11 חודשים חלפו מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" בשמחת תורה, שבעה באוקטובר, וכידוע, שירים רבים נכתבו מאז תחילת המלחמה, רבים מהם שירי הנצחה.
בשבוע שעבר נולד "עץ האגס" שכתב אשר לוי לזכרה של אחותו לבנת קוץ, בעלה אביב ושלושת ילדיהם: רותם יונתן ויפתח שנרצחו ע"י מחבלי הנוח'בה בביתם בכפר עזה בבוקר השבעה באוקטובר. הנה השיר:
עץ האגס – אשר לוי
מילים ולחן: אשר לוי
מעץ האגס אף אחד כבר לא יטעם
הדשא הירוק הפף למפוחם
על הכביש לאורך הכפר
יש שדות וגם איכר
שניי מטר מהגיהנום
שאלתי אם מותר
אתה חייכת ואמרת לי
שהכל יהיח בסדר אל תדאג
אף אחד לא הכין אותי לרגע הזה
שאין אף אחד...
רוח קרה
אני מסדר לי את הנשימה
שעות ארוכות חיכינו לסימן
הערפל פיזר את העשן
כולנו הרגשנו את החור בלב
וכל הזמן כואב..
אתה חייכת ואמרת לי
שהכל יהיה בסדר אל תדאג
אף אחד לא הכין אותי לרגע הזה
שאין אף אחד
זה לא יכול להיות
כל יום אני חולם על זה מאיפה אביא את הכוח הזה
אתה חייכת ואמרת לי שהכל יהיה בסדר
עוד תראה
אף אחד לא הכין אותי לרגע הזה
שאין אף אחד..
רוח קר
וכך סיפר אשר לוי על משפחת קוץ:
בשבעה לאוקטובר נרצחה משפחתה של אחותי ליבנת ,בעלה אביב ושלושת ילדיהם רותם יונתן ויפתח קוץ ה"יד שגרו בכפר עזה. שמי אשר לוי מוסיקאי יוצר ובעל חדר החזרות ואולפן הקלטות "ביט". אנחנו ומדינת ישראל חווינו אסון לאומי ופרטי.
ליבנת אחותי הייתה אשת חינוך וקהילה והפעילה את בית המלאכה של שער הנגב לחינוך, ליצירה, לעבודת נגרות וקדרות והייתה מסורה לחינוך ולהתנדבות קהילתית.
אביב בעלה, גיסי היה אבא אמיתי,גבר אמיתי ובעל למופת. היה הצינור המחבר לאחותי הם הביאו שלושה ילדים –רותם הבכורה בת 19 מפקדת טירונים, ילדה חכמה ומצליחה ואהובה, עצמאית ויזמית. מגיל צעיר עיצבה בגדיי ים ואפתה עוגות מדהימות .יונתן בן 17 : כדורסלן מחונן, ילד עם אהבת חיים, עם כשרון ענק בכדורסל, ואהבה גדולה לשניצלים.
יונתן גבוה ויפה שילוב של אביב ולבנת ויפתח המקסים הילד הניצחי עם השקט והעיניים הטובות שיחק כדורסל, ושניהם גרו ולמדו בכפר הירוק במגמת כדורסל. הם גבהו ואכלו הרבה וחיו כמו ספורטאים. יפתח המתוק היה בגיל של הבן הקטן שלי עמנואל.
ביום שבת של שמחת תורה נרצחו בביתם כולם ביחד, כשאביב עוטף את כולם. השיר "עץ האגס" מוקדש לפגישה האחרונה שלי עם אביב, חודש לפני האסון בביתם בכפר עזה: חזרנו מהבריכה ואביב הגיש לי אגסים מהעץ .אני זוכר את טעמם עד היום... כתבתי את השיר אחרי החודש. איתמר הבן הבכור שלי ניגן הפיק והקליט, אני שר, טליה אחותו של אביב ציירה את עטיפת הסינגל לזכרם של משפחת קוץ האהובה.
ואני אוסיף שאביב תכנן ליום שבת 7 באוקטובר מטס עפיפונים כסמל של שלום- מעל הקיבוץ ומעל עזה...וכמו שאומר הפתגם באידיש: "האדם מתכנן ואלהים צוחק"....אביב ולבנת ושלושת ילדיהם, שגרו ממש בקצה הקיבוץ, נרצחו כנראה כבר בסביבות בשעה 7 בבוקר.
יהיו השיר היפה והסרטון מצבת עד למשפחה היפה ושוחרת השלום, שנרצחה על ידי בני עוולה.
