מה חושב העם האיראני על בלימת מתקפת הטילים על ישראל קשה לשער ולא רק בגלל שמדובר ב-85 מיליון איראנים, אלא גם משום שרשת האינטרנט שם משובשת ולא במקרה. על כך שוחחנו עם ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן, מייסדת ומנהלת בית הספר המקוון לאיראן והשפה הפרסית.
ד"ר עילם גינדין מספרת כי ניסיונותיה להתחבר לאתרי חדשות של תומכי המשטר והמתנגדים לו אינם צולחים וברשתות החברתיות כותבים שביומיים האחרונים האינטרנט מקרטע. "חסימות של האינטרנט מטעם המשטר אומרות שהם חוששים מהתארגנות נגד המשטר, אבל הפעם אני חושבת שהסיבה מעט אחרת".
"כל הסיבה שהם יצאו למתקפה הזו הייתה שהם נמצאים תחת ביקורת של גורמים ניציים יותר בתוך איראן שאמרו למשטר שאתם כל הזמן מדברים. אחרי התקיפה בדמשק חמינאי דיבר על נקמה קשה וכך גם ראיסי, וגורמים ניציים יותר, הבייס של הממשלה אבל ימניים יותר, אמרו שזה רוח וצלצולים. סולימאני חוסל לפני ארבע שנים, נקמתם? לא ראינו. מוסאווי חוסל והבטחתם נקמה אבל לא ראינו. אלערורי, הבטחתם נקמה ולא ראינו, ועכשיו הורגים לנו שבעה בכירים ועוד כמה פחות בכירים, משטחים לנו את השגרירות, אנחנו רוצים לראות מעשים ולא הבטחות של נקמה".
מוסיפה עילם גינדין ומבהירה: "האמירות הללו גרמו למשטר האיראני להיות תחת לחץ לנקום. הם היו צריכים להראות שהם עושים משהו. אני מעריכה שהחסימות באינטרנט נועדו כדי שלא יוכלו לגלות שהמתקפה שלהם יורטה ולא צלחה. ראינו את השמחה והצהלולים בפרלמנט, כולל סרטונים מאוקראינה ומקומות אחרים כאילו הם תמונות מהתקיפה שלהם".
עילם גינדין מוסיפה ומציינת כי אמנם ראינו התחלה של התארגנות נגד המשטר, ולא כמחאה אלא מתוך חשש שאם ישראל תתקוף לא ניתן לסמוך על חדלי האישים שבצמרת המשטר שם, שלא מסוגלים לנהל מדינה ובוודאי שלא יוכלו לנהל גם מדינה וגם מלחמה. משום כך הם קוראים לנצל מתקפה ישראלית על מנת לקחת חזרה את השלטון לידיהם.
את אלה אפשר לשמוע ברשתות החברתיות שאיתן ניתן לתקשר, מה שאין כן באתרי החדשות ששם הדברים מתנהלים לאט מאוד ובאופן משובש. "בדקתי בגוגל את המילים מהירות האינטרנט בפרסית כדי לוודא שזה לא רק אצלי, וגם קיבלתי דיווחים של אנשים שאמרו שהאינטרנט איטי, וגם בגוגל ראיתי שיש הרבה תלונות על האינטרנט האיטי ביומיים האחרונים".
בדבריה מציינת ד"ר עילם גינדין כי הסיכוי שישראל היא האחראית לשיבושים קלוש שכן האטת האינטרנט האיראני או שיבושו אינם חלק מהאינטרס שלה מאחר ומדובר בכלי שמתנגדי המשטר עושים בו שימוש. באירועי הפגנות ומהומות המשטר שם דואג לשבש את תעבורת האינטרנט במדינה.
לדבריה ברשתות והחברתיות ובטלגרם הממשל הגיש לקיצוניים בתוככי איראן את הנקמה כפי שרצו אותה, עקבו אחר הטיל שעובר מעל עיראק, שידרו את השיגורים בהתלהבות רבה ובאקסטזה של ממש. "הדבר היחיד שניתן לראות שעלה לכותרות בהקשר של המתקפה הזו הוא שהגיע לידיעתם שפחות מחצי מהמלטים ששוגרו יצאו מהמרחב האווירי של איראן, כלומר שמחצית מהשיגורים היו כושלים מלכתחילה והיה גם טיל שנכשל זמן קצר אחרי השיגור ונפל בשירז". הטיל הזה, היא מספרת, פגע בבניין בו התגוררו שני קשישים שלא ברור מה מצבם.
