היזם החברתי נועם לניר מתארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על היום שאחרי המלחמה, וכבר בפתח הדברים הוא אומר בביטחון מלא כי אין ספק שלאחר המלחמה "נראה משהו חדש, כי אירוע דרמטי כל כך מייצר מציאות חדשה".
באשר למחלוקות בעם והסיכוי שאלה יצוצו מחדש, הוא אומר שבסוגיה הזו הוא היה יותר אופטימי בעבר וכיום הוא פחות אופטימי לנוכח השיח ברשתות החברתיות שהולך ומקצין. תגובות פבלוביות לדברים, הוא אומר, גורמים לכולנו לשוב לאותם דפוסי שיח ולביטול כל ההישגים החברתיים שהושגו בימי המלחמה. "זה מאיים עלינו כחברה וזה נורא מסוכן. אם כל אחד לא יבין שיש לו אחריות דרמטית לשמור על שקט ואחדות כדי לעבוד יחד מול האתגרים הגדולים שניצבים בפנינו, אנחנו עלולים לא לעמוד בהם".
לשאלה אם דבריו אלה אינם נגועים בתמימות, שהרי בסופו של יום המציאות הפוליטית בישראל כרוכה בשאלת השמאל והימין, אומר לניר כי "אין ימין ושמאל", תוהה למשמעות המונחים הללו ומזכיר את היותו מי שגדל בערוגות הימין, כהגדרתו, וכמי שתמך בצעירותו במחתרת היהודית וחטף על כך גם מכות. "הכול התערבב פה. אני לא רוצה להיכנס לריטואלים של מי שילם שלושים מיליון דולר ולמי הייתה קונספציה לחיזוק החמאס ומי כבר 13 שנה ראש ממשלה ואנחנו עדיין לא מסוגלים לנצח את החמאס... על מה מדובר?", הוא שואל ועל השם שמרחף מעל שאלתו זו, בנימין נתניהו, הוא אומר שאכן שם זה הוא "הפיל שבחדר", אך קשה לו לדבר על כך משום שהוא מבקש להימנע מדיאלוג וניגוח פוליטי בימים שבהם חיילינו נלחמים שכם אל שכם.
עם זאת את ביקורתו כלפי ראש הממשלה הוא מתמצת במילים לפיהם "הפיל שבחדר הוא אותה תפיסה ביביסטית שעושה מה שטוב לאינטרסים של אדם ספציפי וצובעת את זה בכל מיני צבעים". על כך הוא מוסיף ומעיר כי איש לא יוכל להגדיר אותו כאיש שמאל, בוודאי לא שמאל יותר מנתניהו. "כשינון מגל שאל אותי בכמה מימנתי את ההפגנות תמיד הייתה לי תשובה שעוד לא הגעתי לעשרה אחוז ממה שממנתי את ההתיישבות ביש"ע".
"מה שהיה כאן בתשעת החודשים הראשונים פגע במוסדות המדינה בצורה שיכולה הייתה להיות הרסנית לנו כחברה ואני חושב שההתנהלות היום ברשתות ובשיח הציבורי הוא סכנה קיומית, כי הקיום שלנו מעולם לא עמד מול סימני שאלה כאלה. מאז שאני ילד אני רואה בקיום שלנו עובדה מוגמרת, אבל בשבעה לאוקטובר אם חיזבאללה היה תוקף סימולטאנית מהצפון אין לי מושג איך זה היה נגמר, ואנחנו מדברים בתקופה של שלוש מאות אלף מפונים שאני לא יודע עד כמה הם יוכלו לחזור לבתיהם. אנחנו חודשיים וחצי בתוך האירוע. מיצרי טיראן שיצאנו עבורם לשתי מלחמות, ב-56' וב-67' סגורים, ואנחנו מכילים אירועים כפי שלא האמנתי שמדינת ישראל תהיה מוכנה להכיל".
