בשנות חייו של התלמיד בבית הספר אלא גם בבגרותו?
כשאדבר בפני בכירים על נשירה סמויה ישתיקו אותי מהר מהר ויטענו שאני לא מבינה…. כי יש בעיות התמדה ויש קשיים תפקודיים ויש תלמיד שבסכנה לנשירה סמויה,
בקיצור קשה לכמת אותה… נכון לימים אלה משרד החינוך שוקד על פיתוח כלי למיפוי הנשירה הסמויה (כלי דומה קיים אצלי כבר שלוש שנים…)
רק ביולי שנה שעברה הוגדרה פחות או יותר מה היא נשירה סמויה- תלמיד הרשום ומשובץ במוסד חינוך אך נעדר מלימודיו 7 ימי לימודים רצופים או נעדר היעדרות לא רצופה המצטברת ל־14 ימים ללא סיבה מוצדקת;
תלמיד הנעדר מלימודיו לעיתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו ולמרות פעולות להשבתו לפי הוראות חוזר זה לא חזר ללימודיו;
תלמיד המתאפיין לפחות באחד מאלה:
- שוטטות בשטח בית הספר ומחוצה לו בשעות הלימודים
- נוכחות פיזית בכיתת הלימוד אך ללא תפקוד לימודי
- קושי למלא אחר חוקי מוסד החינוך
- קשיי הסתגלות וקשיים התנהגותיים
- מעורבות נמוכה בלימודים ובפעילויות אחרות בבית הספר.
(חוזר מנכ"ל יוני 2022)
אם אלה התנאים של משרד החינוך, הרי נכון לקיץ 2023, בכל כיתה יש לפחות 4-5 נושרים סמויים כלומר כ- 15% מהתלמידים נמצאים בנשירה סמויה או בדרך אליה .
הנושרים הסמויים של היום הם הנושרים של המחר, לתקן את הנשירה הסמויה זה סיזיפי, אבל לא מאוד קשה. לתקן נשירה גלויה זה כמעט בלתי אפשרי.
האתגר עם הנשירה הסמויה יוצר אתגר כפול. ככל שהתלמיד יתרחק הוא ירגיש פחות שייך והנשירה תגדל. אבל גם אצל אצל חלק מהמורים נוצר ריחוק - כי התלמידים הללו דורשים את ה80% פיקוח של המורה הם אלה שהוא יצטרך לבנות עבורם תוכניות ייחודיות, יאלץ להיפגש יותר עם ההורים ועם גורמי מקצוע. את הנזיפות מצוות ההנהלה או גלגולי העיניים משאר המורים הוא יקבל בגללם, וכלפיו יטענו- 'למה התלמידים שלך מסתובבים בחוץ? אתה לא יודע להחזיק כיתה? תסתכל איך הם מתנהגים, איך הם מתלבשים'.
ככל שהתלמיד מתרחק, המורה באופן לא מודע ירחיק, והינה נוצר כדור שלג גדול.
שלוש השנים האחרונות יצרו קרקע פוריה לנשירה סמויה, ההישארות בבית הפכה להיות נגישה ומותרת יותר, בעיות ההתמדה עלו, הפערים הלימודיים צמחו למימדי ענק גם בתוך הכיתה אבל גם בהתאמה לגיל (לאחרונה פורסם מחקר כי רואים קושי משמעותי בקריאה אצל תלמידים כיתות ג-ד. אך לא רק).
אם לא נעצור את הנשירה הסמויה בימים אלו, החל מהיסודי דרך חטיבות הביניים בשנים הבאות נתמודד עם אתגרים גדולים יותר, קשים יותר שישפיעו על מדינת ישראל כולה בשנים הבאות. המחקרים מראים כי הנשירה לא מסתיימת בבית הספר והשלכותיה נמשכות גם בבגרותו של התלמיד מבחינה תעסוקתית, משפחתית, זוגית ועוד.
אז מה אני מציעה? דבר ראשון להכיר בבעיה. שכל מורה ישב וימפה עם קבלת הכיתה שלו ,כמה מהתלמידים שלו נמצאים על הרצף של נשירה סמויה? על איזה מהתלמידים הוא חייב לשים דגש? לתת מענה מלכתחילה ולא בדיעבד? (את המידע הזה, המורה מהשנה שעברה או היעוץ יכול להגיד ברגע).
מה עוד? קשר. קשר. קשר. זה סוד הקסם. לשמור על קשר עם התלמידים, לייצר קשר כן גם בחופש. להרים טלפון, לשלוח ווצאפ, לייצר ביקור חד פעמי. תלמיד שרואה שהמורה משקיע בו מעבר לשעות, ייצר תחושת מחויבות גדולה יותר למורה ולמסגרת.
דבר נוסף הוא התאמת החומר הלימודי. זה לא סוד שישנם תלמידים רבים שעדיין לא רכשו את הקריאה גם בסוף היסודי תחילת החטיבה זה לא סוד שישנם פערים לימודיים אדירים!
כן זה כבר לא יפיל אותי מהרגליים לראות ילד בכיתה ט' או י' שלא יודע את לוח הכפל. חשוב לוודא שאנחנו המורים מכירים את המצב של הילד, את רמתו ויודעים לבנות תוכנית מותאמת.
דווקא עכשיו, בקיץ, יש את הזמן להתארגן בנחת ,לשאול שאלות, להכיר דרכי הוראה ייחודיות, להתייעץ עם מורת השילוב או עם מומחים בתחום. כן יכול להיות שמורה לכיתות ז' או ח' יידרש ללמד קריאה, כי זה מה שהתלמידים צריכים.
כמו שניתן להבין, אני מאמינה גדולה במורים. אני מאמינה גדולה מאוד בכוח שלהם ואני יודעת שהם אלה שיחוללו את השינוי עבור התלמיד. מחקרים מראים שלרוב, מה שמחזיק תלמיד בכיתה יהיה קשר עם מורה, התייחסות של מורה.
יחד עם זאת אני מודעת לקושי הגדול בשחיקה בסיזיפיות ובעבודה הכל כך קשה וחשובה הזו, את הרוויה מהשנה את האינטנסיביות המטורפת …
ועדיין... תעשו טובה, את אותם תלמידים ייחודיים תתפסו ותוודאו שהם מקבלים את היחס, תהיו עם זכוכית מגדלת לבדוק את קצב ההתקדמות.
לסיכום, כל עוד הנער נמצא בנשירה סמויה הרבה יותר פשוט להחזיר אותו למסלול הנכון מאשר נער שכבר הגיע לנשירה גלויה. עכשיו זה הזמן! וזה בידיים שלנו.