כבר בראשית שנת 2024 החליטה פרקליטות מחוז תל אביב לסגור את תיק החקירה סביב אירוע ריסוס הגרפיטי על קירות בתי הדין הרבני בתל אביב, אירוע שכזכור היה כרוך במצור שהציבו מפגינים סביב המבנה והעובדים בו.
הלשכה המשפטית של הנהלת בתי הדין הרבניים ערערה על ההחלטה ובין השאר הזכירה את החלטת אותה פרקליטות מחוז תל אביב להגיש כתב אישום נגד שפי פז, האם השכולה מירב חג'אג ודורון אברהמי בשל ריסוס גרפיטי על קירות משרדי האיחוד האירופי בתל אביב. האם אכן מדובר כאן באכיפה בררנית? על כך שוחחנו עם מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן.
"גם אני תמה מאוד", אומר הרב בן דהן לשאלתנו אם אכן מדובר באכיפה בררנית, ומציין כי לא מדובר רק בריסוס הגרפיטי אלא ב"הפגנה בלתי חוקית שלא הייתה מתואמת עם המשטרה, ונעשו בהפגנה הזו דברים חמורים כמו סגירת המים של הבניין במשך יותר משעה. מאות אנשים היו ללא מים. הם ניסו להתפרץ פנימה, דפקו על החלונות והדלתות ובנוסף גם הגרפיטי 'בושה' שנכתב על הקיר".
"קשה לשתוק על זה, אבל באופן מפתיע, ואולי לא מפתיע, הפרקליטות החליטה שזו לא סיבה לעבירה, אומר הרב בן דהן ומקריא מהחלטת הפרקליטות ולפיה "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך החקירה או העמדה לדין שכן מדובר בעניין אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו." במילים פשוטות המשמעות היא שלא מדובר בסוגיה מעניינת וחשובה שמצדיקה כתב אישום.
הרב בן דהן מזכיר כי "בית הדין הרבני הוא סמל שלטוני, חלק ממערכת המשפט. הרי לא יעלה על הדעת שהיו עוברים בשתיקה אם זה היה על קירות כל בית משפט שלום ברחבי הארץ. מיד הייתה חקירה מהירה וטיפול וכאן כבר כמה חודשים הכול עובר. מדובר באירוע שקרה ביולי, כלומר חמישה חודשים עברו כדי שיגידו לנו את המשפט הסתמי הזה, שהדבר לא מצדיק בירור.
כזכור, מדובר באירוע שצולם מכיוונים שונים במצלמות האבטחה וזהותם של הצרים על הבניין, כמו גם של מרססת הגרפיטי ברורה וידועה. "יודעים מי האנשים", אומר הרב בן דהן ומציין כי "עוד באותו יום קצין הביטחון של בתי הדין הרבניים הגיש תלונה נגדם, נגד המשתוללים והכו על הדלת ונגד זו שכתבה את הגרפיטי ומי שארגן את ההפגנה הבלתי חוקית הזו, ולהם לקח חמישה חודשים להגיד שזה לא מתאים להליך החקיקה".
בערעור מצוין כי מדובר בעבירות שעל פי נוסח החוק דינן מאסר ממוסך, והרב בן דהן מצטט מלשון החוק לפיו ""הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו - מאסר שנה אחת". זאת לבד מעבירה של איומים שדינה יכול להגיע עד כדי שלוש שנות מאסר, ואכן היו באירוע גם איומים כלפי דיינים ורבנים. הנוסח בחוק הוא ש"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים".
"היו מעשים חמורים מאוד. לא מדובר בבית פרטי, אלא בבית הדין הרבני שהוא סמל שלטוני ואם אתה לא מגן על כל מערכת המשפט אלא רק על מי שמוצא חן בעיניך ומי שלא מקורב אליך אתה לא מגן עליו, זו בדיוק האכיפה הבררנית, האיפה ואיפה שאנחנו טוענים שאסור להסכים לה".
הרב בן דהן סבור כי מדובר בהוכחה נוספת לכך שבתי הדין הרבניים אינם מקבלים יחס שווה כפי שמקבל כל בית משפט אחר בישראל. על השלב הנוכחי של הדיון אומר הרב בן דהן כי לפי שעה לא התקבלה תשובה סופית על הערעור, "למרות שהרמזים אומרים שגם הערעור יידחה, אבל לא קיבלנו שום תשובה בכתב. אנחנו ממתינים בסבלנות".