במכללת סמינר הקיבוצים התל־אביבית עוד לא נפל האסימון שהספיק ליפול אצל רובה המכריע של החברה הישראלית לפני יותר משמונים יום.
שני צידי המתרס – אלה שבעד קיומה של מדינה יהודית ואלה שחפצים בהשמדתה – הפכו בהירים וחדים יותר, והנגזרות בהתאם. כבר דיווחנו פה בשבועות הראשונים ללחימה על שורה של מוסדות אקדמיים שהענישו מנהלית או משמעתית סטודנטים ואף אנשי סגל שהביעו תמיכה במעשי חמאס ובפגיעה בישראל על רקע אירועי הטבח. ברשימה הזאת ניתן למצוא גם מוסדות שעל פי רוב רחוקים מאוד מצד ימין של המפה, דוגמת אוניברסיטת חיפה, שהייתה הראשונה להעניש סטודנטים ערבים שצהלו ברשתות החברתיות לנוכח זוועות העוטף. אבל כאמור, בסמינר הקיבוצים עדיין ממאנים להפנים.
במוסד הגבוה להכשרת מורים ומחנכים דבקים בעקשנות באמירה שכל הפעולות שנקטו או לא נקטו בסאגה שמלווה את המוסד בחודשיים וחצי האחרונים הן תוצאה של חשיבה חינוכית והנחלת ערכים, כפי שהם מקפידים לעשות גם בשגרה. אבל העובדות בשורת התוצאה אינן מבשרות על ערכיות גבוהה במיוחד, אלא אם מישהו מחק מהמילון הערכי של הנהלת המכללה מושגים כמו פטריוטיות, לאומיות ונאמנות למולדת.
"בעצם זה הבתים שלנו"
כבר ביום הטבח עצמו, ובימים שאחריו, פרסמו ארבע סטודנטיות ערביות בסמינר הקיבוצים פוסטים או שיתופים ברשתות החברתיות, שמביעים תמיכה באופן כזה או אחר במעשי חמאס.
"בזמן ההתקפות הארטילריות (הרקטות) המתנחלים (תושבי העוטף) עוזבים את הבתים שלהם אז בעצם זה הבתים שלנו, של תושבי עזה", כתבה הסטודנטית מאלכ אגבריה בתאריך 7.10. בפוסט אחר כתבה: "השתלשלות האירועים לא החלה היום. אתם מתעלמים מהעובדה שהפלסטינים נרדפים מ־1948". יום למחרת שיתפה בחשבון שלה תמונה שבה נראית אם יהודייה נחטפת עם ילדיה, והכתירה אותה בכותרת "אנושיות" (באנגלית). הסטודנטית ערין ענאיא שיתפה ביום השלישי למלחמה בסטורי שלה סרטון על "הטבח בטנטורה" (סיפור מ־1948 שלא ברור אם אכן קרה) וטענה כי ישראל היא זו שהתחילה את האירוע ועל כך היא משלמת כעת. הסטודנטית ראזן חאג' יחיא שיתפה ביום הרביעי למלחמה תמונות ובהן חגיגות ארגוני הטרור בסוריה שצוהלים על הטבח בעוטף ומעליהן אייקון של לב. גם שתי מרצות מהמכללה שיתפו פוסטים התומכים בחגיגות בעקבות הטבח ולחילופין תוקפים את צה"ל.
הדברים הללו, שפורסמו כאמור בפומבי, קוממו סטודנטים במכללה, בימים שעדיין ההלם אחז בכולם. הם סירבו להאמין שהנהלת המכללה תאפשר לסטודנטיות הללו לבוא בשעריה אחרי הדברים שפרסמו. "אנו מבקשים מהנהלת המכללה – צאו וגנו איתנו את המעשים הנוראיים הללו! שמרו על מרחב האקדמיה נקי מטרור, נקי מאלימות ובטוח עבור הסטודנטים", הם כתבו, ואף הגישו תלונות בעניין זה לדיקנט.
לאחר שמונה ימים הניבו פניות הסטודנטים להנהלה תגובה. אחרי הבעת הזדהות עם הטרגדיה הלאומית, הבטיחה המכללה בהודעה שנשלחה לכל הסטודנטים טיפול בכל פנייה בנושא תמיכה בטרור: "בזמן שכולנו נמצאים בסיטואציה הזו... אנו מפצירים בכולם לדעת שכל תלונה על סטודנט או סטודנטית שיגלו תמיכה בטרור תיבדק ותטופל". בהמשך הגיעה הודעת עדכון קצת פחות מבטיחה. "קראנו את מה שאתם כותבים", התייחסו המנהלות לתלונות הסטודנטים, "העניין עבר לטיפול הגורמים הרלוונטיים. חלק מאנשי הצוות הנוגעים בהחלטות מגויסים כרגע למילואים. אנו מאמינות בלב שלם שהטיפול יהיה מעמיק והוגן, גם אם ייקח טיפה זמן לתשובה רשמית", הבטיחו.
"טיפה זמן" הוא מושג יחסי, ובכל זאת חודשיים הם לכאורה זמן מספיק כדי לקבל תשובה רשמית בסוגיה לא מאוד סבוכה. הסטודנטיות הערביות לא הסתירו דבר בפוסטים שפרסמו, ודבריהן היו בהירים למדי. אבל התשובה הרשמית, למרבה הפלא, טרם הגיעה. הסטודנטים סירבו לוותר, והובילו מאבק ככל שמאפשרים החוקים בין כותלי המכללה. הם תלו ברחבי הקמפוס פליירים שמיידעים את הסטודנטים בדברי ההסתה שכתבו הסטודנטיות, וכן ביקורת על כך שסמינר הקיבוצים אינו מרחיק תומכי טרור מבין כתליו. בהנהלת המכללה טענו כי אין אפשרות להרחיק את הסטודנטיות, שכן אין במעשיהן עבירה פלילית ואין במשמעות הדברים שכתבו משום תמיכה בחמאס. בהנהלה הבטיחו כי יעבירו אותן תהליך חינוכי משמעותי.
את הסטודנטים המענה הזה לא סיפק. "הסטודנטיות הללו אפילו לא התנצלו בפומבי על דבריהן", מספר עילי הררי, סטודנט לחינוך מיוחד במכללה, בן 22, תושב רמלה, וראש החץ במאבק הסטודנטים במכללה. השלב הבא היה מאבק תקשורתי וציבורי. "ראינו שאין התפתחויות, והחלטתי לפנות לשר החינוך ולמל"ג. הם הוציאו הצהרה שלפיה יש להשעות כל סטודנט תומך טרור, ושיתפתי אותם במה שמתרחש אצלנו. השתתפתי בדיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת, שדרשה משר החינוך לטפל בעניין, התראיינתי על כך בתקשורת, ואף ניסינו ליזום שביתה של סטודנטים כמחאה".
המאבק הזה היה לצנינים בעיניה של הנהלת המכללה, וזו מיהרה לזמן את הררי לשיחת בירור. "הם דרשו שאפסיק את המאבק, טענו שאני מכפיש את הסטודנטיות ופוגע בהן, וגם בשמה הטוב של המכללה. הם דרשו שאתנצל על כל הדברים שאמרתי ופרסמתי נגדם". הררי היה המום: "הם העדיפו לחבק את מי שתמכו ברצח אחינו ואחיותינו, ולהעניש את מי שנלחם בתומכי הטרור". לאחר שהררי סירב להפסיק את הפעילות הוא זומן לדיון בוועדת המשמעת, שאליו סירב להגיע. הדיון התקיים וההחלטה התקבלהשלא בנוכחותו.
אגב, גם סטודנטים אחרים שהביעו את מחאתם בדרכים מינוריות ננזפו והוזהרו על ידי ההנהלה. כך למשל, כאשר בקורס בלמידה מרחוק עלו חלק מהסטודנטים כשברקע מאחוריהם כרזה ובה הכיתוב "לא נלמד עם תומכי טרור", יצאה מיד הנחיה להוריד כרזות אלו מהרקע בקורסים המתקיימים בזום.
החלטה לא חוקית
ביום ראשון האחרון פורסמה החלטת ועדת המשמעת בעניינו של הררי ולפיה הוא מורחק לצמיתות מהלימודים במכללה. במסמך ארוך ומפורט מתואר כיצד לטענת המכללה הררי הכפיש את שמה של המכללה ואת הסטודנטיות. הם מדגישים כי אין הבעיה בתוכן הביקורת אלא בדרכי הפעולה הפסולות שנקט לטעמם.
"הסטודנט לא ביקש לבטא ביקורת במסגרת של דיאלוג, אלא פעל כמי שהאמת המוחלטת לצידו ולפיכך יש לו לגיטימציה לכל פעולה, גם אם היא פוגעת בשמה הטוב של המכללה ומסכנת את שלומם ורווחתם של עמיתיו הסטודנטים ושל עובדי המכללה", נכתב בנימוקי ההחלטה, "הסטודנט הפיץ באופן חוזר ושיטתי דברים שאינם אמת בנוגע למכללה ולסטודנטיות שאליהן כיוון בדבריו. דבריו של הסטודנט נועדו לפגוע באופן מכוון במכללה ובסטודנטיות, שכן הם נאמרו ונכתבו בפורומים שיש להם השפעה ציבורית רחבה והשפעה ספציפית על המכללה, כמו המל"ג, ועדת החינוך של הכנסת ושר החינוך".
סעיף נוסף וחמור בהחלטה קובע כי מאחר שהררי לא התייצב לדיון בוועדת המשמעת, הרי שאין לו אפשרות לערער על סילוקו מהלימודים. מדובר בהחלטה לא חוקית כפשוטו, שכן חוק זכויות הסטודנט מחייב להעניק לסטודנט זכות ערעור במקרה שמוטלת עליו סנקציה של הרחקה מהלימודים.
פניית ארגון 'בצלמו' לגורמים המוסמכים הניבה פניות רשמיות להנהלת המכללה בנושא. המועצה להשכלה גבוהה פנתה לסמינר הקיבוצים בדרישה להשיב לקושי המשפטי הנובע מההחלטה שלא לאפשר להררי לערער על הרחקתו מהלימודים.
שר החינוך יואב קיש פנה אף הוא לנשיאת המכללה, פרופ' ציפי ליבמן, וקבע כי מדובר בסנקציה קיצונית, ונקיטתה כלפי הררי לאחר שעניינו הובא בכנסת, שהביעה את עמדתה ההפוכה בנושא – כמוה כמהלך לעומתי כלפי הכנסת. הוא דורש לאפשר במקרה זה את הזכות היסודית של חופש הביטוי במכללה, ולפיכך מבקש השר מהנשיאה כי תורה לוועדת המשמעת להשהות את החלטתה ותבחן מחדש את ההליך, תוך התייחסות לטענות הקשות של פגיעה בחופש הביטוי של הסטודנטים שביקשו למחות נגד תומכי הטרור במכללה. גם אם הסטודנט שגה, כותב שר החינוך, לא ברור שיש להטיל עליו סנקציה כה חמורה של הרחקה מהלימודים.
נכון לעכשיו, אלו פני הדברים במכללה: שתיים מתוך ארבע הסטודנטיות המסיתות בחרו מרצונן שלא לפתוח את השנה במכללה, בשל המהומה שנוצרה סביבן. סטודנטית נוספת פתחה את השנה בלי כל סנקציה מטעם המכללה. מי שדרש את המתבקש – לסלק תומכי טרור מהקמפוס – סולק בבושת פנים על ידי ההנהלה, שמגוננת על תומכי האויב שבתוכה. את המוסד הזה מממנת מדינת ישראל ביותר מ־112 מיליון שקלים בשנה, כשני שלישים מהתקציב הכולל שלו. בשעת מלחמה, מתברר, בחר המוסד הזה להפנות עורף לבאר שממנה הוא שותה.
תגובת מכללת סמינר הקיבוצים: "כלל הפניות באשר להסתה טופלו בכל האמצעים החינוכיים־ערכיים והחוקיים שעומדים לרשות המכללה, ודווחו לגורמים המוסמכים. בעניין הסטודנט עילי הררי, התהליך התנהל מולו לא מעצם פעילותו או תלונותיו, אלא בגין דרכי הפעולה שבהן בחר לפעול ולהתנהל. יתרה מכך, המכללה מעודדת אקטיביזם, אולם לא תסבול התנהלות רצופה בשקרים, סילוף המציאות והפרות חוזרות של התקנון. יש לציין כי גם במקרה זה הוצע בשיחה איתו הליך חינוכי־ערכי, אך הסטודנט סירב. אנו נמשיך ונפעל בהתאם לחוק בישראל ולתקנון המכללה, תוך שמירה על ערכי המכללה המחייבים שיח מכבד, שמירה על רגשות הציבור, חופש הביטוי והזכות לפרטיות".
שי גליק, מנכ"ל ארגון בצלמו, שמלווה את עילי הררי, מסר: "המציאות שבה מכללה רודפת סטודנטים ציונים, שחלקם רק חזרו משירות מילואים פעיל, מאיימת ובוחרת לפעול בניגוד לחוק ובניגוד לבקשת שר החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, ומסלקת לצמיתות ללא אפשרות ערעור סטודנט שכל חטאו ופשעו היה מאבק באותן תומכות טרור, בעוד הסטודנטיות תומכות הטרור ממשיכות בלימודים כרגיל ויהיו בעוד שנתיים המורות של ילדי ישראל, וייתכן אף של ילדים שהוריהם שנרצחו בטבח - היא ליקוי מאורות הזוי. יותר חמור אפילו מהתנהגות נשיאות האוניברסיטאות בארצות הברית. אני קורא לוועדת החינוך של הכנסת לזמן את נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים לשימוע בכנסת ולדרוש ממנה להתפטר. אדם כזה איננו ראוי להיות אחראי על מכללה לחינוך".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***