חודש עבר מאז היום שבו במהלך נאומו גרס שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן את הצעת ההחלטה שהתקבלה באותו יום, לאשר את בקשת הרשות הפלשתינית לקבל סמכויות הדומות לאלו של מדינה חברה והכרה חד־צדדית של ארבע מדינות. כעת ישראל נערכת לצעדי הנגד.
ההחלטה שהתקבלה אז העניקה לרשות הפלשתינית זכויות לחברות בגופים שעד כה הפלשתינים לא התקבלו אליהם או שימשו בהם כמשקיפים. הממשלה, שהתכנסה כמה ימים לאחר מכן, קבעה כי היא דוחה את ההחלטה "לשדרג את מעמדה של הרשות הפלשתינית ולתת לה סמכויות נוספות שבדרך כלל שמורות למדינות החברות באו"ם".
בנוסף קבעה הממשלה "כי אין בהחלטה האמורה כדי לשנות את מעמד האזורים השנויים במחלוקת, אין בה כדי להקנות כל זכות ואין בה כדי לגרוע מזכויות כלשהן של מדינת ישראל והעם היהודי בארץ ישראל. ההחלטה האמורה לא תהווה בסיס למשא ומתן עתידי, ואין בה כדי לקדם פתרון בדרכי שלום".
ארבע מדינות ניסו - על רקע המלחמה וההחלטה באו"ם - לקדם גם החלטה גורפת של האיחוד האירופי להכיר במדינה פלשתינית. לאחר שכשלו הודיעו ספרד, אירלנד, נורבגיה וסלובניה כי הן יכירו בפלשתינים באופן חד צדדי, ועוררו את חמתם של בכירי המערכת המדינית. צעד התגובה הראשוני היה כמובן החזרת שגרירי ישראל להתייעצויות וזימון שגרירי המדינות בישראל לשיחות הבהרה.
אבל כעת עומדת בפני הקבינט הצעה שונה לגמרי שלמעשה יש בה משום מהלך־נגד לאותה הכרה חד צדדית הן מהצד המדיני והן מהצד ההתיישבותי.
מי שמוביל את המהלך הוא יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'. השבוע הוא הביא לקבינט הצעה שגיבש באחרונה על דעת ראשי המערכת המדינית לצעדים הבאים: הסדרת ארבעה יישובים ביהודה ושומרון, שלילת ויזות ותעודות מעבר מבכירי הרשות הפלשתינית, נקיטת סנקציות נגד מדינות שהכירו באופן חד צדדי במדינה פלשתינית וביצוע פעולות אכיפה בשמורה ההסכמית במדבר יהודה - שם הפלשתינים היו אמורים לשמור על האדמות אך אפשרו בנייה בלתי חוקית בהיקפים עצומים.
צעדי הענישה נגד הרשות נידונו חרף התנגדות מערכת הביטחון והממשל האמריקני, ובמהלך ישיבת הקבינט ביקשו שר הביטחון יואב גלנט והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה פרק זמן נוסף להעיר הערותיהם לחלק מסעיפי ההצעות. נתניהו קיבל את הבקשה והודיע כי כל ההצעות יועלו להצבעה לאחר בחינת השניים - בישיבת הקבינט הבאה.
השר סמוטריץ' הסביר לנו כי מדובר במהלך מחויב המציאות, שההכנות לו היו מדוקדקות כדי להגיב באופן הנכון ביותר להתנהלות הפלשתינים.
"ההחלטה שהובאה בתיאום עם ראש הממשלה, באה על רקע הניסיון של הרשות הפלשתינית לקושש תמיכה בעולם לפעול נגד מדינת ישראל בזירות המשפטיות ולהביא להכרה במדינה פלשתינית. מסיבות טכניות ההצעה לא עלתה להצבעה בישיבה האחרונה, ואני מצפה מראש הממשלה, כפי שסוכם, לקדם את ההצעות עוד השבוע", אומר סמוטריץ'.
הוא מדגיש כי ישראל חייבת לתת תשובת נגד מוחצת להכרה החד צדדית בפלשתינים. "תדע כל מדינה שמשתפת פעולה עם הפעילות האנטי ישראלית ומכירה ברשות הפלשתינית כמדינה כי היא מסייעת למפעל הציוני ולחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ. ההתיישבות הייתה ותישאר הדרך הטובה ביותר לדאוג לביטחון המדינה.
