בג"ץ מסר היום (שלישי) את החלטתו בעניין חוק הגיוס ופסק כי אין כיום חוק שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי והוסיף כי יש לעצור את התמיכות למוסדות.
בהחלטה, שהתקבלה פה אחד, נכתב כי "בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי".
"בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון", נכתב. בנוסף, כאמור, בבג"ץ נפסק כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים בשביל תלמידים ששירותם הצבאי לא נדחה כדין.
השופטים בפסיקתם החזירו את ההחלטה לממשלה ולצה"ל כיצד לפעול לגיוס החרדים. בפסיקה לא נקבע איך וכמה בני ישיבות יגויסו. הם התייחסו לכמות המתגייסים וכתבו בפסיקה: "במישור היישומי, עדכנה היועצת המשפטית לממשלה כי רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשנת הגיוס הקרובה".
השופטים הוסיפו על השאלה כיצד יגוייסו החרדים: "העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו. מובן כי אף בהפעלת סמכות זו ובפעולות לגיבוש תכניות לגיוס מדורג של תלמידי הישיבות יהא על רשויות הצבא לפעול בהתאם לכללי המשפט המינהלי".
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן סיכם בשם תשעת השופטים: "בשלב זה, אין מנוס מלשוב ולחזור על שאמרנו בעבר: לרשות המבצעת אין סמכות להורות שלא לאכוף את חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות בהיעדר מסגרת חקיקתית מתאימה. משלא מעוגן פטור במסגרת חקיקה, על המדינה לפעול לאכיפת החוק".
לדברי פוגלמן, "המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה הייתה בניגוד לדין. הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צרכי הצבא בכוח האדם שנדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית".
"בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ- 63,000 במצב דברים זה, אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגייה זו".
יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף הגיב: "החלטה צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח".
יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני לא המתין לפסיקה ותקף קודם לכן: "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי".
"אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות", הוסיף גפני במתקפה על השופטים.
הליכוד: "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"צ שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תמוה שבג"ץ, שנמנע במשך 76 שנים לכפות בפסק דין את גיוס בני הישיבות, עושה זאת דווקא עכשיו, ערב השלמת חוק הגיוס ההיסטורי וכשגיוס החרדים האחרון היה הגבוה אי פעם".
"החוק גובש ע"י מערכת הביטחון כשבני גנץ היה שר הביטחון ועבר בקריאה ראשונה בתמיכת בנט, לפיד וליברמן. עכשיו פתאום בנט, לפיד, ליברמן וגנץ מתנגדים לחוק כי הם אינם מעוניינים בגיוס חרדים אלא בהפלת הממשלה. בניגוד לטענתם החוק צפה תרחישי מלחמה ונערך להם, ובכל מקרה נעשות בו התאמות המתחייבות מהמצב הקיים. החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה".
יו"ר ש"ס אריה דרעי על פסיקת בג"ץ: "העם היהודי שרד רדיפות, פוגרומים ומלחמות רק בזכות השמירה על ייחודיותו – התורה והמצוות. זהו הנשק הסודי שלנו מול כל האויבים, כהבטחת בורא עולם. גם כאן, במדינת היהודים, לצד לוחמנו היקרים המחרפים נפש מול האויבים, נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה המקיימים אותה מתוך הדחק. הם אלו שמשמרים את כוחנו הסגולי ומחוללים ניסים במערכה. אין שום כוח בעולם לנתק את עם ישראל מלימוד התורה וכל מי שניסה זאת בעבר – נכשל כישלון חרוץ. שום פסיקה שרירותית לא תבטל את חברת לומדי התורה בארץ ישראל, שהיא הענף עליו כולנו יושבים".
שר ירושלים ומסורת מאיר פרוש הגיב גם הוא וכתב כי "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ הגיב: "אחיי החרדים, זה לא בג"ץ וזה לא אתם. זה ראש הממשלה והשרים בממשלתו שלא חיפשו פתרונות לגיוס ולשירות המדינה, אלא פתרונות לתחזוק הקואליציה".
"לא מאוחר להגיע להסכמות, שישרתו את המדינה, ויביאו לשירות ישראלי. השירות הוא צורך ביטחוני וגם חובה מוסרית, לא במקום עולם התורה, אלא כדי שנוכל להמשיך להתקיים במדינה של כולנו - חרדים, ערבים, חילונים וכל חלקי החברה, ביחד. הגיע זמן מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה".
יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן כתב: "יש שופטים בירושלים".
יו"ר מפלגת העבודה יאיר גולן הגיב כי "החלטה שהייתה מובנת לכל אזרח משרת במדינת ישראל הייתה מובנת גם פה אחד לכל הרכב השופטים בבית המשפט הגבוה לצדק. מברך על החלטה צודקת של בג"ץ. איפה שאין ממשלה יש צדק. חובת השירות הבטחוני והאזרחי צריכה לחול על כל צעיר וצעירה ישראלי, ללא הבדל של דת גזע ומין. נמשיך להילחם על דמותה הדמוקרטית והשיוויונית של ישראל".
יו"ר הימין הממלכתי ח"כ גדעון סער כתב: "שמרנים וליברלים - יש שופטים בירושלים".
ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון הגיב: "הדיונים בנושא חוק הגיוס ממשיכים כרגיל בוועדת החוץ והביטחון".
ח"כ אלעזר שטרן הגיב: "מעולם לא עיוותו את התורה וניצלו אותה על חשבון אחרים בעניינים של חיי אדם, כפי שעושות המפלגות החרדיות לאורך שנים".
בתחילת החודש בג"ץ דן בעתירות הדורשות לחייב גיוס של תלמידי הישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
הדיון התקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים - ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ.