סבב השיחות השני בנושא הגרעין האיראני בין ארצות הברית לאיראן נערך בשבת האחרונה ברומא, ובסיומו שידרו הצדדים אופטימיות זהירה.
בתום הפגישה הכריזה איראן כי המשא ומתן היה "קונסטרוקטיבי", לשון ההודעה. שר החוץ העומאני, מי שאמון על התיווך בין המשלחות, סיכם גם הוא את המפגש בסיפוק ואמר: "השיחות תופסות תאוצה, ועכשיו אפילו הבלתי סביר, אפשרי". גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר אחרי שיחות הגרעין בשבת ש"הפגישות בנושא איראן היו טובות". אי לכך המשא ומתן נמשך, ובשבת הקרובה צפוי להיערך בעומאן הסבב השלישי של השיחות, שיכלול גם את הצוותים הטכניים.
בישראל לעומת זאת ניכרת דאגה רבה מההסכם ההולך ומתגבש. בעוד הדרישה הישראלית היא השמדה מוחלטת של יכולות הגרעין האיראניות, קיים חוסר בהירות בנוגע להסכם המתגבש ובשאלה עד כמה ישרת את האינטרסים הישראליים. אומנם הנשיא טראמפ שב ומציין כי הוא "באותו צד עם נתניהו" ומבהיר כי במידה והשיחות לא יבשילו לכדי הסכם הוא עומד לממש את איומיו לתקיפה באיראן, אבל בכל זאת לא ברורה מידת נחישותו להתעקשות מול איראן על תנאים שיביאו לפירוק מוחלט של תוכנית הגרעין האיראנית.
רמז ליעדי המשא ומתן ניתן אולי ללמוד מדבריו של שר החוץ העומאני, שהבהיר בשבת כי מטרת השיחות היא להגיע להסכם ארוך טווח וכובל שיבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני אך שתוכל לשמור על יכולתה לפתח אנרגיה גרעינית "למטרות שלום". הדברים הללו מתחברים לדבריו של ויטקוף, שציין רק לאחרונה כי ארצות הברית תסכים בתנאים מסוימים שאיראן תמשיך להעשיר אורניום לצורך אזרחי. יצוין כי לאחר דברים אלו מיהר ויטקוף לחזור בו מדבריו והדגיש כי ארצות הברית דורשת הפסקה מוחלטת של העשרת האורניום. אך דווקא התקדמות השיחות המהירה והשדר החיובי העולה מתוך חדרי המשא ומתן גם מהצד האיראני, יכולים לאשש במידה מה את החשש בארץ מרף דרישות שהוא נמוך בהרבה ממה שישראל מצפה שיהיה.
בינתיים ישראל הרשמית בוחרת לשתוק ופועלת מאחורי הקלעים בערוצים ישירים מול ארצות הברית. בתוך כך ארצות הברית ואיראן מתקדמות אל הסבב השלישי של שיחות הגרעין, שכאמור מתוכנן לשבת.
להתחיל עם עלה של זית
אור יששכר, ראש מחלקת המחקר בתנועת הביטחוניסטים וחוקר איראן וארצות הברית, מאמין שטראמפ נכנס למשא ומתן מול איראן כשהוא מפוכח ונטול אשליות: "אני מעריך שהנשיא טראמפ נותן צ'אנס למשא ומתן אבל אין לו אשליות. אחרי הכול, אנחנו לא מדברים על ממשל ביידן ואובמה. בסוף טראמפ רוצה דבר מאוד פשוט והוא שלאיראן לא יהיה גרעין. הוא מקווה להשיג זאת בדרך הטובה ולא בדרך הרעה. אבל הוא לא ייתן להם למרוח אותו בלי סוף. ישראל מעדכנת אותו כל הזמן, וגם לו יש את ההבנה שאיראן משתמשת במשא ומתן כטקטיקת השהייה".
האיראנים הם אלופי תרבות המשא ומתן, ובסופו של דבר הכניסה למשא ומתן משחקת לטובתם.
