בפיגוע שאירע ברעננה השבוע, שעה וחצי חלפו מאז שאחד המחבלים דקר אישה וגנב את רכבה, ועד שהשתלטו עליו שוטרים. שני המחבלים הספיקו לנסוע כברת דרך, לפגוע בכמה זירות, לפצוע 16 אזרחים ולהרוג אחת. בשום שלב במסע ההרג הארוך שלהם לא נתקלו באזרח חמוש שינטרל אותם ויביא את האירוע לסיומו. ועדיין, כאילו לא למדנו כלום, יום קודם לכן התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ, בבקשה שיורה על ביטול הרישיונות לכלי ירייה שניתנו על ידי עובדים במשרד לביטחון לאומי ובכנסת ובבקשה שיורה ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ונגד יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה.
התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירתה כי חלוקת כלי ירייה על ידי עובדים במשרות אמון במשרד לביטחון לאומי, בנות שירות ועובדי הכנסת, נעשתה בחוסר סמכות, ולכן פעולה זו נחשבת כבטלה, והרישיונות שחולקו אינם חוקיים. עוד טוענת התנועה כי מהנחייתם של בן גביר ואוחנה לעובדיהם עולה חשד סביר לביצוע עבירות פליליות, אשר מחייב פתיחה בחקירה פלילית, או לכל הפחות בהליך בדיקה מקדימה.
עורכת הדין רותם בבלי־דביר, ראש מחלקת ליטיגציה מנהלית בתנועה לאיכות השלטון, אמרה: "החזקה ושימוש בכלי ירייה בידי אזרחים שאינם זכאים ולא הוכשרו כנדרש מסכנת חיי אדם. רק בשבועות האחרונים מתגברים הפרסומים על אזרחים אשר נפגעו כתוצאה משימוש בנשק שחולק על ידי המשרד לביטחון לאומי מתחילת המלחמה. חייבים להורות על איסוף כלי הנשק כדי לשמור על ביטחון הציבור ולמנוע פגיעה נוספת בחיי אדם, וחייבים לוודא שרק פקידי רישוי שהם עובדי מדינה שהוסמכו לכך ובעלי הניסיון הנדרש עוסקים במשימה הרגישה של מתן רישיונות לכלי ירייה".
התנועה ביקשה מבג"ץ צו ביניים, בקשה שנדחתה על ידי השופט, וכעת מחכים הצדדים לתשובת המדינה שתינתן עד 14 בפברואר 2024 על פי ההחלטה שניתנה בבית המשפט.
"אנחנו מקווים שהמדינה תבין שחלוקת נשק באופן לא מפוקח מביאה לאסונות בשטח - ואנחנו כבר רואים איך אנשים שקיבלו נשק ליד בלי פיקוח ובלי הדרכה עשו בו שימוש לתקיפה מינית ולרצח, ובמקרה אחר לא שמרו עליו כמו שצריך והביאו לאסון", אומרים בתנועה לאיכות השלטון ל'בשבע'. חשוב לציין, מדגישים בתנועה, כי "אין העתירה עוסקת במדיניות חלוקת כלי נשק, ואין זה עניין לתנועה לאיכות השלטון - ואולם גם אם מדיניות השר והממשלה היא להקל את הנהלים ולצייד את האזרחים בכלי נשק כתחליף למשטרה מקצועית וחזקה, לא ייתכן שנושא כל כך רגיש ומסוכן יתנהל כמו דוכן בשוק שבו כל דכפין מגיע ומקבל בתוך רגעים ספורים היתר להחזקת כלי הרג, על ידי אנשים שאינם מוסמכים לכך על פי חוק".
עתירה זו מגיעה בהמשך לפרסומים בתקשורת ולדיונים שהתקיימו בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, שם נטען כי חלק מהעובדים אשר עסקו בחלוקת רישיונות לכלי ירייה היו עובדים במשרות אמון במשרד לביטחון לאומי, בנות שירות וכן עובדי הכנסת – אשר כלל אינם מוסמכים לעשות כן על פי הדין. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי־מנהלי) ד"ר גיל לימון, אמר בוועדה: "המציאות שהמשרד לביטחון לאומי היה נתון בה בתחילת הדרך, תחילת המלחמה והתקופה, היא מובנת. גם כיום, עדיין הצורך הוא מאוד מאוד גדול, והמשרד ניסה לתת הרבה מאוד מענים בדרכים שונות, וצריך להגיד דרכים יצירתיות. חלק מהדרכים האלה בדיעבד התבררו כדרכים שהן לא חוקיות. צריך לומר את האמת. עכשיו אנחנו נדרשים לשאלה מה המשמעות של הרישיונות האלה שניתנו שלא כחוק. ובסוף באמת אנחנו רוצים לעזור למשרד לחלק כלי נשק בהתאם למדיניות, בהתאם לתבחינים שאושרו על ידי הוועדה הזאת, אבל עדיין זה צריך להיות בהתאם לחוק".
