בחודשים האחרונים עולה שוב ושוב שאלת ההיגיון שבפינוי תושבי הצפון. על הסוגיה הזו שוחחנו עם מי שבשנות השבעים תיאם את אירוח תושבי קרית שמונה בישובים אחרים בשל מטחי הקטיושות. הוא היה אז מנהל אגף התרבות בעירייה, ויקטור בן נעים בן ה-93.
"היום מה שקורה בקרית שמונה הוא אסון לאומי", אומר בן נעים ומציין כי "בשנים 67'-68' היינו בקושי 14,000 תושבים, ומאז גדלנו אבל עכשיו העיר חזרה לגודל שהיה אז". באותן שנים סוערות בשנות השבעים ספגה העיר מטחי קטיושות רצחניים. בן נעים היה אז מנהל אגף חינוך תרבות וספורט בעירייה, ובמסגרת תפקידו הוביל מיזם אירוח של תושבי העיר במקומות דרומיים יותר ומוגנים יותר.
בן נעים מספר על ההתמודדות עם מתקפת הקטיושות, על היום בו קטיושה הובילה להריגתם של תשעה מתושבי העיר, "הלכתי לקניות והרעש של הקטיושה היה כמו מטוס שנופל עלינו. התברר שנפל ברחוב המקביל", הוא אומר ומספר גם על קטיושה אחת שפגעה בבניין מגורים שאליו חדרו גם מחבלים ורצחו ארבעה מדייריו.
בעקבות האירועים "יזמתי מבצע של אירוח אצל משפחות מחוץ לקרית שמונה. הייתה היענות גדולה, קיבלנו אירוח בבתי מלון לתקופות שונות, אבל לא היה מדובר בפינוי מאסיבי כמו היום", אומר בן נעים ומציין כי תושבי העיר שיצאו להתאווררות התקבלו באזור הכרמל, בתל אביב ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. בדבריו הוא מדגיש שוב שלא מדובר היה בפינוי אלא באירוח קצר מועד לצורכי התאווררות.
"הקיבוצים אז לא סבלו מקטיושות. רק העיר קרית שמונה קיבלה את הקטיושות", הוא אומר ומדגיש את ההבדל בין הימים ההם למלחמה הנוכחית. "היום כל האזור קיבל את המכה, כל הגליל והחרמון והגיעו עד נהריה, שלא לדבר עלן מטולה שהתרוקנה כולה. היום זו מלחמה כוללת". בן נעים מזכיר את דבריו של פרוספר אזרן, ראש העירייה בעבר, המספר על כשישים בתים שנהרסו בעיר בשל ירי היזבאללה, ובמציאות הנוכחית בן נעים סבור שפינוי התושבים היה מהלך מתבקש מצידה של הממשלה.