
חינוך פיננסי כבר מגיל צעיר: הבסיס לעתיד כלכלי בריא
כל חיסכון כספי ממוקד בעתיד - שמים בצד עכשיו, כדי שיהיה לעת הצורך. ומה יותר טבעי מלשתף בפעולה זו את מי שהם הלכה למעשה העתיד שלנו - הילדים. חינוך לאחריות פיננסית, הבנה של ערך הכסף וחשיבות של חיסכון מעצימים את תחושת המסוגלות והעצמאות של הילדים, ומעניקים להם יתרון. כך גם ניתן לתפוס שתי ציפורים במכה אחת - פתיחת חיסכון מניב ארוך-טווח לילדים למען עתידם, וחינוך לאוריינות פיננסית ולאחריות כלכלית.
לדבר על כסף בבית: יצירת מודעות ואחריות
כמה מאיתנו שומעים על בסיס יומי משפטים כמו "אמא, תקני לי...", "אבא, אני צריך כסף בשביל..."? זהו חלק מלהיות הורים, וכמובן שאנחנו רוצים את הטוב ביותר בשביל הילדים שלנו. אך הרגעים האלה יכולים להיות גם הזדמנות לחינוך נכון והעצמה אישית, בייחוד בנושא רגיש כמו התנהלות תקציבית. כסף צריך להיות עניין שמדברים עליו בבית: יצירת דיאלוג, שיתוף הילדים בראייה הפיננסית המשפחתית ופתיחת חיסכון ארוך טווח שבו הם מעורבים בצורה אקטיבית - יכולים להוביל לאחריות אישית גם על הכסף לבזבוזים.
אוריינות פיננסית: היכרות עם עולם הכסף
אוריינות פיננסית היא היכולת להבין מושגים פיננסיים בסיסיים, וליישם אותם במציאות, רצוי מוקדם ככל האפשר. למרבה הצער מבוגרים רבים, אפילו במדינות המפותחות ביותר, מגיעים לגילאים שבהם הם צריכים לקבל החלטות פיננסיות מושכלות ללא ידע בסיסי.
ישראל מדורגת הרבה מתחת לממוצע OECD באוריינות פיננסית בקרב מבוגרים. מחקר של בנק ישראל מ-2023 הראה כיצד כ-35% מהציבור אינם מבינים את השפעת האינפלציה על כוח הקנייה, מחצית הציבור אינו מבין את משמעות המושג "פיזור סיכונים" בהשקעות ורק 59% מהציבור יודע לחשב ריבית במכשירי חיסכון. התוצאה היא בין השאר הסתמכות יתר על הלוואות ובחירות שגויות בכל הנוגע לחיסכון.
לכן חשוב להנחיל לדור הצעיר את הידע הפיננסי מוקדם. בתי ספר כבר החלו לשלב קורסים וסדנאות בנושאים אלה בתוכנית הלימודים, אך גם הורים יכולים לבדוק כיצד ניתן להרחיב את הידע הפיננסי של ילדיהם.
הדרכים לפיתוח מיומנויות ניהול כספי
תקציב משפחתי - אחת הדרכים לעשות זאת, היא ניהול תקציב משפחתי אקטיבי. במסמך משותף לכלל בני המשפחה, מרכזים את כלל ההוצאות וההכנסות. בודקים אילו הוצאות נכנסות לקטגוריה של מותרות, היכן ניתן לקצץ ואיפה אפשר לחסוך.
ייתכן שאנו כבר עושים זאת, אבל חשוב לצרף את הילדים למאמץ המשפחתי. במקום "למדר" את הצעירים שבמשפחה, תופתעו לגלות כמה זה מסייע דווקא לשתף אותם באחורי הקלעים של ניהול משק בית. הבנה של תזרים משפחתי - כולל אילוצים והצורך לחסוך - מלמדת על כסף יותר מכל קורס.
תקציב אישי - עוד דרך להנחיל לצעירים ולילדים מנהגים פיננסים טובים, היא לתת להם דמי כיס ולנהל "מיני-תקציב". ניהול תקציב אישי הוא השלב הבא: מה עושים עם דמי הכיס, על מה מוציאים, מה ניתן לחסוך ואיך מתכננים חיסכון. לדוגמה, ניתן להעניק "בונוס" כשנותרו חלק מדמי הכיס בסוף החודש, כדי לחקות את פעולת הריבית, או להכפיל את החיסכון שהצליחו הילדים לצבור בסוף השנה - כדי לעודד אותם לחסוך.
