'המציאות עולה על כל דמיון' אומר המשפט המפורסם. וזה מה שקורה בסרט החדש, הדרמטי והנוקב בית.
הסיפור החל לפני כמעט 20 שנה כאשר בני פרדמן, אז בחור ישיבה התחתן בשידוך עם בוגרת הסמינר הישן, מהארד קור שבמוסדות הלימוד החרדים בירושלים ובת של ראש כולל.
בחלוף השנים מצא את עצמו משלל סיבות כאלה ואחרות מתרחק מהדת כאשר תהום פעורה בינו לבין אשתו. הוא חילוני והיא חרדית, מתלבשת לפי קוד צניעות מחמיר, שומרת שבת כהלכתה ואפילו מקפידה להגיד עם הילדים מדי לילה קריאת שמע על המיטה. שנה ועוד שנה חולפת ובית שבנוי על ניגודים שנראים לחלוטין חסרי סיכוי, מתנהל לכאורה בשלווה ועל מי מנוחות.
אבל אז מגיע השינוי. פרדמן נפצע, מוצא עצמו בבית החולים עד אשר יום אחד, חברו הטוב לחיים וגם לסרט השחקן המצויין דרור קרן מציע לו לכתוב סרט על הסיפור. והימים ימי קורונה. להפגש קשה, לצלם עוד יותר אבל נפלאות דרכי האל והבלתי יאומן קורה. הסרט יוצא לדרך.
'בית' עוסק בצעיר חרדי שזה עתה התחתן, שחולם לפתוח חנות מחשבים בשכונת גאולה החרדית בירושלים. עד מהרה הופך חלומו למאבק מתמשך מול "ועד השכונה הממסד החרדי בשכונה, הרואה בו ובחנותו איום קיומי. המאבק הופך במהרה לאלים ומרושע, ומעמיד למבחן הרה גורל את יחסיו עם רעייתו ומשפחתה ומטלטל את עולמו של הגיבור שחווה על בשרו את מחיר הבחירה. זוהי יצירה שמישירה מבט לא מתנצל על אחד הקרעים הגדולים והרלבנטיים ביותר של החברה הישראלית.
הסיפור המתואר בסרט זה מתאר מאבק בחבורה שמכנה את עצמה וועד גאולה. במשך השנתיים בו התנהל, הפך המאבק למתוקשר מאוד, ובשיאו אף סוקר בחדשות ערוץ 2. במבט לאחור המאבק ומה שמסביבו היה פחות חשוב, מה שהמשיך ללוות את הבמאי והיוצא אלו ההשלכות על חיי הזוגיות שלו ושל אשתו בפרט והיחסים עם משפחתה החרדית שלא אהבה את הסכסוך בלשון המעטה. הייתכן שהמאבק והטרגדיה הבלתי פתורה שבסופו (שבמציאות הייתה איומה ונוראה פי כמה מהמתואר בסרט) רק יחברו ביניהם?
ובני מוסיף ואומר : "הרי אשתי, לא הסכימה איתי לרגע, הרי היא סבלה סבל כפול ומכופל גם מעצם העניין וגם מלחצים סביבתיים שונים, הלוא אני במאבקי חסר הפשרות רק החמרתי את המצב עוד ועוד, ועדיין, במבט לאחור הזוגיות שלנו יצאה רק נשכרת מהעניין, הגענו ל"בונדינג" שנסיבות חיים רגילות לא מאפשרות להגיע אליו" הוא מסביר.
זוהי דרמת פשע מפתיעה, אשר מבוססת כאמור על סיפור חייו הלא יאמן של במאי הסרט בני פדרמן, שהתרחש בשנים 2006-2008.
הסרט הועמד ל-9 פרסי אופיר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, וזכה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר (רועי ניק) ופרס שחקן המשנה הטוב ביותר (דרור קרן).
95 דקות מלאות עניין ומלמדות עד כמה המציאות עולה על כל דמיון.