ומה באשר לצעד הבא של ישראל, האם עליה להמתין, להבליג, לפעול מיידית? עילם גינדין מזכירה ש"הרפובליקה האיראנית חיכתה שבועיים ומאוד נהנתה מהלחץ שלנו, כך שאפשר שאנחנו נהנה מההיסטריה שלהם".
בדבריה היא מזכירה כי "מיד אחרי השיגור, עוד לפני שהמל"טים הגיעו למרחב האווירי הישראלי, האיראנים הודיעו לאו"ם שמבחינתם הם נקמו והעניין סגור ואין צורך בהתערבות אמריקאית, כי מלחמה לא טובה להם כמו שהיא לא טובה לאף אחד, אבל הם הוסיפו ואמרו שאם ישראל תבחר להגיב יש לנו מל"טים וטילים במצב הכן. מצד שני הם יודעים שהכול יורט, ולהערכתי הם ידעו מראש שהכול ייורט ולכן הם שלחו קודם את המלטים ואחר כך את הטילים כדי לאפשר לנו להתכונן כי הם לא באמת רוצים מלחמה. הם רק היו צריכים להראות למבקרים מימין שהם עושים משהו. זה באמת עלול לגרור את כל האזור למלחמת עולם שלישית".
"מנגד, העם האיראני מבקש מישראל לתקוף, כדי שהם יוכלו לנצל את ההתעסקות של הממשל במלחמה כדי לקחת את המדינה חזרה. לכן אם תוקפים כדאי למצוא גורמי אופוזיציה שבאמת יש להם כוח. אחת הבעיות של האופוזיציה היא שרובם יושבים בחו"ל והם לא מספיק מאורגנים. צריך למצוא את הכוחות בעלי היכולות והקשרים להפעיל אנשים מבפנים ולתאם עם האופוזיציה האיראנית, שהיא כבר מופעלת ולא צריכה שיפעילו אותה ולא לנסות לסכסך כי הם כבר מסוכסכים. מעורבות כזו עלולה לעשות דה לגיטימציה למאבק של העם נגד המשטר, אבל לתאם זמנים ופעולות. אני מניחה שאם תהיה תגובה ישראלית זה לא יהיה כמו שאיראן וחמאס עושים, טירגוט אוכלוסיות אזרחיות אלא צבאיות כפי שכבר הוכח שהפעולות הישראליות יותר כירורגיות".
באשר למיעוטים באיראן כגורמים שניתן יהיה לפעול מולם ואיתם להפלת השלטון, אומרת ד"ר עילם גינדין כי אכן "יש מה לדבר עם המיעוטים", אך יש לעשות זאת בזהירות כיוון שכל מיעוט מחזיק בעמדות שונות לגבי ישראל. "הכורדים תמיד היו חברים של ישראל, הבלוצ'ים לא היה להם שום דבר עם ישראל כי הם במצד השני של איראן והעמדה שלהם לא ברורה לגבי ישראל, אם בכלל תהיה עמדה כזו, הערבים בהוואז הם תעלומה כי אנחו רואים שיש לישראל שיתוף פעולה והברית האמריקאית סונית הוכיחה את עצמה במוצאי השבת האחרונה".
"הזהירות מאוד חשובה כי לאיראנים יש ניסיון והיסטוריה ארוכה בהתערבות של מעצמות זרות. הם מאוד חוששים מעוד התערבות שתביא לאסון. לדוגמא, התמיכה של המערב במוג'האדין ח'אלק שהוא הארגון היחיד שכולם מסכימים שהוא גרוע יותר מהמשטר הקיים, אבל המערב תומך בו כי הוא מאורגן ויושב באלבניה וזוכה לאהדה מערבית".
"צריך להיזהר מהמעורבות הזו. לכן אני פחות בעד התערבות ויותר בעד תיאום. מאוד חשוב לאיראנים הוא הכבוד שלהם, גם לגבי שיחות הגרעין, לא צריך שם אנשים שמבינים בגרעין אלא אנשים שמבינים בפסיכולוגיה של ילדים. צריך לתת להם מוצא של כבוד, שישמור על הפרצוף שלהם מול העם" דברי ד"ר תמר עילם גינדין.