חיסכון לילדים: לבניית עתיד כלכלי טוב יותר
להתנהלות פיננסית חכמה יש מטרה מרכזית: ליצור חיסכון ארוך טווח, שיוכל לשרת אותנו בצרכים הגדולים יותר בחיים. אז איך מתחילים לחסוך עבור הילדים?
ראשית, מתחילים בתוכנית חיסכון לכל ילד .
מאז 2017, על שם כל ילד שנולד בישראל (וכל מי שהיה מתחת לגיל 18 באותה עת) נפתח חשבון חיסכון מטעם המדינה. הביטוח הלאומי מפקיד 57 שקלים בכל חודש לחיסכון (נתוני 2024) וההורים יכולים להכפיל את ההפקדה, על חשבון קצבת הילדים שלה הם זכאים. הכספים המופקדים לתוכנית השקעה בשוק ההון - בבית השקעות או בבנק, והילד יוכל למשוך את כספי החיסכון בהגיעו לגיל 18.
כצעד ראשון, כדאי לבדוק האם אכן יש חיסכון לכל ילד שנפתח על שם הילד שלנו, היכן הוא מתנהל והאם ניתן להכפיל את ההפקדה. לפי נתונים שפורסמו ביוני 2023 ב-Ynet, רק 51% מההורים בחרו להכפיל את סכום ההפקדה החודשי בתוכנית. משיכת הכסף בבגרותו של החוסך תהיה פטורה ממס רווחי הון, ולכן הכפלת ההפקדה היא צעד חכם מבחינת מיסוי.
הילד יכול למשוך את הכסף בהגיעו לגיל 18 או להמשיך לחסוך עד גיל 21. הכסף מופקד או לפיקדון בנקאי נושא ריבית, או לקופת גמל שמטרתה יצירת תשואה.
בבנקים הריבית השנתית שמוצעת בפיקדון של חיסכון לכל ילד נעה בין 2.5% לבין 4.5% כתלות במסלול (ריבית צמודה למדד, משתנה או לא קבועה; ופיקדון עם או ללא תחנות יציאה). חיסכון למשך 18 שנים בהפקדה מקסימלית (57 שקלים מהמדינה ועוד 57 שקלים על חשבון קצבת הילדים) בריבית המירבית של 4.5% תניב לחוסך כ-38,400 שקלים למשיכה בסוף התקופה.
בקופות הגמל הכספים מושקעים בניירות ערך, ומכיוון שמדובר בחיסכון ארוך טווח לאדם צעיר מאוד – לרוב הדבר ייעשה במסלולים בסיכון מוגבר. לשם הדוגמה ועל פי תשואות העבר, נניח תשואה של 8% בשנה במסלולים אלה. חיסכון למשך 18 שנים בהפקדה מקסימלית יניב בקופות הגמל כ-55,300 שקלים למשיכה בסוף התקופה.
מעבר לכך, ניתן לפתוח תוכניות חיסכון מקבילות לילדים. אחד המכשירים שעשוי להתאים לכך היא קופת גמל להשקעה.
גם קופת חיסכון זו מושקעת בניירות ערך למען יצירת תשואה. ניתן לפתוח אותה על שם הילד, כשההורים (או סבים, למשל) רשומים כמקני מתנה בחשבון המורשים לפעול עד שהילד מגיע לגיל 18. בקופה אפשר להפקיד עד 79,005 שקלים בשנה (נתוני 2024). הכספים נזילים וניתנים למשיכה בכל עת, בכפוף לתשלום מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי.
במידה והילד יחליט להמשיך לחסוך באותה הקופה עד מעבר לגיל 60, ויבחר לקבל את החיסכון כפנסיה החודשית (על ידי העברת הכספים לקרן פנסיה), אזי הקצבה תהיה פטורה ממס וכך בעקיפין כל הרווחים שנצברו לאורך השנים יהיו פטורים ממס. ניתן לשתף את הילד בהפקדות, ואף לאפשר לו להפקיד כספים שיחסוך בעצמו מדמי כיס או עבודה, וזאת מכיוון שסכומי ההפקדה הם גמישים לחלוטין.