"יש לי תחושה של חוסר אונים שלא הצלחתי להתגייס במלחמה. התקשרתי למפקדים בצבא ואמרתי להם: קחו אותי, אני אנקה לכם את השירותים בבסיס, רק תנו לי לבוא. אני מרגיש שאני בכושר תפקוד אם יכניסו אותי לעזה, אני רווק ואין לי ילדים, שונה מלהשאיר אישה בהיריון, תנו לי הכול, כל מה שצריך. אני עובד בהייטק וזה לא מעניין אותי, תנו לי להיות עם החיילים", כך מספר ל'בשבע' נועם קמין (33), תושב שדרות ובוגר ישיבת הכותל ששירת בסדיר שלוש שנים בכפיר וכיום יש לו פטור ממילואים.
לדבריו, "בסדיר התגייסתי לכפיר לשלוש שנים, אך אחרי שנה לא הרגשתי כל כך טוב, ולקראת סוף השחרור הורידו לי את הפרופיל ל־45, כך שלמעשה בגלל שההכשרה שלי היא קרבית - אמרו שיקראו לי רק 'אם אין אנשים בעולם'. כשהתחילה המלחמה, התקשרתי לכל האנשים כדי להתגייס לכל דבר, ולא מצאתי. ביקשתי ועדה רפואית כדי להעלות את הפרופיל ל־63, כי כך אמרו שיהיה לי יותר קל. אני מצידי מוכן לעשות 'קווים' או אבט"ש (אבטחה שוטפת)".
הסיפור של נעם קמין אינו יחידי. אלפי חיילים בגילים צעירים שאינם 'גיל הפטור' שוחררו משירות מילואים בשנים האחרונות ממגוון סיבות, ומבקשים כעת להתגייס מחדש בשל המלחמה. הרציונל שלהם פשוט: גיוס חרדים ועולים שלא עשו צבא הוא חשוב, אך ייקח זמן. אצלם ההכשרה כבר קיימת והם בוגרי שירות צבאי, מה שנקרא 'רק לקחת'. במקום שחיילי מילואים קרביים ושאינם קרביים יתגייסו בפעם השנייה והשלישית מאז פרוץ המלחמה, ה'פטוריסטים' יקלו מעליהם את העול ולו במעט.
מעדיפים את הפתרון הפופוליסטי
"הצגתי בוועדת חוץ וביטחון את ר', היועץ הפרלמנטרי שלי. בחור חסון ואידיאליסט בשנות ה־30 לחייו ששירת בשריון, ולפני כמה שנים קיבל פטור כשבצה"ל החליטו לסגור את יחידת המילואים שלו", מספר חבר הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית), חבר ועדת חוץ וביטחון, בשיחה עם 'בשבע'. "בתחילת המלחמה פנה ר' לכל מי שהיה יכול כדי להתגייס ולהיות חלק מהמלחמה, אך ללא הצלחה. כמי שמחזיק פטור משירות מילואים, אין לו יכולת להתגייס כרגע".
חבר הכנסת סוכות מרחיב על התופעה. "בחיל הים התופעה עצומה. אין כמעט בוגרים של חיל הים שמשרתים במילואים בגלל סד"כ כלי השיט במדינה. כך יוצא שרובם הגדול של יוצאי חיל הים לא נקראים לשירות מילואים בכלל. פטורים רבים נוספים חולקו בעבר לפעילי ימין סביב תוכנית ההתנתקות, או כי בצה"ל מישהו סימן אותם כעצמאיים מדי, בהם אני הקטן. מאז תחילת המלחמה אנו מתחננים לכל מי שרק יכולנו לפתוח מסלולי הכשרה בדומה לשלב ב' אצל החרדים בעבור אותם אנשי ימין, אך לצערי כל אחד שמתעקש ורוצה כיום להתגייס ומחזיק בפטור כזה מגיל 20, נאלץ לעבור דרך חתחתים עד לגיוס אם בכלל.
"צריך להבין", אומר סוכות, "המצב שבו בצבא ההגנה לישראל ובמשרד הביטחון מוותרים בקלות כזאת על כמות אדירה של חיילים, ולא נעשים מאמצים ולו קטנים כדי להחזיר אותם לכשירות, בזמן שהנטל נופל על אלו שמשרתים גם ככה, מכעיס מאוד. בעיניי שירות בצבא הוא זכות ולא נטל. בלתי נתפס שבעיצומה של מלחמה ואיומים מהקשים שידענו, לא נעשה אף מאמץ אמיתי להשתמש בכוח האדם שאפשר לגייס בקלות, ושר הביטחון עסוק בפילוג פוליטי בתוך החברה הישראלית".
לאחרונה התריע חבר הכנסת סוכות שוב ושוב בכמה דיונים בוועדת חוץ וביטחון על הנושא. "התרענו במהלך כל הדיונים כי לא ייתכן שבזמן שבו צריך חיילים נוספים בדחיפות, צה"ל ייגש רק לפתרון הקל של הכבדה נוספת על מי שמשרת. שלושה מבני משפחתי הקרובה משרתים במילואים ברצף מאז שמחת תורה, תחילה בעזה ובגבול הצפון, כיום בהגמ"ר (הגנה מרחבית), והסוף עדיין לא באופק. המחיר בחיי המשפחה, העבודה ושאר תחומי החיים בלתי נתפס, וזה פשוט לא יעבוד ככה הלאה. גם אם צה"ל ירצה מאוד, הוא לא יצליח לעמוד ביעדים של הכבדה דרמטית כל כך של ימי מילואים. הפתרון המהיר ביותר הוא מעבר על הפטורים שנתנו בעשור האחרון ובחינה מחודשת של הסיבות. נדהמנו בוועדה כשהתברר שצה"ל בכלל לא חשב בכיוון".
מה אמרו לך במערכת הביטחון?
"כששאלתי את נציגי צה"ל ומשרד הביטחון אם יש ברשותם הנתונים המתאימים, נדהמתי לשמוע שלא רק שלא החלו לעבוד על מסד נתונים כזה כדי לגייס בשלב ראשון כל מי שקיבל פטור מטעמי קיצוץ כוח אדם בצבא, במחשבי צה"ל אין בכלל מסד נתונים כזה. שאלתי בוועדה את נציגת משרד הביטחון מדוע לא נעשים מאמצים כאלו, והתשובה שלה הייתה 'אני לא אעשה דבר כזה, אני לא אקרא חזרה לאדם שכבר קיבל פטור ממילואים'. מדוע אם כן לגיסי או אחי הצעיר שנמצאים במילואים כבר חצי שנה אין לה בעיה 'לעשות את זה'? תמוה ולא מקובל, ואכן דרשנו בוועדה כי יציגו לנו תוכנית מה כן יעשו עם הפטורים, כדי שנמשיך לאשר בוועדה לצה"ל המשך שימוש בצו 8.
"הפתרון הפופוליסטי הוא החרדים", אומר חבר הכנסת סוכות. "לכולם ברור שלא משנה מה נחוקק או נקצץ בתקציבים, בחורי הישיבה החרדים לא ישלימו עכשיו את סד"כ האלפים החסר בצה"ל, וכי במקרה הטוב ביותר זה תהליך של כמה שנים. מצד שני, פתרונות כמו גיוס אלו שקוצצו בגלל החלטות על קיצוץ בצה"ל, או שקיבלו פטורים שכבר לא רלוונטיים כמו אנשי ימין או מחלות שחלפו, פשוט לא נמצאים על השולחן. גם ציבור העולים ארצה בעשורים האחרונים שלא עשו צבא יכול להיות מוכשר יחסית בזמן קצר, ולהוסיף כמות גדולה של חיילים למשימות הביטחון השוטף.
"הדיונים בוועדה ומחוצה לה ממשיכים כל העת, אבל המצב שבו שר הביטחון של מדינת ישראל, בזמן הביטחוני הקשה בתולדותיה, עסוק בפוליטיקה ופופוליזם כאילו גיוס חרדים רלוונטי כרגע, במקום להביא לפתרונות עומק, מצער. לפחות אנחנו כחברי ועדת חוץ וביטחון לא ניתן לברוח מהמציאות שבה בצה"ל חסרים אלפי חיילים, והפתרון המוצע היחיד הוא רק שילוש ימי מילואים של המשרתים הקיימים".