לימון התייחס גם לקריטריונים. "לפי התבחינים של נציבות שירות המדינה נותן האישור צריך להיות עובד עם ניסיון של שלוש שנים. זאת אומרת יש הבנה של הממשלה, של הפקידים, של גורמי המקצוע, שזו סמכות מאוד מאוד כבדת משקל".
יחד עם זאת, במענה לפניית 'בשבע' מדגישים במשרד המשפטים כי "הייעוץ המשפטי לממשלה לא נקט עמדה בנוגע למדיניות השר שעוגנה גם בתיקון חקיקה. הקושי המשפטי התעורר בעקבות טענות על כך שחלוקת הנשקים נעשתה על ידי גורמים שאינם מוסמכים לכך, והנושא נמצא בבחינה".
אקדח אחד בניר עוז
הצד השני של מדיניות חלוקת הנשק והצורך שעליו נדרש המשרד לתת מענה דחוף, נשמע השבוע (שני) בוועדה לביקורת המדינה, שדנה במדיניותו של השר בן גביר למתן רישיונות לנשק פרטי ובאופן יישומה. עדות מצמררת של תושב ניר עוז, ירון מאור, על הזוועה שעבר ב־7 באוקטובר, הושמעה בפני הוועדה: "אני רואה מהחלון בין עשרה לחמישה עשר מחבלים. עשיתי להם מארב בתוך הבית. נכנס מחבל דרך החלון, אני מתקדם אליו ויורה בו. אחרי מספר דקות מגיע מחבל, זורק לי רימון, אני רואה עוד מחבל אצלי במטבח. הוא רואה אותי - הוא נבהל. אני יורה בו, הוא נופל.
"אני רואה אותם נכנסים, יורה עליהם את כל מה שיש לי באקדח. מחליף מחסנית. נזרק לחדר שלי בקבוק תבערה, אני מתחיל להילחץ מה אני עושה. הם הולכים, אחרי שעתיים הם חוזרים, שורפים אותנו בצורה הרמטית. אמרתי לאשתי שאנחנו צריכים לחכות עם העשן, כי הם יכוונו עלינו קנים. איך שאני יוצא מהחלון, אני רואה צוות ימ"ס, הם מכוונים עליי, כולי לייזרים. אני צועק 'שמע ישראל', ורק לאחר מכן הם השתכנעו". מאור הוסיף כי "יש עוד סיפורים בקיבוץ שלנו שבזכות הנשק האישי שלהם הם ניצלו, אחד אצלנו הציל את אשתו עם הנשק. איך שהמחבל פתח את הדלת, הוא קיבל צרור".
בסיום דבריו אמר: "כל אחד רוצה להגן על עצמו, זה לא עניין של ימין ושמאל. אני לא רוצה ללכת לטיפול פסיכיאטרי שהוא יגיד לי שאני לא יכול לשאת נשק. חברים שלנו באשקלון ובתל אביב אומרים לי: 'המשפחה מפחדת, לא נותנים לי לשאת נשק'".
כשנכנסים לעובי הקורה, מגלים שהסיפור הוא לאו דווקא התנהלות מופקרת של המשרד לביטחון לאומי, אלא בעיקר חוסר הבנה בקרב גורמים אחרים של מצב החירום שבו נמצאת ישראל. מתברר שבמשרד לביטחון לאומי פנו לנציבות שירות המדינה וביקשו כ־100 עובדים זמניים לשנה כדי לעבוד בקצב, אך לא קיבלו אישור לכך. לאחר מכן ביקשו במשרד כ־50 עובדים, אך גם בקשה זו נדחתה. ושוב, ביקשו מספר נמוך יותר, אך גם הוא לא אושר. לעומת זאת, רשות המיסים קיבלו אישור ל־40 תקנים זמניים, בפטור ממכרז – אישור שלא ניתן למשרד לביטחון לאומי.
