ענף הבניה במשבר לא פשוט בשל היעדרם של פועלים פלשתיניים, נתק עם טורקיה ומכסות מוגבלות של עובדים זרים שמקבלות חברות הבניה. מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, דוד יהלומי, מספר על ההתעניינות הגוברת של צעירים ישראליים בענף.
"משהו השתנה מאז השבעה באוקטובר בקרב הישראלים ויש התעניינות וכניסה של עובדים ישראלים לענף", אומר יהלומי המציין כי "מדובר במקצועות ליבה כמו שילדאי טפסן ורצף, המקצועות החסרים בעקבות הסגר על הפלשתינאים, ובעקבות כך שעד כה נכנסו מספר אלפים בודדים של עובדים זרים ולא כמו שהיה צריך, כמה עשרות אלפי עובדים, מה שמחדד את הצורך בהכשרת עובדים ישראלים".
יהלומי מספר על תכנית שבנתה הקרן בראשותו יחד עם משרדי האוצר והכלכלה סמוך לשבעה באוקטובר על מנת להרחיב את מעגל עובדי הבנייה הישראלים. "לזמחתנו הם הבינו את גודל השעה ואנחנו בפיילוט של אלפיים ישראלים בעשרים מכללות שבהם אנחנו מכשירים את הישראלים לאותם מקצועות ליבה. מדובר בהכשרה של שבועיים לשלושה שבועות ולאחריה אנחנו מבטיחים עבודה באתרי הבנייה, עבודה לטווח ארוך".
בדבריו מדגיש יהלומי כי "ענף הבניה הוא היציב ביותר כי הצורך בבניה לא תלוי במיתון כזה או אחר, ולכן יש לעובדים הללו טווח עבודה ארוך ושכר יחסית גבוה, בעיקר כאשר מדובר בעובדים שעוברים הכשרה קצרה". על ההכשרה עצמה הוא מספר כי "מדובר בכמאה שעות הדרכה, שלושים אחוז תיאורטית ושבעים אחוז הכשרה מעשית. יש במכללות את כל המתקנים לכך. הם אמנם לא הופכים לאנשי מקצוע מיידיים, אבל זה נותן להם את הבסיס להיכנס לאתרי הבניה ולהשתלב יחד עם העובדים הקיימים".
על המניע שמוביל את הצעירים הישראלים לכך, אנחנו שואלים אם גם אידיאולוגיה מניעה אותם או רק הכשרה קצרה ושכר גבוה, והוא משיב כי "אצל חלק מהאנשים הנושא האידיאולוגי נכנס כאן וזה יפה ומרגש. מעבר לכך, השקענו את המאמצים בקרב אוכלוסיות מודרות. יש לנו מאות רבות של חרדים שעוברים אצלנו הכשרות, יש בדואים ועוד".
על כניסת המגזר החרדי לענף הוא מספר: "התחלנו את המהלך מול החרדים עוד לפני השבעה באוקטובר ואנחנו מקבלים שיתוף פעולה מכל הגורמים, גם ברמת השרים וחברי הכנסת וגם הרבנים וראשי הקהילה. מניסיון שלי עם הקהילה הזו הם רוצים לעבוד ומגיעים לעבוד, והקבלנים מאוד מרוצים מהם. מדובר בעובדים עם מוסר עבודה מאוד גבוה. מעבר לכך, ענף הבנייה מותאם לאוכלוסיה החרדית כי הוא ענף גברי ברובו, לא עובד בשבתות וחגים ולא מחייב שעות רבות של עבודה ביום".
עוד הוא מציין כי גם בדואים משתלבים וכך גם עולים חדשים, חיילים משוחררים, "גם אם לא בהיקפים גדולים בגלל המלחמה, אבל גם אותם נביא בהיקפים גדולים אחרי שיפור המצב ביטחונית".
יהלומי מספר על המענק שהוא ואנשי הקרן מקדמים דרך ועדת העבודה והרווחה. מדובר במענק שהיום עומד על 10,000 שקלים בשלושה חודשי עבודה, והשאיפה היא שיגיע ל-21,000 שקלים מענק לשישה חודשי עבודה. שאיפתו היא הרחבת מעגל העובדים הישראלים ל-10,000 או 20,000 בהמשך לפיילוט הנוכחי.
עוד אנחנו שואלים את יהלומי אם הוא מכיר את הדיווחים לפיהם הממשל האמריקאי מונע מישראל להביא לישראל עובדים זרים לענף הבנייה על מנת שלא לפגוע בסיכוייהם של עובדים פלשתינים לחזור בעתיד לענף. "אני מכיר את הטיעון, אבל לא יודע עליו ברמה האישית", הוא משיב ומציין את עמדת גורמי הביטחון בדבר הצורך בהכנסת עובדים פלשתינים, עמדה המגובה בנתוני חקר המלמדים שמתוך 153 נרצחים בפיגועי טרור בכעשור וחצי ארבעה בלבד נרצחו בידי עובדים שנכנסו לעבודה בצורה מסודרת, וגם זאת לא בטוח שהיו אלה עובדים בענף הבנייה, כך שלתפיסתו אין מקום להמשך הסגר, אך משקיים סגר כזה על המדינה לתת מענה של כמה עשרות אלפי עובדים זרים, ואם אין כאלה הרי שיש להרחיב את מעגל הכשרתם של הישראלים ועידודם להשתלב בענף. בסוגיה זו הוא משבח את עבודת הממשלה.