"זו הדרך לשמור על תל אביב, כפר סבא וירושלים. אם לא נעמיק כאן שורשים, הנוח'בות יגיעו לכאן. זה בדיוק מה שמנסה לעשות הרשות הפלשתינית - להקים כאן טבעת חנק על מדינת ישראל. כממשלת ישראל זה מסר ברור שאנו מעבירים למדינות שמשתפות פעולה עם התוכניות לחיסול ישראל", מסכם השר.
מדובר במהלך שהשר מקדם במשך חודש וחצי מאחורי הקלעים, כשהמטרה היא לשלב תגובה מדינית במהלך התיישבותי רחב היקף, ובסביבת סמוטריץ' מבהירים שמדובר בתגובה לכל המהלכים המדיניים האחרונים של הפלשתינים - בין בפנייה לבתי הדין הבין־לאומיים ולגופים אחרים ובין בקידום הכרה חד צדדית נוכח העובדה שהסוגייה הפלשתינית עלתה לסדר היום הציבורי על רקע המלחמה.
בעוד בני גנץ, בעת שישב בקבינט המלחמה, קיבל בחודשים האחרונים כמעט את מלוא בקשותיו - סמוטריץ' נותר בחוץ, ולמרות זאת לא אמר נואש. בסופו של דבר, גישתו של גנץ שלפיה יש להגיע להסדר אזורי כולל ובמסגרתו תוקם מדינה פלשתינית, סופגת מהלומה מהצעדים שמקדם סמוטריץ' בגיבוי נתניהו, כולם צעדים מעשיים שכבר נידונו עם כל הגורמים המעורבים.
לפגוע בתחכום
ד"ר עדי שורץ, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וממחברי הספר 'מלחמת זכות השיבה', אומר בשיחה עם 'בשבע' כי ישראל צריכה להכריז מאבק מדיני כולל על הפלשתינים - ולא להגיב באופן מדוד ללא אסטרטגיה סדורה - כיוון שרק כך יהיה אפשר להסביר לעולם את המהלך.
"זה צריך להיות מוצג כחלק ממאבק יותר גדול. אני בספק אם פעולות נקודתיות פה ושם - כאשר הן לא באות כחלק ממאבק שלם - הן אפקטיביות. להרוס כמה מבנים או לבנות אחרים - זה לא הסיפור. אם מחר בבוקר מדינת ישראל מגבשת אסטרטגיה שלמה שבמסגרתה היא מסבירה מדוע היא פועלת נגד הרשות הפלשתינית, ובדיוק על מה הוא הסכסוך ששורשיו הולכים מאה שנים לאחור עם הפלשתינים, ונכנסת כחלק מכך למאבק - זה נכון וראוי בעיניי", אומר שורץ.
הוא גם מבחין בהבדלים במשמעות צעדי התגובה שהציע השר סמוטריץ'. "לגבי הריסה של בתים לא חוקיים שהפלשתינים עושים - זה מהלך נכון לגמרי. לגבי יישובים ישראליים העמדה שלי יותר סקפטית, ואני לא בטוח בכלל - כי אנחנו מסתבכים עם עצמנו".
כי בנייה בהתיישבות מזיקה לנו מבחינה בין־לאומית?
"צריך לזכור ולהזכיר שהסיפור הגדול הוא לא ההתנחלויות או השטחים. הסכסוך בינינו לבין הערבים הוא לא בגלל ההתנחלויות. כאשר אנחנו בונים בהתנחלויות פומבית, אנחנו מאפשרים להם להסיט את הדיון כאילו שם יסוד הוויכוח.
"אני טוען שגם אם לא הייתה התנחלות אחת ביהודה ושומרון, הפלשתינים לא היו רוצים שלום. מדינת ישראל לא צריכה להתעסק בהתנחלויות בכלל. אנחנו יורים לעצמנו ברגל. ברור לנו שהם לא רוצים אותנו כאן בכלל ונתלים באמתלה של 'השטחים'. המסר שלנו לעולם צריך להיות ברור - זה לא שטחים. הפלשתינים לא רוצים אותנו כאן בכל גבול שהוא. אנחנו גם לא תמימים, בנייה תעורר גינוי אמריקני, עוד פנייה ערבית למועצת הביטחון, וזה יזמין עוד מתקפות על ישראל".
ומה לגבי שלילת זכויות מאח"מים פלשתינים?
"מדובר בצעד נכון. אם הפלשתינים יוזמים נגדנו פעולות בהאג, המנוגדות לכל ההסכמים שחתמנו איתם, ודאי שאנחנו יכולים להפעיל עליהם סנקציות. לדעתי בהסכמי אוסלו הדבר הזה רשום באופן מפורש, וזו ודאי הרוח של המסמכים הללו. הפלשתינים לא אמורים לפעול נגד ישראל בפורומים בין־לאומיים כפי שהם עושים תמיד. אז אם הם פועלים כך, אין סיבה שאנחנו לא נפעל באותו באופן - רק הפוך".
דיברת על ביקורת בין־לאומית. אם נעשה מהלכים גם נגד ארבע המדינות שהכירו בפלשתינים באופן חד צדדי - זה עלול רק להגביר אותה.
"כדי שזה יהיה מהלך אפקטיבי, צריך קודם כול להזכיר את המלחמה ובעיקר על מה אנחנו נלחמים. צריך להבין למה אנחנו יוצאים למאבק נגד ספרד - ולהסביר שהעמדה שהיא מגבשת היא נגד עצם קיומנו. העובדה שמדינה אומרת במסגרת יחסים דיפלומטיים למדינה אחרת אסור לך להתקיים - זה מעשה בלתי נסבל.
"צריך לפעול בחוכמה ולחפש את המקומות שבהם הספרדים זקוקים לנו. צריך לחפש את נקודת התורפה של ספרד. מה חשוב להם ביחסים איתנו? אילו טכנולוגיות, תרופות, תעשיות או כל דבר אחר קריטי בעבורם? אנחנו לא חייבים גם לפעול אלא להגיד שאנחנו בוחנים מחדש דברים, להאט תהליכים, להעביר מסרים. המטרה היא לפגוע בהם באופן שהרמז יובן, בלי שישראל או ישראלים ייפגעו מכך. זה צריך להיות בצורה מתוחכמת מאוד".
ואין חשש שמדינות נוספות רבות יצטרפו למהלך ההכרה החד צדדי?
"זה נכון שיש טרנד בנושא הזה. בחוגים הליברליים, באקדמיה ובתקשורת יש תמיכה בפלשתינים, ואנחנו רואים מה קרה בקמפוסים. אבל חשוב לשים את זה במסגרת הנכונה. חמאס לא זוכה לתמיכה של אף מדינה בעולם חוץ מאשר איראן וקטאר. על פניו ממשיכים למכור לנו נשק ויחסי המסחר המשיכו. אנחנו רגישים לכל רמז - אבל צריך לקחת הכול בפרופורציות.
"בסוף אלה לא בריטניה וצרפת - מאריות היבשת - אלא ספרד ואירלנד. גם הן הלכו למהלך שנובע מתסכול, מפני שלא הצליחו לשכנע את האיחוד האירופי להצטרף אליהן. יש ביבשת מדינות מאוד פרו־ישראליות כמו הונגריה, צ'כיה ואיטליה, שהיא לא פחות חשובה מספרד. אנחנו לא מזלזלים בכלל בבעיה הזאת ובטרנד הזה - אבל החשיבות של המהלך מוגבלת".
הצווים – נקודת מפנה
הפרשן לענייני ערבים יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מעריך דווקא שצעדי ההריסה הם הבעייתיים בעבור ישראל, ובסופו של דבר לדעתו הקבינט יגדיל את היקפי הבנייה והכשרת היישובים ביהודה ושומרון - ולא יבצע מהלכי הרס נרחבים.
"ישראל צריכה לבנות ופשוט לקבוע עובדות בשטח. סמוטריץ' מביא ויביא אישורים לבנייה והרחבה של יישובים, להכשרה וליצירת תשתיות וליישוב כמה שיותר יהודים ביהודה ושומרון. הדבר הזה ייצור את הרצף שימסמס להם את חלום המדינה הפלשתינית", אומר בן מנחם.
ומה לגבי צעדים כמו הריסת בנייה בלתי חוקית בשמורה ההסכמית?