במשרד ביקשו בכוונה תקנים זמניים, מתוך הבנה שהעלייה הדרסטית בבקשות הרישיון לנשק היא פרי החששות מהמצב, ולאחר שישתחרר הפקק הנוכחי, העבודה תשוב למסלול רגיל. במשרד לביטחון לאומי ממשיכים גם כיום בקצב של מתן אלף אישורים ביום, אך נמצאים כרגע בפקק. מתוך 280 אלף בקשות מתחילת הלחימה, כ־70 אלף אושרו, ו־50 אלף ממקבלי האישור מימשו את הרישיון מאז חודש אוקטובר. פקק זה צפוי להשתחרר בעוד כמה חודשים, ולכן ייבוא של תקנים רבים באופן קבוע לאגף שממילא קצב העבודה צפוי לרדת בו דרמטית בעוד כמה חודשים, יבוא בהכרח על חשבון תקנים הכרחיים אחרים במשרד.
נקודה נוספת שהעתירה מתעלמת ממנה, היא מעמדם של עשרות האלפים שכבר קיבלו רישיון מאז שבעה באוקטובר, שלפחות מחלק מהם מבקשת העתירה לשלול את הרישיון. אזרחים אלה הוציאו אלפי שקלים, ולעיתים אף יותר, כדי לממן את הרישיון, האקדח, תחמושת, מטווח, אימון וכספת, ולעיתים גם עזרים וציוד נלווה לאקדח שעשויים לעלות הון תועפות. אם יישלל מהם הרישיון, הם צפויים לספוג הפסדים גדולים למדי.
"מנסים להרתיע אותי"
במשרד לביטחון לאומי לא מתכננים לעצור. השר בן גביר קידם את נושא הכנסת אוטומציה לתהליך הבדיקה, כאשר תוכנה תסרוק את שני המסמכים הנפוצים ביותר בבקשה לרישיון לנשק - טופס בריאות וטופס 830. התוכנה בודקת אם הטפסים קיימים בבקשה, וכך מזרזת את התהליך.
נוסף על כך נערך גיוס גדול של עובדים מכלל האגפים במשרד לאגף כלי ירייה, כדי לעמוד בעומס הרב של הפניות. העובדים שגויסו מאגפים אחרים, כפקידי רישוי באגף כלי ירייה, יכולים לטפל בתבחינים הקלים יותר, כמו אנשי כוחות ביטחון ומגורים ביישוב זכאי.
גם בסוגיית השלמת המסמכים חלה התקדמות. בעבר נעשה הליך השלמת המסמכים בשליחת מייל, ולאחר מכן בבדיקת המייל ובמענה אנושי־ידני. כיום, בהנחיית השר, יש לינק ולא מייל, אשר מחובר באופן אוטומטי לבקשה של האזרח, וכך מתקצר התהליך.
"הובלתי רפורמה גדולה ברוך ה', ומאז 7 באוקטובר הגיעו יותר מ־280 אלף בקשות", אומר השר בן גביר בשיחה עם 'בשבע'. "כדי להתמודד עם כמות שמספיקה ל־25 שנות עבודה, גייסתי את כל הכוח שיש לי. לפי החוק אני מסמיך פקידי רישוי, אבל כבר לפני כמה שנים השר האציל את הסמכות לראש אגף כלי ירייה. השתמשנו בה בשביל להביא עוד ועוד אנשים, גייסנו בנות שירות לאומי, סטודנטים ושוטרים זמניים, שכל המטרה שלהם להוריד את העומס. כולם עברו קורסים מפורטים והדרכה מפורטת, והדרישות הן לא בשמיים. בחוק כתוב שפקיד ירייה צריך להיות עם 12 שנות לימוד. לחלקם הגדול יש יותר מזה. כולם עשו עבודת קודש ושברנו שיאים של 2,000 אישורים ביום. מדובר על מספרים מדהימים, כאשר לפני שנה הקצב היה 150 אישורים בשבוע", מסביר בן גביר.
