מכתבי הטייסים, אנשי המודיעין ושאר הקבוצות המוחות נגד המשך המלחמה והגדרתה כאקט פוליטי, מתקבלים בברכה על ידי הפלשתינים. על כך שוחחנו עם איתמר מרכוס, יו"ר מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית.
"בחברה הפלשתינית יש עניין רב בכל ההתנהגות הזו,, אומר מרכוס ומספר על יותר ממאה ערוצי טלגרם שעסקו בנושא. "חלקם העבירו אינפורמציה, אבל חלקם ראו בכך סיבה לעידוד ואופטימיות לקראת קריסה בישראל".
מרכוס מצטט מאחד מערוצי הטלגרם הללו שכתב ככותרת 'מלחמת הטייסים - האם היא הפתיל שיצית את הסדק הפנימי'. עוד הוא מספר על שני האשטגים, האחד 'קורי עכביש' והאחר 'הישות הזמנית' כעדות נוספת לפרשנות הפלשתינית הרואה במכתבי המחאה גורם שיקרע את החברה הישראלית מבפנים.
באשר לתקשורת הרשמית אומר מרכוס כי שם מדווחים על כך, אם כי נמנעים בשלב זה מלהביע עמדה ברורה ומסתפקים בהעברת מידע עדכני כולל מספר החתומים על המכתבים. באחד המקרים הובא צילום של החתימות כפי שהופיעו בעיתונות הישראלית לצד צילום של מטוס. "הם מציינים שממשלת הכיבוש נגד זה וגם ששר הצבא, כך הם מכנים את הרמטכ"ל, נגד זה. הם רוצים לראות בזה משהו שיפורר את החברה הישראלית. הם מקבלים עידוד וגם החמאס מקבל מזה עידוד".
איתמר מרכוס מציין בהתייחס למו"מ לשחרור חטופים כי הצד הפלשתיני רואה את המחאות ומתבצר בעמדותיו מתוך תחושה ש"הציבור הישראלי עושה עבורם את העבודה. אין ספק שזה מזיק לחטופים כמו כל שנת המחאה".
לשאלתנו אם מבקרי הממשלה הסבורים שניתן היה לעשות יותר למען החטופים יכולים היו לנקוט בדרך אחרת, כזו שלא תהווה רוח גבית לחמאס, אומר מרכוס כי אכן ישנה דרך אחרת והיא הפניית מירב המאמצים והמחאות לקטאר עוד בחודשיה הראשונים של המלחמה. נכון היה להפגין על הקשרים הנשמרים בין אירופה וארה"ב עם קטאר, ולהערכתו גישה שכזו הייתה מניבה תוצאות מהירות יעילות וטובות בהרבה בהקשר זה של שחרור החטופים.
בדבריו מזכיר מרכוס ראיונות רבים של מומחי ביטחון, כולל כאלה שעסקו באירועי חטופים, "וכולם קבעו שזה מה שמעודד את חמאס ומחזק את עמדתם. חבל שהיו גורמים פוליטיים שניצלו את המשפחות, שאני לא מאשים אותן כמי שחיפשו כל חוט להיאחז בו, אבל מי שניהל את הקמפיין והשקיע את המיליונים בוודאי הבינו שזה עניין פוליטי כשהחליטו ללכת נגד ממשלת ישראל ולא נגד האויב האמיתי מה שהיה הרבה יותר מועיל לחטופים".