ועץ האגס הזכיר לי שיר זיכרון ישן שמספר על עץ התפוח, כתב יוסי גמזו והלחין אדוארד אולארצ'יק (מלחין ומוסיקאי שעלה מפולין, ואביו של אלון).
סיפור ליל חורף (עץ התפוח)- אילנה רובינא
מילים: יוסי גמזו
לחן: אדוארד אולארצ'יק
בגננו סוערת הרוח
בשדותינו נובח כל תן
אם תרצי אספר לך על עץ התפוח
שנותר לבדו בבוסתן
בכפרינו נולד פעם ילד
בגננו תפוח נשתל
ותמיד מאותם שמי האור והתכלת
הם שתו את אותם אגלי טל
רוח רוח מכה בתריסים
רק בדי התפוח פרוסים
על נופו שעורטל הגשמים והטל
כדמעות כדמעות על ריסים
את יודעת הזמן עף כרוח
אבל לילה אחד זה קרה
בצילו בצילו של אותו התפוח
הוא נשק על שפתי נערה
ואומרים כי להרף של עין
נשתתק בשדותינו התן
ומאות תפוחים שהוריקו עדיין
נתאדמו על לחיי הבוסתן
רוח רוח מכה בתריסים
רק בדי התפוח פרוסים
על נופו שעורטל הגשמים והטל
כדמעות כדמעות על ריסים
מי ישיר על התל התחוח
מי ישיר על דמעות נערה
מי ישיר איך בצל של אותו התפוח נערינו הובא לקבורה
בגננו שוככת הרוח
בשדותינו גווע כל תן
את יודעת כבר למה זה עץ התפוח
לבדו לבדו בבוסתן
רוח רוח מכה בתריסים
רק בדי התפוח פרוסים
על נופו שעורטל הגשמים והטל
כדמעות כדמעות על ריסים
בספרו של יוסי גמזו "סימן שאתה צעיר" (הוצאת ידיעות אחרונות", 1972) מופיעה בראש השיר הזה, שהוא קורא לו "רוח רוח" הקדשה: לזכרו הטהור של ראובן שרגאי ז"ל, טייס קיבוצניק ורע. מי היה ראובן שרגאי? חיפשתי ומצאתי :
סגן ראובן שרגאי בן סנאי ולאה. נולד ביום ט' באלול תרצ"ו (27.8.1936) בחדרה. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון במעברות. הצטיין בלימודים הריאליים והיה מוכשר לכל עבודה. ניחן בתבונת-כפיים. שלח ידו בכתיבת דברי-שיר ואף בציור. בשעות הפנאי ביקר בחוג לתעופה, יצא לקורס מדריכי-טיסה ואף בנה טיסנים בעצם ידיו - וכל אלה מכוונים לקראת מטרת-חייו: הטיס.
ויס לצה"ל בנובמבר 1955 וממחנה-האימונים יצא לחיל-האויר כפרח-טיס ואחרי שנתיים של עבודה ומסירות, בקבלו את כנפי-הטיס לא היה קץ לאשרו. ביום ט' באייר תשי"ח (29.4.1958) נפל בשעת מילוי תפקידו בדרגת סגן-משנה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במעברות. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. הניח אשה.
המשורר והפזמונאי יוסי גמזו שהיה צעיר מסגן ראובן שרגאי בשנתיים, נולד בפאריז למבקר האמנות חיים גמזו(ששהה שם לרגל לימודיו). יוסי התייתם מאמו בגיל חמש, עלה עם אביו לישראל והתחנך במספר קיבוצים גבע, גן שמואל ומעברות. בקיבוץ מעברות התחברו הנערים יוסי וראובן ו השיר הוקלט לראשונה ע"י אריק לביא בשנת 1959.
---------------------------------------------------------------------------
שיר כובש לב נוסף הוא "עץ האפרסק" שכתבו אורי אסף ויוסף הדר.
עץ האפרסק
מילים: אורי אסף
לחן: יוסף הדר
אפרסק שנשרו עליו עם רוח עוברת
בגינתי, הרחק מכאן.
לעדי בת השש עיני ילדה וציירת
עם הצבעים ירדה לגן.
לחמה בשמים האדום
והתכלת לשחק רום
ענפים משתרגים בצבע חום
לירוק לא נשאר מאום.
כי עומד האפרסק בערומו
אין עלה לו
עד אם אביב יבוא כחוק.
אך עדי אין לה זמן
היא לאביב לא תמתין, לא
עץ היא צבעה ירוק.
אין זה סתיו, זה אביב שיד ילדה הביאתהו
רק במכחול שלחה ידה.
