אני מאמינה שהכתבה הזאת תעזור להרבה משפחות שנמצאות או שיכולות למצוא את עצמן בסיטואציה דומה בעתיד הקרוב: אני מדברת על הסיטואציה שבה אחד מיקירינו לא יכול להמשיך לחיות לבד והוא זקוק לעזרה.
סבא אברהם לא יכול להמשיך לחיות לבד, הוא צריך לעבור לבית אבות
בטח המשפט הזה נשמע לכם מוכר, או שזה משפט שאתם מפחדים לשמוע. כשאמא שלי אמרה שסבא האהוב שלי צריך לעבור לבית אבות, הרגשתי שהשמיים נופלים עליי. לא יכולתי לשאת את המחשבה שסבא שבכל שבת היה שר לנו שירים, מספר לנו סיפורים והיה דואג לנו לארוחת שישי מפנקת ומושקעת, שהיה לוקח אותנו הנכדים בילדותנו לבית הספר ולבית הכנסת ושתמיד היה שם בשבילנו – צריך לעבור לבית אבות.
"סבא עובר לבית אבות? ממש לא!"
סבא לא רצה להגיע לבית אבות וכמובן גם אני לא רציתי שזה יקרה. אני חושבת שאצל אנשים רבים מתעוררת התנגדות פנימית כשהם שומעים את צמד המילים "בית אבות". אמרתי לסבא: "אל תדאג, אתה לא עובר לבית אבות. נביא לך עובד זר מסור שיטפל בך בבית".
העובד הזר הגיע
התחלות חדשות הן לרוב לא דבר פשוט וכך היה גם לסבא ולנו עם העובד הזר. העובד הזר עשה את עבודתו כמו שציפינו ממנו, אבל הבדלי התרבות, השפה והמנטליות גרמו לכך שסבא שלי הרגיש לא בנוח. לדוגמה, בנושא הבישולים: לסבא שלי ולנו חשוב מאוד שהאוכל יהיה כשר וגם ההקפדה על כשרות הכלים. העובד הזר התקשה להקפיד על הפרדת הכלים והכיורים והיה מתבלבל. ניסינו להסביר לו כמה וכמה פעמים את חשיבות הנושא, אך למרות שהוא התאמץ מאוד עדיין הוא לא הצליח לרצות את סבא ואותנו בעניין. עוד משהו שהקשה מאוד על סבא, זו העובדה שהוא לא חש בנוח להגיע עם העובד לבית הכנסת ולכן סבא היה מוותר על ההגעה לשם וזה היה חסר לו מאוד. סבא היה מתפלל בבית, אבל היה ברור לו ולנו שזה לא אותו הדבר. סבא חש מועקה גדולה והיה עצוב. הוא אמר לי עם דמעות בעיניים שהוא רוצה להיות במקום שבו שמים דגש על הדת ושיש עוד אנשים עם המנטליות שלו וששם יהיה לו עם מי לדבר ללכת לבית הכנסת, מקום שבו מקפידים על הגשת אוכל כשר.
אז מה עושים עכשיו? אולי סבא ואני טעינו והבחירה הכי טובה הייתה שהוא יעבור לבית אבות?
התחלתי לבדוק באינטרנט לגבי בתי אבות קרובים. לסבא היה חשוב להרגיש במקום אווירה דתית, להרגיש יהודי, שיהיה בית כנסת במקום וכמובן חדר אוכל שמקפיד על חוקי הכשרות.
לא כל המידע שמצאתי באינטרנט היה ברור. שאלתי מכרים אך עדיין לא הרגשתי שאני בדרך הנכונה כדי למצוא לסבא שלי את בית האבות הכי מתאים עבורו.
סיפרתי לחברתי יעל שאני מחפשת לסבא שלי בית אבות ועל הקשיים הכרוכים בתהליך - שיש כל כך הרבה פרטים שצריך לבדוק ושזה עושה לי כאב ראש וגורם לתחושת חוסר אונים.
יעל אמרה לי בחיוך: "את רצינית? למה את לא פונה ליועץ מקצועי לגיל הזהב?". הסתכלתי על יעל בהבעה של "רגע, מה את אמרת עכשיו?" ושאלתי "האם יש דבר כזה יועץ מקצועי לגיל הזהב?"
"כן, בטח" אמרה לי יעל, "ככה מצאנו את בית האבות לסבתא שלי". "זה בטח עולה הרבה כסף", אמרתי לה. "מאמי, זה בחינם" אמרה יעל בחיוך, "ובנוסף, היועץ דואג שסבא יקבל את כל הזכויות והכסף שמגיע לו מהמדינה!".