"צריך להבין שבתקשורת שלהם האיראנים מתבטאים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. יש להם לפעמים דרך קצת עקיפה לדבר ולנסח את הדברים, אבל כיום נשמעות הרבה התבטאויות על ההתנשאות האמריקנית ועל כך שהמערב לא יכתיב לנו תנאים. יש כלי תקשורת שאומרים שאיראן היא המנצחת בשיחות ושהמערב מנסה לרמות את איראן, ולא ניתן לזה לקרות. האמירות הן מאוד לוחמניות", הוא מציין. "ארצות הברית מצפה, וטראמפ אומר את זה מאוד ברור, שמטרת המשא ומתן בסוף היא שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, ומבחינת האיראנים עושה הרושם שהכוונות מאוד שונות. האיראנים רואים במשא ומתן כלי להתנגחות באמריקנים או להסרת הסנקציות מעליהם, אבל הם לא מסכימים לוותר על האינטרסים הבסיסיים שלהם, ובהם תוכנית הגרעין".
אז מה בכלל הטעם במשא ומתן?
"טראמפ אומר: אני לא רוצה להתחיל ישר בדרך הרעה. אני מושיט לאיראנים עלה של זית, מושיט להם יד. אם הם לא ירצו - אז אני כבר יודע מה לעשות. הוא אומר: אני מעדיף לא ללכת מההתחלה בדרך הרעה, אבל אם יהיה צורך נעשה את זה. בכך טראמפ משדר גם לשמרנים ולבדלנים אצלו: הגרעין האיראני הוא סכנה חמורה ומיידית לביטחון הלאומי של ארצות הברית - ככה הוא מתאר את זה ולא כסכנה רק של ישראל - והנה אני מנסה להגיע להסכם, אבל אם לא הצלחתי בדרך הטובה אני בוחר בדרך של התקפה צבאית. להערכתי, המשא ומתן הזה לא יסתיים בתוצאות שטראמפ מכוון אליהן, ולא תהיה לו ברירה אלא לצאת לפעולה צבאית".
אתה למעשה מעריך שאין סיכוי להגיע להסכם עם איראן?
"יש כאן שתי עמדות שלא ייפגשו: האיראנים רוצים להמשיך בהעשרה ופיתוח הגרעין, וטראמפ רוצה לפרק להם את הגרעין. זה לא מתכנס לכדי הסכם".
אבל בדברים שלו לאחרונה, אף שאחר כך הסתייג מהם, ויטקוף הכריז שיהיה מקום לפשרות עם האיראנים. אולי זה איתות לכך שהאמריקנים כן מוכנים להתגמש?
"איראן מחויבת לאמנת ה־NPT, אמנה בין־לאומית למניעת הפצת נשק גרעיני. איראן חתומה עליה ויש לה בעיקרון את הזכות לחקור ולהשתמש ביכולת גרעינית למטרות מחקר מדעי, רפואה וכו'. למרות זאת, אני חושב שאיראן איבדה את הזכות הזאת ברגע שהיא החלה מאיימת להשמיד את מדינת ישראל ומפתחת ומעשירה אורניום ברמות מאוד גבוהות ונוקטת צעדים שאף מדינה שחוקרת למטרות רפואה ומדע לא משתמשת בהם".
מה כן ייחשב בעיניך הסכם טוב מבחינת ישראל? איך לא מגיעים למצב שבו נקבל הסכם גרוע יותר מההסכם של 2015?
"ישראל צריכה להגדיר מסגרת להסכם שיהיה טוב מבחינתה. אם טראמפ מכוון שתוכנית הגרעין של איראן תתפרק לחלוטין - וזה אומר שהם משמידים את החומר המועשר שבידיהם, משמידים את יכולות ההעשרה שלהם ומאפשרים ביקורים בכל מקום ובכל זמן ובניגוד להסכם הקודם שהיה בנוי מהתניות והתניות, ואיראן מתחייבת שהיא לא מפתחת יותר גרעין לעולם, ויש ערבויות בין־לאומיות שניתן יהיה לפקח ולוודא שזה באמת מתממש - זה הסכם טוב. אבל איראן לא תסכים להסכם כזה, אין סיכוי", הוא מבהיר, "מהסיבה הפשוטה, שאין באיראן אפשרות לוותר על תוכנית הגרעין. לכן ישראל פה במלכוד".