פתרון לטווח המיידי
גם בכירי צה"ל במילואים מסכימים עם הגישה שמעודדת איתור וגיוס של אלפי ה'פטוריסטים' לשירות המילואים. האלוף במיל' איתן דנגוט טוען שמדובר בצעד שיוכל לעבות מערכים נדרשים. "הצבא צריך לעשות עבודה ולבדוק באילו מסגרות החיילים שקיבלו פטור יכולים להיקרא חזרה כדי להתאמן, צריך הרבה כוחות לתפיסת ביטחון אחרת", הוא אומר. "רק תיקח למשל את הגבול של ישראל–ירדן – חייבים שם הרבה גדודים נוספים ועיבוי כוח. ככל שאתה מביא יותר כוחות, היכולת להגן ולהרתיע גוברת. זו הייתה טעות כל הפטור ממילואים וסגירת היחידות, מדובר על תקלה רבת שנים של ראשי מערכת הביטחון, שהתאהבו באמירה לאוצר 'הנה אנחנו מקצצים את תקציב הצבא'. חשבו שנסתדר עם צבא קטן וחכם, וחטפנו בראש. צריכים צבא גדול, אגרסיבי עם טכנולוגיה, צבא של אנשים. בלי זה לא נצליח בכלום".
מעשית דנגוט מבקש לחלק בין הטווח הקצר לטווח הבינוני והארוך. "צריך להבחין בין טווח מיידי לבין טווח בינוני וארוך. לטווח הזמן הקצר לשלב אותם במסגרות שאליהן הם היו שייכים בעבר, או במסגרות חדשות. מהלך זה מחייב שיח עם אזרחים שכבר קיבלו את תעודת הפטור, אולי גם חקיקה על הדבר. נוסף על כך הייתי מנסה לזמן הרבה חיילים סדירים שהשתחררו ברמת פרופיל נמוך ביחידות עורפיות, במטרה לבדוק לגביהם את העלאת ההכשרה הצבאית, כדי לחזק מערכים כמו הגנת יישובים. סוגיית החרדים היא טווח בינוני ואילך שיוצר בסיס להרבה שנים קדימה. בטווח הבינוני תקבל את הגדודים של החרדים, תבנה להם מסגרות ובסיס הרבה יותר רחב, ואז יהיה לך אקורדיון שתוכל לפתוח אותו".
עם זאת, דנגוט סבור שמבחינה מהותית לא תיתכן התגייסות משמעותית של בעלי פטור מבלי שיתקדם מהלך לגיוס גם מהצד החרדי. "נדרשת אווירה ותפיסה אחרת במדינת ישראל כדי שאנשים ירוצו להתנדב חזרה, או כדי שמי שהיה ג'ובניק יתנדב 3 חודשים רק כדי להעלות את רמת הרובאי שלו כדי לשמור על יישובים. זה יתאפשר רק במצב שבו האלונקה נסחבת על ידי הרוב. מי שתולה תקווה שזה יוריד את משימת הגיוס מהחרדים, זו טעות. יש פה עניין ערכי, שהוא לא פחות מהרמה המקצועית. צד אחד התנתק לגמרי מהחיים בצל המלחמה בזמן שצד אחר המשיך, ועולם כמנהגו נוהג עם חתונות מרובות משתתפים. אתה לא יכול לנהל ככה מדינה".
מסקנת האלוף במיל' דנגוט היא שאכן בצה"ל צריכים לשקול את הדבר. לדברי גורם צבאי בכיר המעורה בפרטים, זהו אכן כיוון שנבחן כעת באגף כוח האדם בצה"ל. "הצבא בהתארגנות על כל תפיסת כוח האדם שלו, הן בנושא המילואים והן בסדיר", אומר הגורם. "כחלק מזה, מבצעים מיצוי אוכלוסיות מחרדים ועד אנשים שקיבלו פטור. יש מגמה להפסיק עם הפטור הדיפרנציאלי, קרי אלו שהגיעו לגיל 35, ופתאום בגלל שהיו פחות יחידות ויותר מדי חיילים אז שחררו אותם. זה הולך להיפסק, אבל לא מעכשיו לעכשיו. הייתה תפיסה שיש לנו צבא יותר מדי גדול, היו יותר מדי חיילים ולכן ישן מפני חדש תוציאו, אבל מסתבר שצריך צבא גדול יותר. הצבא בדיונים על תפיסת כוח האדם שלו בשנים הבאות. אי הוודאות בשאלה מה יקרה בצפון או באיו"ש מעמיד הכול באתגר, צה"ל ניצב בפני דילמה אם להקים אוגדות חדשות כמו אחרי מלחמת יום כיפור, כשהוא מסתכן שבתוך זמן מסוים האיום ירד ונאלץ לפרק אותן כי לא יכולנו לאמן ולצייד אותן. לכן הצבא צריך לעשות מה שיכול ולתפוס את תרחיש הייחוס".
***