אביה של הילדה הנעדרת: "חושב שהיימנוט נחטפה"

הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (שלישי) ישיבת מעקב על מאמצי החיפוש לאחר שנה להיעלמות הילדה היימנוט קסאו לבקשת ח"כ משה סולומון.

קסאו, ילדה בת 9 תושבת צפת, נראתה לאחרונה לפני שנה בדיוק ברחובות העיר הסמוכים למרכז הקליטה שבו גרה, ומאז נעלמו עקבותיה.

יו"ר הוועדה, ח"כ ביסמוט אמר: "שנה של חוסר ודאות, שנה של כאב גדול למשפחה. כינסתי היום את הוועדה, כדי לבחון את מאמצי החיפוש שנעשו עד כה ולוודא שהמאמצים להגעה לחקר האמת נמשכים במלוא העוצמה. המדינה צריכה לעשות הכל כדי להתחקות אחר עקבותיה של היימנוט".

אביה של היימנוט, טספאי קסאו מששה, הודה על קיום הדיון ואמר כי "שנה חלפה מאז היימנוט נעלמה ואנו כואבים ובוכים. מאז שהיימנוט נעלמה האחיות הקטנות שלה חוששות ומפחדות וזה שיבש את אורח החיים שלנו. המשטרה עשתה את כל מה שהיא יכולה וצריך לחשוב על כיוונים אחרים. אני חושב שהיימנוט נחטפה. צריך להקים גוף שיש לו את כל הכלים על מנת לפתור את הבעיה הזו. אנו מבקשים להחליף את הסטאטוס מנעדרת לחטופה".

ח"כ משה סולומון יוזם הדיון, ציין כי "המשפחה מאמינה שאם נשתדל, נפעל ונשים את מלוא כובד המשקל נצליח להחזיר אותה לחיק משפחתה - אבל מבחן התוצאה שלא הצלחנו ולא משנה איזה פעולות עשינו. אנו צריכים לחשב מסלול מחדש. הגדרתה מנעדרת לחטופה אולי ייצר מאמצים וכלים נוספים".

ח"כ צגה מלקו, פנתה להורים באמהרית ואמרה כי היימנוט היא הילדה של כולנו: "אני מגדירה אותה כחטופה ויש משמעות לטרמינולוגיה - היא לא נעדרת היא נחטפה בתוך המדינה ואף אחד לא מדבר. כאשר מדובר במשפחות מיעוטי יכולת ועולים חדשים אין 'מטה'. האירוע הזה הוסיף בקהילה עוד אי אמון במוסדות המדינה".

ח"כ מירב בן ארי אמרה בדיון, "יש כתות וגופים שמסתובבים שם ומנצלים ילדים גם בצפת וגם במירון. אנו צריכים לפעול יחד כולם כדי למנוע חטיפות של ילדים באזור הזה. מבקשת לשמוע מהמשטרה על הטיפול בנושא הכתות בצפת ומירון? יש כאן אירוע בעייתי".

ח"כ פנינה תמנו אמרה בדיון: "אני רוצה להאמין שהשתמשתם בכל הכלים שיש כולל שילוב השב"כ. ברור לי שאיבדנו זמן יקר ועלינו לחזור לנקודת ההתחלה . בהיבט החברתי צריך לומר את זה ביושר, לא יכול להיות שילדה בת תשע תעלם ולא תהיה בשיח הציבורי ועדיין אנו נכשלים".

ח"כ נאור שירי אמר: "אם היה מדובר בילדה ישראלית ולא ממוצא אתיופי הייתה קמה צעקה הרבה יותר גדולה. לא היתה הסקת מסקנות מהאירוע הזה -למשל מצלמות שאינן קיימות במרחב הציבורי והיום צריך לטפל בזה".

סנ"צ תומר פינצ'י, קצין אח"מ כנרת, במשטרה, הסביר כי "בוועדה החסויה הוזמנו חברי הכנסת שם נחשף כל החומר שבידינו ומה שבוצע".

"נכון שחוסר המצלמות הקשו על התחקור הראשוני מרגע היעלמותה של הילדה. המשטרה ביחד עם גופי צה"ל ונוספים השתמשנו בכל האמצעים הטכנולוגיים שבידינו ואפילו בכלים נוספים שאי אפשר לפרט. אספנו כל מצלמה שהיתה וכולן תוחקרו על ידי יחידות מיוחדות ולא נמצא איזה שהוא מוביל לאירוע. נכון לעכשיו אין לנו משהו שמבסס חטיפה ואין הבדל בפעולות שבוצעו בהגדרה של נעדרת או חטופה. הוא הוסיף, כי יחידות ארציות הועברו כדי לבצע 'איפכא מסתברא' בתיק לראות אם יש כיוון שלא נבחן. מחוז הצפון לא הוריד לרגע את האירוע מסדר היום".

ד"ר מאיר כרמון, קרימילוג, חוקר פרטי המלווה את המשפחה אמר בדיון, "לאחר שבדקנו את כל הממצאים הגענו למסקנה שזו חטיפה לכל דבר. זה לא דבר סמנטי בלבד כפי שהמשטרה טוענת. עד היום לא יודעים מה קרה במקום החטיפה עצמו וסיפר על כיווני חקירה שונים שצריך לבחון".

מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על נעדרים אזרחים עולה, כי בכל שנה המשטרה מקבלת בין 4,000 ל-5,000 הודעות על נעדרים. רובם המכריע של הנעדרים מאותר תוך זמן קצר אך פחות מאחוז אינם מאותרים גם לטווח רחוק.

בשנים 2023-2018 התקבלו במשטרה 136,100 הודעות על נעדרים, וכחמישית מהם נפתח תיק נעדר. נכון לחודש יוני 2024 היו מוכרים למשטרה 593 נעדרים — רובם נעדרים לטווח רחוק. כ - 10% היו קטינים בזמן בו דווחה היעדרותם, כ - 81% בגירים עד גיל 69 , כ- 10% היו בגירים בגיל 70 ומעלה.

75% מהנעדרים הם זכרים ( גברים, נערים או ילדים). 25% לא יהודים - שניהם למעלה משיעורם באוכלוסייה. לפי נוהל של המשטרה אפשר לגנוז תיקי נעדרים שלא אוכנו בחלוף חמש שנים מההודעה על ההיעדרות כאשר החקירה בתיק גנוז מתחדשת רק אם מתקבל מידע חדש או אפיקי חקירה שלא נבדקו. בחלוף 70 שנה ממועד ההיעדרות הנוהל מאפשר לבער את תיקי הנעדרים.