החל מראשית החודש הנוכחי ירד היקף חיילי המילואים ששובצו ביישובי יהודה ושומרון באופן דרמטי. חלק מהמספרים פורסמו ועוררו דאגה בקרב רבים בהתיישבות.
עם קצין הביטחון של מועצת יש"ע, שלמה ועקנין, שוחחנו על ההשלכות של צמצום נוכחות המילואימניקים בעוד לא ידוע על ירידה ברמת איומי הפח"ע באיו"ש.
"לכאורה מה שצה"ל משדר לנו ולישובים באמצעות החטיבות המרחביות הוא שלצד הירידה יש חיזוק במרכיבים נוספים שהם נדבך נוסף, אבל להבנתי הם לא המענה השלם, ואפילו לא המענה המרבי", אומר ועקנין.
בדבריו מציין ועקנין כי החל מהרגע הראשון של המלחמה צה"ל גייס גיוס נרחב ומלא של כלל כוח האדם האפשרי ואף מעבר לו כאשר נוספו כוחות נוספים בהם מסופחים, החזרת לוחמים שעברו את גיל הפטור ווד, כך עלה בידי הצבא לגייס אלפים רבים של אנשי מילואים לטובת ההגנה על הישובים.
פעמיים נקבע מועד להפחתת מספר חיילי הגמ"ר (הגנה מרחבית) בישובים ופעמיים המועד נדחה, ואולם מראשית החודש הנוכחי בוצעה ההפחתה כאשר הצבא מותיר בישובים נדבך אבטחתי בסיסי שיוכל לאפשר ביטחון, אם כי לטעמו ולהבנתו של ועקנין אין בכך כדי לתת מענה של ממש למכלול האיומים שעליהם מדבר הצבא ביחס ליישובי יהודה ושומרון.
בשל כוח האדם הפוטנציאלי המוגבל שקיים בישובים עצמם מציג צה"ל מספר פרמטרים שנועדו להבטיח רמת ביטחון בסיסית והכרחית. בראש ובראשונה מדובר בתקצוב חסר תקדים של מרכיבי ביטחון ואמצעים נוספים שיקבל כל ישוב, אך מימושם של האמצעים הללו, אומר ועקנין, צפוי להתפרס על פני שנה שלמה.
מרכיב נוסף שהתווסף הוא הוספת אוחזים בנשק בישובים עם חזרתם של אנשי המילואים לשגרת חייהם, ולמעשה ציוד תושבים בנשק מאפשר חזרה למתווה שהיה קיים בראשית שנות האלפיים במערך אבטחת הישובים, ואולם, מזכיר ועקנין, מדובר בכוח אדם שאינו מצוי לאורך כל שעות היממה בישוב כחלק מתפקידו ובשל כך מדובר באלמנט אפקטיבי הרבה פחות מכפי שנדרש לנוכח האיומים המדוברים במערכת הביטחון.
אלמנט נוסף הוא השבת כיתות הכוננות למתכונת שהייתה בעבר, מהלך אותו רואה ועקנין כחשוב אך לא כמשנה מציאות אלא לכל היותר מחזיר את הישובים לרף הביטחון שלפני השבעה באוקטובר. במבט כולל סבור ועקנין כי תפיסת הפעלת הביטחון לא השתנתה ובהתבסס על קביעת צה"ל את רמת האיום ופרטיו נראה שהמענה הקיים בישובים אינו מכסה את הצורך המתבקש.
ועקנין מעיר כי "צוין בעבר שבעקבות השביעי לאוקטובר תהיה הצטיידות משמעותית של ציוד לחימה שגם הוא לא נמצא כרגע". בנוסף, הוא מזכיר, דובר על סדר עדיפות בו דרום הארץ מוצב בראש, הצפון אחריו ולאחר מכאן איו"ש. דירוג זה מובן לועקנין לנוכח המציאות הביטחונית צבאית, אך בעיניו תמונת המצב הנוכחית באיו"ש אינה נותנת מענה לאותם איומים עליהם מדבר הצבא. לזאת הוא מוסיף ומעיר כי "מבחינת ההיערכות בישובים ביו"ש הייתה הרבה יותר טובה ומוכנה מגזרות אחרות כי מכורח היומיום אנחנו מתמודדים עם פח"ע, אבל את מהות האיום, אם הוא דומה לזה שהיה בדרום או לא, רק הצבא הוא שיקבע".
באשר לאמצעים הטכנולוגיים שצפויים להתווסף לישובים לאורך השנה הקרובה, על רקע כשלון האמצעים השונים בבוקר שמחת תורה בדרום, אומר ומדגיש ועקנין כי כל מרכיב מהווה שכבה נוספת של הגנה, נדבך נוסף "אבל האם זה האמצעי שיתריע מפני שני כלי רכב שיחליטו לצאת מכפר מסוים לישוב מסוים בפרק זמן אפסי בהנחה שאין מודיעין? האם הישוב בנוי להתמודדות כרגע עם האיום המוגדר הזה? אני לא חותם על כך".
ועקנין חותם את דבריו בהמלצה לרשויות השונות ביהודה ושומרון לתת את הדעת לשורת סוגיות הכוללות את כיתות הכוננות, השמירה העצמית, אוחזי הנשק, תקשורת רציפה עם גורמי הצבא הפועל מצידו לחיבור עם המתיישבים ועוד. "דבר נוסף שאנחנו כקב"טים מבינים הוא שצריכה להיות עצמאות מירבית לגבי כל מה שנוגע לאמצעים האזרחיים, חילוץ, כיבוי, אנרגיה חלופית, חמ"לים, תשתית תקשורתית וכו', בכל אלה אנחנו מחויבים להשקיע ולהיות מוכנים כדי להקל על עצמנו גם כשיקרה חלילה אסון כזה או אחר".