יהיה גם העץ בגן בסתיו ירקרק הוא
אם היא ציירת וילדה.
לחמה בשמים אדום
והתכלת לשחק רום
ענפים משתרגים בצבע חום
ועלים של ירוק עמום.
כי בשל האפרסק
עדי אליו כבר דוהרת
פרי צהבהב, מי לא יחמוד.
אך נגעה
ועליו נשרו עם רוח עוברת
ועמדן דמעות
הנה הביצוע העדין והמרגש של חני דינור ומיטל מתוך "ערב של שושנים" - ערב הצדעה שערכו הערוץ הראשון, רשת ג' וגלי צה"ל ליוסף הדר באולם עינב בפברואר 2003. ערכנו יורם רותם ואנוכי, הנחה אהוד מנור ניהל מוסיקלית אלדד שרים וביים חגי מאוטנר. למעשה נכתב השיר שנים רבות קודם, בשנת 1964. יוסף הדר הלחין את השיר בסולם פנטטוני (אולי משום שהולדת האפרסק היא בסין) ואסנת פז הקליטה את השיר באותה שנה באולפני "קול ישראל".
יצאתי למסע בעקבות השיר . תהיתי מי זאת הילדה עדי? מאורי אסף לא קיבלתי תשובה. לעומת זאת הזמרת אסנת פז סיפרה לי בהתרגשות בקולה הנעים ש"עץ האפרסק" היה השיר הראשון המקורי שהקליטה וגם לה אין מושג מי זאת הילדה עדי. "אבל למה היא בכתה?" שאלתי את אסנת "אהה...זה ברור מאד: הדמעות זלגו אחרי שהעלים של העץ נשרו.." כך אסנת פז.
אחרי מלחמת ששת הימים ביקש יוסף הדר מאורי אסף לכתוב גרסה עצובה יותר לשיר....והפעם נפל השיר בחלקם של "הפרברים".
בין עצי הדקלים אשר ליד הכנרת
עץ אפרסק בודד צמח
בין עצי הדקלים אשר ליד הכנרת
עץ אפרסק פתאום פרח
ותמהו הילדים ושאלו
למה למה כל כך מוזר?
לחשו הזקנים ומלמלו:
אפרסק בין עצי תמר
ורק לב הנערים חיפש בליל הכנרת
בין הדקלים והתמר
את אותו עץ אביב- ורוד על שפת הכנרת
זמן פריחתו קצר...
בין עצי הדקלים אשר ליד הכנרת
נער פגש בנערה
ועל יד אפרסק אשר על שפת הכנרת
הבטיח לשוב בחזרה
ותמהו הילדים ושאלו
למה למה הוא כך הלך?
לחשו הזקנים ומלמלו: באביב שעבר- פרח...
וראו הבחורים אשר על שפת הכנרת
עץ אפרסק בודד צמח
ונשרו שוב פרחים ורודים על שפת הכנרת-
עת רוח קל נשב.
הנה "הפרברים" מתוך "אולפן זמר עם יוסף הדר" (1990).
ולסיום- המשורר נתן זך כתב את השיר "כי האדם עץ השדה"- הלקוח מתוך פסוק בספר דברים:
כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתׇפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר? (כ, יט)
באתר האקדמיה ללשון מצאתי דברים שאומרת רות אלמגור רמון, יועצת הלשון המיתולוגית של רשות השידור:
"מקובל לפרש את הפסוק כשאלה רטורית: וכי עץ המאכל הוא אדם – שאתה נלחם בו בעת מצור ומונע ממנו לעשות פרי? הרי עץ הפרי מביא לך תועלת ואל לך להשמידו. מן הפסוק עולה אפוא שהעץ אינו דומה לאדם..
ואולם היום המשפט "כי האדם עץ השדה" מתפרש לא כשאלה אלא כהצהרה, ומשמעה הפוך: האדם דומה לעץ השדה, וכך מובן המשפט גם בשירו של זך: גם האדם וגם העץ צומחים, וכמו העץ גם האדם נגדע. ואפשר להרחיב ולומר: כמו העץ גם האדם נטוע וגם הוא עושה זרעים ופירות.
במדרש מצאנו דימוי הפוך – של עץ המאכל לאדם: בשעה שכורתין את עץ האילן עושה פרי למינו הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין קולו נשמע" (פרקי דרבי אליעזר לד).
יהי רצון שנזכור לנצח את לבנת ואביב, רותם יונתן ויפתח קוץ, את הטייס ראובן שרגאי ואת כל עשרות אלפי החיילים והאזרחים שאיבדו חייהם בשנות תקומת עם ישראל במולדת.