השר מתייחס למהלך נגדו. "לפתע גיל לימון החליט שבנות שירות לא יכולות, לא מתאימות ואין להן סמכות. שיהיה ברור: מדובר על בנות מעל גיל 18. צה"ל מכשיר בנות כאלו להיות לוחמות, במד"א הן קובעות מוות, בכל מקום שבנות נמצאות - סומכים עליהן, וכאן, בצעד שרירותי, החליטו לעשות זאת. היועץ המשפטי למשטרה אלעזר כהנא אמר שאי אפשר לגייס שוטר זמני, אחד שהיה שוטר ויצא לפנסיה, וגייסנו כמה עשרות כאלו שיעזרו להתגבר על העומס. גם הוציאו את בנות השירות הלאומי וגם את השוטרים הזמניים, ולאט לאט התחיל הקצב לרדת. אני לא ויתרתי, הסתובבתי בתוך המשרד לגייס אנשים". בן גביר השיג לאחרונה בונוסים, מענקים והעלאות משכורת לעובדים בתוך המשרד שיבואו לעבוד באגף כלי ירייה, חילק תורניות והוסיף עשרות אנשים לתגבור 42 העובדים באגף כלי ירייה.
"בסופו של דבר הגענו למצב שמצליחים לתפקד, להגיד שזה מה שהיה פעם? לא. עדיין מצליחים להנפיק כאלף אישורים ביום, שזה מספר יפה ומכובד. עובדים ועובדים, ובעוד חודש יש מכרז שמזמין עוד עובדים להצטרף לאגף, וכך נגייס עוד כמה עשרות עובדים. מתוך ה־280 אלף בקשות, טיפלנו ב־140 אלף בקשות. אלו מספרים של שנות עבודה, וממשיכים לטפל בבקשות. כל הזמן ניסו לתקוע לנו מקלות בגלגלים כדי לרפות את ידנו ולגרום לנו להתייאש. בתור משפטן דעתי שההחלטה לא לאפשר לבנות שירות לאומי לבדוק ולברר בירור אינפורמטיבי לא סבירה. חבר הכנסת צביקה פוגל הזמין את גיל לימון לבירור על כך בוועדה, שיסביר למה דווקא על בנות השירות הלאומי יצא הקצף. אבל אנחנו לא עוצרים וממשיכים, 70 אלף אישורים מותנים כבר בוצעו, מתוכם 52 אלף מחזיקים כבר אקדחים ביד. אלו מספרים טובים ומצוינים, וזה נשק בידיים הנכונות. שלא תבינו לא נכון, מעולם לא הורדנו רף בבדיקה פלילית ורפואית, כל זה קיים. אבל אני לא מתבייש להגיד: המדיניות שלי היא לחמש כמה שיותר במדינת ישראל, ראינו שהאזרחים צריכים להיות ערוכים ומוכנים, זה צו השעה".
עוד מדגיש בן גביר את המאמץ שלו גם בתחום כיתות הכוננות שצה"ל רוצה לוותר עליהן. "מה שקורה בכיתות הכוננות – זו הזיה. אנחנו במשטרה פתחנו יותר מ־900 כיתות כוננות ועברנו ממקום למקום, חילקנו יותר מעשרת אלפים רובי סער, והצבא סוגר את כיתות הכוננות. לדעתי זו טעות מאוד מאוד גדולה, הוכח שאיפה שיש כיתת כוננות ניצלו חיים של אנשים ואיפה שיש נשק החיים יותר נשמרו ב"ה, ולמרות זאת צה"ל עדיין בקונספציה הישנה. היו לצבא 5,000 נשקים שחילקו, הקימו יחידות שנקראו בני המקום, ולמרבה הצער הם סוגרים אותן. זו טעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה. אני מנסה לקחת אותם למשטרה, לקחנו רשימה טלפונית ומנסים להביא אותם למשטרה".
הזמינו אותך לחקירה?
"אם מישהו חושב שהוא ירפה את ידיי כשהוא יגיד את המילה 'חקירה', זה בדיוק הפוך. מזכיר לך שעד היום כשנחקרתי, בדרך כלל משטרת ישראל או הפרקליטות יצאו די מתוסכלים. המטרה היא להרתיע אותי. שיחקרו ויבדקו, הם לא מרתיעים אותי, אני גאה להוביל את הדבר הזה. היה צריך לעשות זאת במשך שנים רבות ולאפשר לאנשים מעם ישראל להתחמש. כל מי שאומר 'אמריקה, אמריקה', בארצות הברית יש ל־35 אחוזים נשק, וגם אם אני אצליח בכל התוכניות וכל ה־400 אלף איש הפוטנציאליים היו מקבלים, תיאורטית, אז היינו מגיעים לפחות מ־10 אחוזים. לכן לבוא ולהגיד כל מיני נתונים שישראל הופכת להיות ארצות הברית, זה לא נכון. גאה שהאוכלוסייה מתחמשת, וטוב שכך".
***