"בגלל כל הפניות לבתי המשפט בהאג והאיומים בהוצאת צווי מעצר, יהיה לממשלה קשה לבצע הריסות בשטח שעלולות לתקוע אצבע בעין של הקהילה הבין־לאומית. לכן הגיוני שנתניהו יגיע לפשרה עם סמוטריץ' שבמקום ההריסה תהיה יותר בנייה באופן משמעותי, וכך זה ייפתר. אף אחד מהם לא רוצה לפרק את הממשלה, ושניהם מבינים היכן יש תועלת והיכן ייגרם נזק".
מערכת הביטחון מתנגדת לכל המהלכים נגד הפלשתינים מחשש להגברת הלחץ עליהם ולהתקוממות. זה באמת המצב בשטח?
"ראשית, הרשות הפלשתינית לא יכולה לעשות שום דבר מעשי שיש לו משמעות רבה מדי. היא יכולה כמו תמיד למחות, לשלוח מכתבים ולנסות לפגוע בנו באו"ם.
"שנית, לא תהיה שום התקוממות. הרי טרור הם עושים בכל מקרה וגם ימשיכו לעשות - בלי שום קשר להתנהלות הישראלית, כי הם לא רוצים אותנו פה. הבעיה היא מדינית מול הקהילה הבין־לאומית על רקע המלחמה בעזה, כי אם עכשיו תהרוס עשרות בתים, תעורר את כל בתי הדין הלאומיים. הדרג המדיני לא בלחץ מהרשות הפלשתינית אלא מתגובות הזירה הבין־לאומית, ומהעובדה שהממשל האמריקני הוא עוין נכון לעכשיו ולא צפוי, ועלול להגיב גם בסנקציות מסוג כזה או אחר למהלך כזה. הרי רק השבוע הם ביטלו מפגש אסטרטגי בגלל סרטון שעשה נתניהו בנוגע למשלוחי הנשק. לכן להערכתי הפלשתינים הם לא שיקול בהחלטה לגבי התגובה, אלא מכלול האינטרסים וההבנה שהרווח הגדול יותר יהיה כעת בתנופת בנייה ולא בהריסה של מבנים לא חוקיים".
גורם מדיני מציין כי מכיוון שמדובר בחבילת צעדים - ודווקא בעת הזאת על רקע המלחמה - נתניהו מעוניין להעביר מסר נחרץ לרשות הפלשתינית שישראל לא תמשיך עוד לשתוק על הניסיונות לפגוע לא רק באזרחיה אלא גם במנהיגיה ובאנשי הצבא. לדברי הגורם, "הפנייה לבית הדין הפלילי בהאג בבקשה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט הייתה נקודת מפנה, והיה ברור שהתגובה כאן תצטרך להיות גדולה הרבה יותר וחריפה במיוחד - כי מה שהיה לא יכול להימשך".
עם זאת צפויים גם קשיים. מערכת הביטחון מתנגדת נחרצות לכל מהלך שעלול, לטענתה, להביא לתסיסה בשטח ולהגביה את להבות הטרור ביהודה ושומרון. השר גלנט מגבה בדרך כלל את אנשי הצבא, וגם היועצת המשפטית לממשלה מעורבת - כך שקשה לדעת לאן המהלך ילך.
העובדה שנתניהו עצמו פרסם הודעה שבה אמר כי הצעדים יעלו להצבעה בישיבה הבאה ושלשכתו הבהירה שהצעדים המדוברים עלו לדיון - מעידה שמדובר במהלך שהוא מעוניין בו אך הוא אינו רוצה להיות חתום עליו, כדי שהביקורת הבין־לאומית תופנה אל השר סמוטריץ', שלא מתרגש ממנה יותר מדי.
אחרי פירוק קבינט המלחמה, לכאורה, המהלך שמוביל השר סמוטריץ' אמור לזכות לרוב מוחלט. עניין אחד יכול לטרוף את כל הקלפים ובינתיים הוא אינו על הפרק - עסקה לשחרור חטופים והפסקת אש, שתשנה אולי את מפת האינטרסים הישראלית לתקופת מה ותעכב מהלך כזה. עם זאת, גם במצב כזה הקבינט יצטרך לאשר תגובה כלשהי נגד המהלכים הפלשתיניים, ולכן גוברים הסיכויים שלפחות חלק מהתוכנית יאושר בקרוב.
***