אז מה הסיכוי שישראל תתקוף את מתקני הגרעין בלי ארצות הברית?
"קודם כול, אני חושב שישראל תמיד צריכה לשמור לעצמה את האפשרות הזאת", הוא מדגיש. "ובסוף ממשל טראמפ הוא לא ממשל ביידן. אני מאמין שאם ישראל תבחר בפעולה צבאית, נקבל מטראמפ אור ירוק לתקוף. נוכל להצדיק את הפעולה הזאת בגלל הסכנה הברורה והמיידית מהגרעין לקיומה של מדינת ישראל. זה יקרה כשנהיה עם הגב לקיר. כרגע איראן היא עם הגב לקיר, כי היא בעמדה הכי חלשה שלה אי פעם, ואם ישראל שוקלת פעולה צבאית, הרי שהתנאים לכך היום טובים מאי פעם".
זה ברור, ומכאן החשש שנחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית הזאת.
"זה החשש שלי", הוא אומר בכנות. "אני חושב שאחרי הכול פעולה צבאית היא הפתרון, כי כרגע איראן להערכתי לא תסכים להתפשר על הגרעין. אם צד אחד רוצה לפרק את הגרעין והצד השני רוצה רק למרוח, להסיר סנקציות ולהגיע להבטחות מעורפלות וחסרות בסיס, זה לא מתכנס להסכם. חשוב לזכור שמדובר באיום גרעיני, אי אפשר לשחק כאן. לא מדובר כאן על אי הסכמה על מרחבי דיג או על סוגיות מהסוג הזה", הוא מפטיר. "ברגע שאיראן מפתחת נשק גרעיני ומצהירה שהיא רוצה בהשמדתה של ישראל - אין מקום לפשרות, מלבד פירוק הגרעין בדרך הטובה או בדרך הרעה, זה מאוד פשוט".
השלטון האיראני מדבר בפה מלא על השמדת ישראל ועל חלום הגרעין. אתה מתרשם שגם האזרח האיראני הממוצע תומך בכך?
"קשה לדעת מה אזרחי איראן חושבים, כי בסוף מדובר על 90 מיליון בני אדם ובשלטון שלא מאפשר הבעת דעה באופן חופשי. אני מעריך שהעם האיראני ברובו מאמין שתוכנית הגרעין היא פרויקט לאומי הכרחי ושיש להם זכות ולגיטימציה מלאה לעשות זאת. בכל מדינה יש עקרונות מיינסטרים שהם בהסכמה כמעט מקיר לקיר, כך זה בנושא זכותה של איראן לגרעין. אומנם יש גם קולות נגד המשטר, שטוענים שהגרעין מסבך אותם עם ארצות הברית בהתנהלות לא אחראית ומוביל לסנקציות ולפגיעה כלכלית, אבל גם הם לא בהכרח מטילים ספק בזכות איראן לגרעין. לכן לקוות שתושבי איראן יקומו ויגידו בואו נפרק את הגרעין, זה כמו לצפות שהעזתים יחזירו את החטופים".
"רגע האמת קרוב מאי פעם"
גם פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים ומרצה בכיר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן, אינו אופטימי בנוגע להיתכנות הגעה להסכם שיתאים לאינטרס הישראלי: "ההסכם שישראל הייתה רוצה להשיג הוא בסגנון ההסכם עם לוב של פירוק תוכנית הגרעין, ונראה שזה לא מה שיתרחש במקרה הזה", הוא מבהיר. "אני חושב שההסכם שיספק את ישראל הוא לא ההסכם שהאיראנים יסכימו עליו, ולכן בסופו של דבר צפוי פער וישראל כאמור לא תצא מרוצה מההסכם".
