תופעת ביעותי לילה שכיחה במיוחד בקרב ילדים, אך גם מבוגרים עשויים לחוות אותה במצבים מסוימים. במאמר זה נעמיק בהבנת ביעותי לילה, הגורמים להם, הביטויים שלהם והדרכים להתמודד איתם.
מהם ביעותי לילה ומה מבדיל אותם מסיוטים?
למרות שביעותי לילה וסיוטים מתרחשים במהלך השינה, מדובר בשתי תופעות שונות לחלוטין. סיוטים הם חלומות מפחידים שמתרחשים בדרך כלל במהלך שלב השינה ה-REM(שינה עם תנועות עיניים מהירות), והאדם המתעורר מהם בדרך כלל זוכר את החלום ויכול לספר עליו.
ביעותי לילה, לעומת זאת, מתרחשים במהלך שלב השינה העמוקה (Non-REM) והם אינם מלווים בזיכרון מודע של מה שקרה. האדם הלוקה בביעותי לילה עשוי לצעוק, להזיע, ואף לבצע תנועות פיזיות חדות, אך לעיתים קרובות אינו מודע לכך ואינו זוכר את האירוע בבוקר.
גורמים אפשריים לביעותי לילה
ביעותי הלילה נחשבים לתופעה רב-גורמית, כלומר, הם נגרמים משילוב של גורמים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. אצל ילדים, התופעה עשויה להיות קשורה להתפתחות מערכת העצבים ולחוסר בשלות של מנגנוני ויסות השינה.
אצל מבוגרים, ביעותי לילה עשויים לנבוע מלחץ נפשי, טראומות, מחסור בשינה, או אפילו שימוש בתרופות מסוימות. מחקר שנערך על ידי פרופ' אבי שדה מאוניברסיטת תל אביב, מצא כי תינוקות שישנו טוב ורצוף במהלך הלילה היו בעלי רגישות ממוצעת לגירויים פיזיים.
ממצאים אלו מצביעים על כך שרגישות יתר לגירויים עשויה להיות קשורה לבעיות שינה, ומרמזים על מרכיב גנטי בתופעה.
ביטויים ותסמינים
ביעותי לילה מאופיינים בהתנהגות דרמטית ובלתי נשלטת במהלך השינה. האדם עלול להתיישב במיטה לפתע, לצעוק, לבכות או להיראות מבוהל, וכל זאת ללא מודעות או תגובה לסביבה. לעיתים קרובות, הפרקים האלה קצרים יחסית, נמשכים בין שניות למספר דקות, ולאחריהם האדם חוזר לשינה רגועה מבלי להתעורר באופן מלא.
קרובי משפחה או שותפים לחדר הם בדרך כלל אלה שמבחינים באירועים, שכן האדם עצמו לא זוכר אותם.
איך מתמודדים עם ביעותי לילה?
הטיפול בביעותי לילה משתנה בהתאם לחומרת המצב ולתדירותו. אצל ילדים, התופעה בדרך כלל חולפת מעצמה עם הגיל ולכן לא נדרשת התערבות משמעותית. עם זאת, במקרים חמורים או כאלה שפוגעים באיכות החיים, ניתן לנקוט במספר צעדים:
טיפול בלחץ או טראומה: למבוגרים, טיפול פסיכולוגי כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) עשוי להיות יעיל בהתמודדות עם גורמי לחץ או טראומות שמובילים לביעותי לילה.
טיפול תרופתי: במקרים נדירים שבהם ביעותי לילה גורמים לנזק משמעותי או לסיכון פיזי, ניתן לשקול טיפול תרופתי. חשוב לבצע זאת תחת פיקוח רפואי צמוד.
מעקב רפואי: במקרים שבהם התופעה חמורה במיוחד, יש לפנות למומחה שינה לצורך אבחון מעמיק, שכולל לעיתים מעבדת שינה שמאפשרת ניטור של הפעילות המוחית במהלך השינה.