מגפת הקורונה, בשילוב המדיניות הסוציאלית הישראלית, הזניקו את מספר מבקשי קצבאות הנכות. וכמובן, גם המציאות הבטחונית, ובמיוחד המלחמה הנוכחית, מוסיפה עוד ועוד ישראלים, רבים מהם צעירים, לסטטיסטיקה זו.
על אף זאת, מספר מבקשי פטור ממס הכנסה עקב נכות עולה בקצב איטי הרבה יותר, ומיליוני שקלים של מס עודף נשארים בקופת המדינה ולא מגיעים לזכאים להם. למה זה קורה? והאם באמת כל-כך קשה לנכה לקבל את פטור המס לו הוא זכאי?
על פניו, הליך קבלת פטור ממס הכנסה לא נראה מורכב או מתיש במיוחד. עם זאת, העובדות מדברות בעד עצמן: המדינה גורפת לכיסה עוד ועוד מיליונים של פטורי מס שלא נוצלו: אחרי הכל, באם לא דרש האזרח את פטור המס שלו לאחר 6 שנים, יתרת המס שלו נבלעת לקופת המדינה. הגיע הזמן להבין למה כל-כך הרבה ישראלים לא מנצלים את זכויותיהם אל מול רשות המיסים, ומה ניתן לעשות בנידון.
פער המודעות
כפי שהוזכר, לכל יתרת מס של אזרח שהגיעה לקופת המדינה יש תאריך תפוגה. אם האזרח לא דרש את המס העודף ששילם תוך 6 שנים, יתרת המס תיכנס לקופת המדינה. למען ההגינות, המדינה מפעילה את המדיניות הזו גם בכיוון השני: באם רשות המיסים לא דרשה חוב מס תוך 6 שנים מהיווצרו, החוב מתבטל. אך בפועל, המציאות היא שהמדינה הרבה יותר 'חדה' לגבי חובות האזרח כלפיה, מאשר שהאזרח 'חד' לגבי חובות המדינה כלפיו. במקרים רבים, עד שהאזרח מבין שמגיע לו פטור ממס הכנסה, זה כבר מאוחר מדי, והיתרה שלו נבלעת לקופת המדינה.
כאשר מדובר בנכים קשישים, הכל נעשה מורכב יותר. נכה קשיש שעדיין עובד ומרוויח שכר הגון הינו בעל סיכוי לא רע לקבל פטור ממס הכנסה, באם הוא זכאי לו, אך זה לא ודאי. במקרים רבים, מה שמונע ממנו לקבל את מה שמגיע לו - בזכות ולא בחסד- הוא חוסר זמן ויכולת לטפל בכל הבירוקרטיה - וזה מצער במיוחד.
אלמנט ההרתעה
'אלמנט ההרתעה' אינו מושג השמור אך ורק לעולמות הספורט והמלחמה. להבדיל, גם בין האזרח לבין מוסדות המדינה יש חוסר איזון מוחלט מבחינת כוח. לאחד האדם ברור כי למדינה יש שלל מנופי כוח שהיא יכולה להפעיל עליו, והוא, במקרים רבים, יהא חסר אונים מולה אם תחליט להפעילם.
רשות המיסים עצמה הוא גוף מסורבל למדי, ולעיתים לא רחוקות הוא 'שוכח' מחובות המס של האזרח הקטן, ובמיוחד אם הוא שכיר (או היה שכיר). אך כאשר האזרח מגיע כדי לדרוש החזר מס או פטור ממס הכנסה, רשות המיסים עלולה לשים עליו זרקור, ולבדוק האם לדורש הכספים אין גם חובות ישנים לרשות המיסים. רוב הישראלים מבינים, אולי מבלי להיות ממש מודעים לכך, כי עליהם להישאר 'מתחת לרדאר' של רשות המיסים בכדי שלא יחפשו עליהם ראיות לחוב מס. ובכך, הם גם עלולים לוותר על זכויות המס שלהם. חשוב להדגיש, זה לאו דווקא אומר שהאזרחים הם פושעים המעלימים מס. לרוב, האזרח הפשוט אינו מודע אף לחובותיו כלפי מס הכנסה - והמדינה כנראה לא עושה מספיק להעלות מודעות זו.
לאנשים נכים, בין אם הם צעירים, מבוגרים או קשישים, לרוב אין את היכולת להתמודד אל מול רשות המסים, גם אם ברור להם שהם צודקים בדרישתם לקבלת פטור ממס הכנסה. הם נמצאים בטיפולים יום-יומיים, מוגבלים בתנועתם וסובלים מכאבים בגוף ואולי גם בנפש. לא פלא שרבים מהם אינם בעלי אורך הרוח לעמוד אל מול הבירוקרטיה, הטפסים והעוצמה של מוסדות המדינה, ורשות המסים בכלל זה.
לא מתמודדים לבד
למרבה המזל, לא הכל אבוד. בימינו, בעל הנכות אינו חייב להתמודד לבד עם הבירוקרטיה או לוותר על זכויותיו. ישנה אופציה נוספת: עוד ועוד נכים הטוענים לזכותם לקבלת פטור ממס הכנסה בוחרים להעמיד לצידם גורם שלישי שיסייע בידם להתמודד אל מול מוסדות המדינה החזקים. מדובר בחברות למיצוי זכויות רפואיות, הבקיאות בנבכי הבירוקרטיה ובהתנהלות נכונה אל מול המוסדות הממשלתיים. כל שניתן לקוות הוא שיותר ויותר בעלי נכות הזכאים לפטור ממס יקבלו אותו בהקדם האפשרי.