פרופ' שמיר מדגיש כי בניגוד לישראלים, האמריקנים דווקא יכולים להגיע להסכם שיהיו מרוצים ממנו. "קשה מאוד לדעת מה יכלול ההסכם בסוף, כי זה משא ומתן בהכוונה של טראמפ וקשה לדעת לאן הוא חותר. יחד עם זאת, צריך להבין שבתוך המפלגה הרפובליקנית יש מחנה יותר בדלני, ויש שם כאלה שלא חושבים שארצות הברית צריכה לפעול על פי האינטרסים של ישראל ושהאינטרס הישראלי לא תמיד חופף לזה האמריקני. הם בגישה שאיראן לא מהווה איום על ארצות הברית, ומכאן שחבל להסתבך במלחמות מיותרות וצריך לסיים את הסיפור הזה ולהתמקד בנושאים חשובים יותר לארצות הברית".
גם במחיר השמדת ישראל חלילה?
"הם לא רואים בגרעין איום ממשי. לשיטתם אם איראן תגיע לגרעין, היא לא תמהר להשתמש בו".
הקולות האלה שמתנגדים למלחמה עם איראן הם אלה שדחפו את טראמפ לשולחן המשא ומתן?
"נכון. אבל גם צריך להגיד באותה נשימה שטראמפ בפעם הראשונה שם אקדח טעון על השולחן. הוא ריכז באזור סביב איראן כוחות אמריקניים משמעותיים ביותר שמוכנים מיידית לתקיפה. הוא שלח לשם שתי נושאות מטוסים. כל נושאת מטוסים זה אומר בסיס אווירי ענק צף ועוד 30 ספינות שמלוות אותו. זה כוח אדיר שעומד בהיכון. נוסף על כך הוא שלח לאזור את המפציצים הכבדים שלו וריכז שם המון כוחות הגנה אווירית. זאת אומרת שטראמפ גם שלח מסר ברור לאיראן: האופציה הצבאית קיימת. אני יכול לפתוח בהתקפה ברגע שאבחר. הבעיה שבאיום בהיקף כוחות כזה אתה לא יכול להישאר במקום לאורך זמן".
גם שמענו את האיום של טראמפ שייפתחו שערי הגיהינום, איום שעד עכשיו אין לו כל כך כיסוי.
"לטראמפ יש הרבה דיבורים באוויר, אבל דווקא במקרה של איראן, כמו שראינו ברמה המעשית, הוא פעל, והאיום שלו רציני לחלוטין".
אז למה בעצם הוא דוחף גם למשא ומתן?
"צריך להבין שהיו כמה התרחשויות שהובילו את ארצות הברית אל שולחן הדיונים: האחת זו הקבוצה בקרב האנשים הקרובים לו שאומרת: בוא ננסה לדבר ולהגיע להסכם עם האיראנים. כמו כן חיל האוויר האמריקני הגיש תוכנית לתקיפת איראן, שהייתה כל כך מסורבלת עד שזה גרם לרתיעה מתקיפה. וישנו השיקול של קבלת לגיטימציה על ידי הפוזיציה של עשינו הכול, ניסינו להגיע להסכם ולא נותרה לנו ברירה. אלה הדברים שהובילו את ממשל טראמפ כן לדבר עם איראן. מה תהיה התוצאה לשיחות הללו קשה עדיין להעריך".
כאסטרטג, מה ישראל אמורה לעשות כדי לשמור על האינטרסים שלה?
"קשה מאוד להשיב על השאלה הזאת בלי לדעת באופן מלא מהן האופציות לפעולה שנמצאות על השולחן ומה למשל מידת הנזק במתקני הגרעין שניתן לגרום בפעולה צבאית אם נתקוף. אני מניח שאם יש לנו את היכולת לעכב את תוכנית הגרעין בצורה משמעותית ולפגוע במרכיבים הקריטיים שלה - ישראל בהחלט שוקלת ברצינות הוצאה לפועל של מתקפה. אנחנו הולכים ומתקרבים לרגע האמת, ומאוד יכול להיות שרגע האמת קרוב מאי פעם".
