שאלה: השבוע מסתיימים הלימודים והאמת שאני מתה מפחד. יש לי בן מתוק בן 14 וקשה לי לשכוח איך הוא היה נראה בחופשים הקודמים. כל מה שבנינו אצלו לאורך שנת הלימודים קרס תוך רגע כשהתחיל החופש. הוא שוטט בלילות ולא קם בבוקר לתפילות.
השתעמם רוב היום וחוץ מלבהות במסכים (בסרטים וסדרות שחלקם ממש לא מצא חן בעינינו) לא עשה כלום. אני ממש חוששת ממה שצפוי לנו בחודשיים וחצי הקרובים. יש מה לעשות?
ימית
תשובה: שלום ימית.
לפני הבעיות בואי נדבר על ההזדמנויות. החופש הגדול אינו 'עונש' שצריך להתפלל שיעבור כמה שיותר מהר עם כמה שפחות נזקים, אלא התנסות חשובה שעם הכוונה נכונה שלנו, ההורים, יש סיכוי שהילד יצמח ממנה.
ראשית, זהו אימון מעולה בלקיחת אחריות. תלמידים אוהבים להתלונן על המסגרת ועל הכפייה שנלווית אליה. תגידו לו: "עכשיו זה הזמן שלך, בני היקר, להראות לעצמך ולעולם, מה קורה כשאין מסגרת. האם אתה מסוגל לקחת אחריות, ולבנות לעצמך תוכנית חלופית משמעותית? היו לך הרבה מבחנים בתקופת הלימודים, בוא תראה לנו איך אתה מתמודד עם המבחן האמיתי של החיים".
שנית, החופש הוא ההזדמנות שלנו להיות קצת יותר עם הילד שהבאנו לעולם. בל נשכח שבית הספר הוא בסך הכול שליח שלנו, אבל החינוך הבסיסי הוא קודם כל בהשפעה ישירה של ההורים על בנם. נכון, לעיתים נדמה שהמתבגרים שלנו 'לא סופרים אותנו' ומה שמעניין אותם הוא רק מה אומרים החבר'ה, אבל דעי לך שמחקרים שנעשו אצל בני נוער גילו שהם תמיד ממקמים בתור הגורם המשפיע ביותר על עיצוב הזהות והאישיות שלהם את אבא ואמא.
שלישית, החופש הוא הזדמנות לתת קצת יותר זמן איכות למשפחה. לצבור חוויות משותפות בין האחים, בני דודים, סבא וסבתא. להוציא את הילד מעצמו ולעזור לו להתחבר למעגלים העוטפים אותו.
ועכשיו, ימית, את אומרת לעצמך: על הנייר זה נשמע נהדר. רק מה לעשות שהבן שלי לא מתקרב לשם. הוא חי לו בעולם דמיוני של 'לישון-לאכול-לצפות'. איך לכל הרוחות מוציאים אותו משם?!
ובכן, בחינוך אין נוסחאות קסם, אבל יש כמה כללים שבהחלט יכולים לעזור:
א.תיאום ציפיות – אצל ילדים רבים יש חוסר בהירות לגבי ההגדרה מהו 'חופש'. חשוב להבהיר להם שזהו לא חופש מלהיות בן אדם, מלהיות חלק מהמשפחה, וגם לא חופש מלמלא את החובות שלך בבית ומלשמור על כללי היסוד. זהו רק חופש ממסגרת של בית ספר שמוליד הזדמנות למלא את הזמן בעיסוקים חיוביים אחרים. הערכים הבסיסיים שלנו לא נעלמים רק בגלל שעכשיו יולי-אוגוסט.
ב. תכנון - לערוך עם כל אחד מהילדים 'ישיבת עבודה' לקראת החופש. עליו להגיע אליה מוכן עם 'בנק רעיונות' – אוסף דברים שירצה לעשות בחופש. עיזרו לו לדייק את הרשימה, להוסיף או להוריד דברים, ולכוון אותו ליצוק את הכול לתוך 'לוח חופש'. צריך להתחיל את החופש עם נייר ביד. לוקח כחצי שעה להכין אותו והוא צובע את החופש כולו בגוונים אחרים.
ג.המבדיל בין יום ולילה – אל תאפשרו מצב של הפיכת הזמנים: שוטטות כל הלילה ושינה כל היום. לילה הוא זמן עם פוטנציאל נפיץ, עולם בלי מבוגרים והתנסויות מסוכנות. לגיטימי שבחופש שהולכים לישון וקמים מאוחר יותר מאשר בשנת הלימודים אבל בלי להגזים ובלי להשתגע.
ד. אלוקים ואני – ריבונו של עולם לא יוצא לחופשה גם בקיץ. עשו מה שאפשר כדי לעודד על שמירה של הקשר איתו. גם אם זה לא יהיה רק לשמה וכרוך בצ'ופר כזה או אחר – כדאי. יש כל מיני מסגרות חברתיות לנוער שמשלבות לימוד מסוים על הבוקר. גם אם הילד ילך בעיקר בשביל החבר'ה – לא משנה. העיקר שהוא שם.
ה. מסכים – הם מגנט אדיר שעלול לבלוע את החופש ואת הילדים. חייבים לקצוב להם גבולות של זמן ושל תוכן. הדרך היעילה היחידה לעשות זאת היא באמצעות אפליקציות שמגבילות זמן. 'מוקד אור' באינטרנט ישמחו לתת הדרכה חינם להורים בנושא.
ו. עשה טוב – עודדו אותו להיות כמה שיותר עסוק: למצוא עבודה, ללמוד לנגן בכלי חדש, להתנדב, ללמוד שפה חדשה (אפשר גם לבד, דרך האינטרנט), לקרוא, לרכב על אופניים, ללכת לתנועת נוער, לגדל בעל חיים וכו'.
ז. "ונשמרתם לנפשותיכם" - הציבו קווים אדומים לגבי כל מיני התנהגויות מסוכנות: עישון, שתיה, היכרויות דרך הרשת, טיולים במקומות מסוכנים, על הכביש. החופש הוא דבר מקסים שחס וחלילה זה לא יהיה החופש האחרון.
בהצלחה!
- השו"ת הזה הוא חלק מהתכנים של 'מועדון ההורים' של הרב יוני לביא. להצטרפות לקהילת ההורים של הרב יוני לחצו כאן