כשהוא נשאל, בהיותו ממובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, אם מהלכי המחאה אינם מעידים על כך שמדובר בחוסר יכולת ומוכנות לקבל את דין הבוחר שהעניק לנתניהו את ראשות הממשלה ול-64 מנדטים להוביל תפיסת עולם, חוזר לניר לסוגיית גיוס החרדים ומזכיר את היכולת של המדינה לדחות את היישום כחלק מהשיח הרגיש של הממשלה וההבנה של צורך בהבנה הדדית. במקרה הנוכחי של הרפורמה המשפטית, אומר לניר, "אותי דורסים ברגל גסה שבוע אחרי שבוע וכך כמו בגירושין רעים יוצאים דברים שגם אני מצטער עליהם ומכה על חטא. אנחנו חייבים להנמיך ווליום. שוב אנחנו עסוקים בלשסות אחד את השני, שוב טוו'יטים, שוב מקימים גל שמועות שאני וחמאס היינו מתואמים. האם לא למדנו כלום?".
האם התקווה שלו להורדת דציבלים אינה תמימות ונאיביות? לניר טוען כי הוא מעדיף להיות נאיבי ולא מסית, כהגדרתו. "בוודאי שאני נאיבי", הוא אומר. "נעשה כפי יכולתנו ונקווה לטוב".
"אין שמאל וימין", הוא שב ואומר וקורא להתחיל להסיר את המונחים הללו מהשיח הפנים ישראלי, ולטעמו שמאל וימין לא היו גם לפני השבעה באוקטובר. "מה זה שמאל וימין? חברתי? ביחס לערבים? אני לאומי יותר מאשר ביבי. ב-2009 פרסמתי טור בידיעות אחרונות נגד עסקת שליט. מתי נתניהו מבקר ביהודה ושומרון? הוא לא".
בהמשך הדברים מסרב לניר לערוך השוואה כלשהי בין אביו, סא"ל אבי לניר ז"ל שנשבה בידי הסורים ומת בשביו מעינויים, לבין המציאות הנוכחית של החטופים המוחזקים בידי חמאס בעזה. בדבריו הוא מזכיר כי אביו היה איש צבא שעבר סדרת שבי והוכן לנפילה בשבי כל חייו ולמעשה זה היה תפקידו, בעוד מי שמוחזק כעת בעזה הם אזרחים ונשים שנחטפו, "מתעללים בהם, אין ביקורי צלב אדום. מדובר בארגון טרור שכל מטרתו זה ריסוק החברה הישראלית והשמדת ישראל. בשיח ברשתות אנחנו מחזקים את החמאס".
לניר מציין בדבריו כי האירוע באנטבה הסתיים בתוך שבוע ואילו כאן חלפו כבר חודשיים וחצי והסוף אינו נראה באופק. "יש לנו מחויבות מוסרית כלפיהם ובצד השני אם ישראל תודיע שהיא נסוגה מהנגב המערבי, מעבירה אותו לידי חמאס שיקים שם מדינה, משחררת את כל המחבלים כולל הנוח'בות, כנראה שכולם היו משתחררים, אבל יש כאן מדינה חפצת חיים שצריכה להחליט איפה הא שמה את המחוג במשא ומתן עם השטן הזה".
הטענה לפיה חמאס זיהה את הקרע בחברה הישראלית על רקע הרפורמה המשפטית ובחר בשל כך את עיתוי המתקפה הרצחנית שלו בהתאם, נשמעת כמכעיסה אותו. "אני מכיר את הפייק הזה", הוא אומר ומוסיף כי שישה אנשי חמאס תכננו את האירוע ובחרו בעיתוי מסיבות אחרות לגמרי "העיתוי נועד להיות או בשביעי של פסח או בשביעי של סוכות שהם שני ימי הדממה שבהם הצבא בחופש, ושביעי של סוכות נבחר בגלל שאז החיטה קצורה כדי שהג'יפים שלהם ייסעו חופשי בשטח ויסתערו חופשי. איך שקר כזה שמשסה איש באחיו תופס אחיזה וכבר אין עליה שאלה. השביעי לסוכות היה היום המיטבי עבורם בשנה. האוויר בהיר, החיטה קצורה וכל צה"ל בהדממה".
"החמאס יש לו אידיאולוגיה נאצית רצחנית. הוא לא צריך לראות קרע כזה או אחר. הוא רוצה להשמיד אותנו וכדאי שנבין את זה. אנחנו נהיה חלשים יותר ככל שיהיו בנו יותר קרעים ושסעים, ככל שיפלגו בנו, אבל הוא לא צריך סיבות כדי לרצוח אותנו", אומר לניר.