בינתיים מבזבזים זמן יקר, ואיראן לא עומדת במקום אלא ממשיכה במרוץ לגרעין.
"כולם מבינים שנצטרך לקבל החלטה בקרוב מאוד. בכל מקרה אנחנו חייבים הסכמה, אפילו הסכמה שבשתיקה, מהאמריקנים. אי אפשר לצאת למתקפה כזאת בניגוד לדעת האמריקנים. בכל אופן אני לא חושב שטראמפ יעצור אותנו, אבל ברור שישראל מעדיפה להגיע לנקודה הזאת כשיש תמיכה אמריקנית מאחוריה ואולי בכלל שהאמריקנים הם אלה שיתקפו לבד או ביחד איתנו".
יש כאלה שתומכים בחתירה להסכם בטענה שגם אם נשמיד את כל מתקני הגרעין, היכולת תישאר בידי האיראנים והם יוכלו להשתקם מחדש.
"אחרי התקיפה לאיראנים לא יהיו את התנאים האופטימליים לבנייה מחדש. אחרי שנהרוס את הגרעין נוודא שהם יתקשו לבנות מחדש. ואם הם יתחילו לבנות, זה יהיה בקצב שבו לשם כך יידרשו להם עוד 30 שנה, ועד אז אלוקים גדול. בכל מקרה מתקפה עוצמתית ומשמעותית תוריד אותם על הברכיים, והם יהיו מאוד חלשים. האם ישראל תיקח את הסיכון? מה יצא מהמשא ומתן? איך טראמפ יקבל את ההסכם שיתגבש? אלו דברים שבשלב הזה לא ניתן לחזות".
האמירות של ויטקוף שארצות הברית תסכים בתנאים מסוימים שאיראן תעשיר אורניום למטרות אזרחיות, אף שחזר בו, הן משהו שאמור להדאיג את ישראל?
"זה חלק מהמשא ומתן. בסוף ויטקוף הוא לא מדינאי אלא איש עסקים, ויש עליו עומס אדיר. הוא אמור לטפל במשא ומתן עם איראן, המשא ומתן לעסקת חטופים והמשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה. יש פה עומס ואחריות שלא ברור איך ניתן להטיל אותם על אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה. כל אחת מהסוגיות האלה מחייבת צוות שלם של אנשים מוכשרים ומנוסים שיקדישו את זמנם ומרצם לזה".
הרצון של האמריקנים בהסכם מול היתרון האיראני בניהול משאים ומתנים עלול להוביל להסכם שהוא גרוע בהרבה מההסכם הקודם של 2015.
"אני כן מאמין שגם אם תהיה פשרה אמריקנית, ההסכם יהיה יותר טוב מההסכם הקודם. האמריקנים לא יאפשרו לעצמם להיות בסיטואציה מביכה כזאת, שהם יהיו ללעג ולקלס. ארצות הברית פרשה בשנת 2018 בהוראת הנשיא טראמפ מההסכם הקודם, ובסוף הם יחזרו למשהו גרוע ממנו? קשה לי להאמין. אני לא מאמין שטראמפ ירשה לעצמו להיות במצב שיגידו לו: אתה הנושא ונותן הגדול ביותר בעולם כפי שאתה מעיד על עצמך, ויצאת עם הסכם גרוע מההסכם של אובמה".
זה ההסכם שטראמפ עצמו תיאר כהסכם הגרוע בהיסטוריה.
"בדיוק. לכן קשה לי להאמין שנגיע לשם. אבל במנעד שבין הסכם יותר טוב באופן מסוים שעדיין ישראל לא תהיה מרוצה ממנו לבין כל דבר אחר – יש המון אפשרויות. הוא גם יכול לצאת ולומר: נתתי לאיראנים הזדמנות, ולמחרת תהיה תקיפה אמריקנית מסיבית. הכול באמת פתוח, ובשבועות הקרובים הדברים יצטרכו להתברר".