פרשת 'אניית שלום' הייתה אחת מהשערוריות הגדולות שידעה מדינת ישראל הצעירה בנושאי דת ומדינה.
באניית פאר זו שהייתה 'ספינת הדגל' של חברת צים הקימו מטבח טרף שאף בשלו בו חזיר (לצד מטבח כשר), ובעקבות כך הסירה הרבנות הראשית את ההשגחה מאניה זו ומכלל אניות צים. לבסוף, בעקבות איומו של מנהיג המפד"ל שר הפנים משה שפירא לפרוש מהממשלה, נסגר המטבח הטרף באניה.
במכתב נדיר ומרתק שמוצע כעת למכירה פומבית בבית המכירות Winner'S בירושלים נחשפת התבטאות נדירה בנושא של הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק ראש "ישיבה יוניברסטי" בארה"ב, שככלל מיעט להתערב בנעשה במדינת ישראל.
במכתבו, שהועמד למכירה במחיר התחלתי של 500 דולר, מחזק הגרי"ד סולובייציק את שר הפנים כתשובה למברק ששלח אליו ובמלים חמות הוא כותב על ההצלחה הגדולה של המאבק וקידוש ה' בפרהסיא שהדבר עשה, וכן תוקף את הרפורמים והקונסרבטיבים.
למרות פרישתו של הגרי"ד סולובייצ'יק מדרכם הקנאית של אבותיו, מלא המכתב שלפנינו בסופרלטיבים קנאיים-בריסקאיים כמו: "קנאתם וגם שנאתם של החילונים", או "אנו משיבים מלחמה שערה" ו"נלמדם פרק בדרך ארץ".
הגרי"ד סולובייצ'יק מסיים את מכתבו המרתק אל השר שפירא בברכות יאריך ימים על ממלכתו: "יהי ד' עמדו ויזכה לעמוד בראש תנועתנו לאורך ימים ושנים רבים צריכים לו והנני מתפלל לשלומו ולטובתו! בכרבוד רב ובחיבה, יוסף דב הלוי סולוביציק".
רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק נקרא על שם אבי סבו, בעל "בית הלוי". כיהן ברבנות במספר ערים וקהילות חשובות בארה"ב ועמד בראש "ישיבה יוניברסטי" בארה"ב. היה מנהיגה הבלעדי של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4–5 שעות רצופות.
בשנת תרצ"ב היגר לארצות הברית, וזמן קצר לאחר מכן מונה לרב הקהילה האורתודוקסית בבוסטון, תפקיד בו המשיך גם במהלך כהונתו כראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן. בשנת תרצ"ט הקים בבוסטון ישיבה שנקראה 'היכל רבינו חיים הלוי', על שם סבו. בשנת 1940 סופחה ישיבה זו לישיבת רבינו יצחק אלחנן.
בשנת תרצ"ה ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון. הרב משה צבי נריה תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן 'בית הלוי' לא איכזב". בשנת 1960 סירב להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל.
כתב בעצמו שלוש מסות ארוכות, שיצאו לאור בשני ספרים: "איש ההלכה - גלוי ונסתר" (1944) ו"איש האמונה הבודד" (1965). בשנותיו האחרונות יצאו עוד ספרים של סיכומים משיעוריו, אך רבים מכתביו פורסמו רק לאחר מותו, בהתבסס על הרצאות וכתבי יד שהכין לקראתן.