"ואיפה פה הקאץ'?" שאלתי בסקפטיות. ויעל הסבירה לי: "אין קאץ'. היועץ מקבל עמלה מכל בית אבות, לא משנה איזה, וזה כי בית האבות מעדיף לקבל קשיש שמגיע באמצעות יועץ כי זה הופך את תהליך הקליטה לפשוט ומהיר. בקיצור – כולם מרוויחים. אנחנו נעזרנו ביועץ דנחי דוד , איש מקסים שדואג לכל דבר וכל אחד כמו לבן משפחה והוא תמיד זמין. סבתא כבר מעל שנה בבית האבות שלה ותמיד כשהייתה צריכה עזרה במשהו הוא עזר לה בכל מה שהיה צריך עם חיוך וסבלנות אפילו לאחרונה".
פניתי ליועץ מקצועי לגיל הזהב דנחי דוד
כל מילה שיעל אמרה הייתה יותר מנכונה. דיברתי עם דוד והסברתי לו מה אנחנו מחפשים, כל מה שחשוב לסבא שלי ולנו - וזה הכל!
דוד תיאם אתנו יום סיורים בכמה בתי אבות שעמדו בדרישות של סבא ושלנו, להגיע עם דוד דנחי ולראות שכולם מכירים אותו בכל מקום נתן לנו ביטחון והרגשה כל כך טובה שקשה לי לתאר. דוד עשה לנו סיור והסביר לנו הכל, ענה לכל שאלה שהייתה לנו וככה מצאנו את בית האבות הכי מתאים עבור סבא שלי.
סבא שלי בבית אבות
תהליך הקליטה היה מדהים, קל ופשוט. לא היו הפתעות או אכזבות וכל זה ללא ספק בזכות דוד דנחי שדאג שהכל יהיה בסדר ותמיד היה זמין לכל שאלה שלנו או של סבא, גם זמן רב אחרי הקליטה שלו בבית האבות.
סבא שלי חזר להיות אותו סבא שהכרתי
מהיום הראשון לקליטה של סבא בבית האבות הוא מרגיש בטוח ושמח, יש לו חברים חדשים שהוא מדבר איתם כל היום בעברית ואפילו ביידיש! הוא הולך איתם בכל יום לבית הכנסת ולעוד הרבה פעילויות העשרה, אוכל בחדר אוכל כשר ללא דאגות – סבא פשוט נהנה מהחיים! לפעמים הייתי רוצה להישאר שם לשבוע. הצטערתי על השנה וקצת שסבא סבל עם העובד זר. אבל עכשיו סבא לי מאושר וכך גם כל המשפחה!
חשוב לי לספר לכם שדוד אמר לי שלסבא שלי היה מזל גדול שהקשבנו לו ועשינו עבורו את הדבר הכי נכון יחסית מהר.
דוד סיפר גם שאין סוף למקרים כמו של סבא שלי, אבל לרוב משפחה של הקשיש לא שמה לב לדברים שחסרים לקשיש, כמו הצורך בשיחה, בפעילויות ששומרות על אקטיביות, על שפיות ועל המצב המנטלי והפיזי, אוכל מותאם לצרכים שלו בין אם בעניין הקפדה על כשרות או כל הגבלה אחרת וכמובן להרגיש בטוח.
בית מלון לגיל הזהב
לדעתי צריך לשנות את השם מבית אבות לבית מלון לגיל הזהב - זה היה פותר את סבל של מלא קשישים לא נמצאים שם כי צמד המילים "בית אבות" לא נשמע טוב להם או למשפחתם. כמובן שזה מאוד חשוב לבדוק ולבחור את בית אבות שהכי מתאים ליקיריכם.
אני ממליצה לפנות ישירות ליועץ מקצועי לגיל הזהב, זה חוסך הרבה זמן, כאב ראש וכסף, עוזר שהקליטה תעבור בצורה חלקה ונעימה ומונע הפתעות או אכזבות. במידה ואתם בוחרים לחפש בית אבות לבד, אני ממליצה שתעשו כך:
1. חפשו את כל בתי האבות שיש בקרבתכם.
2. סננו בתי אבות לפי הצרכים של יקירכם.
3. סננו בתי אבות לפי הדרישות של יקירכם.
4. תבדקו חוות דעת על אותם בתי אבות שעברו את כל הפילטרים שהגדרתם.
5. תבקרו בכל אחד מבתי האבות שעברו את הפילטרים ושחוות הדעת עליהם טובות ותסתכלו על הכל: רמת הניקיון, מצב המתקנים השונים, איכות האוכל, האנרגיות והתחושות שמעורר בכם המקום, מקצועיות ונחמדות של הצוות במקום ואל תשכחו לדבר עם דיירים אחרים.
אני אומרת לכם מכל הלב שאם יקיריכם צריכים עזרה ולא יכולים להמשיך לחיות לבד, סביר מאוד להניח שבית אבות הוא האופציה הכי טובה עבורם ומה שמאה אחוז נכון – זה להתייעץ, זה לא עולה כסף אבל שווה זהב!