עו"ד ברוך בן יוסף, פרקליטם של יהודים שנחשדו במעורבות בפרשת בת עין, אומר בריאיון לערוץ 7 כי בשם הדמוקרטיה מעלימים אנשים ועוצרים אותם כולל מעצר מנהלי בלי משפט ובלי שהאדם יודע במה הוא בכלל מואשם.
לדוגמא מביא עו"ד בן יוסף את המקרה של ישי ואנונו שבוקר אחד יצא מביתו, הלך לעבודה ונעלם. במשך שישה ימים חיפשה אותו משפחתו בכל מקום אפשרי, אצל קרובי משפחתו, בבתי החולים, וגם פנתה למשטרה. רק כעבור שישה ימים התקשר אליהם עיתונאי מערוץ 2 ואמר להם כי ישי בחיים וכי הוא עצור בידי המשטרה בחשד למעורבות בהתנקשות בזאב רוזנשטיין. בסופו של דבר התברר כי ישי ואנונו חף מפשע ואינו קשור כלל לפרשה.
לדברי בן יוסף, שימוש בסעיף 35 כדי לעצור אדם ללא הודעה למשפחתו נועד לשמש את המאבק בפשע המאורגן, אבל למעשה עושים בו שימוש כדי להעלים עצורים מבני משפחתם בתואנה כי מדובר במאבק בפשע המאורגן. לאמתו של דבר מדובר ברצון החוקרים לקדם את החקירה מבלי להתחשב במחיר.
בן יוסף מוסיף כי בניגוד לאירוע בו נחשפה חקירתו של ואנונו בידי עיתונאי, התושבים היהודים שנעצרו בקיץ בחשד למעורבות כביכול במחתרת יהודית נחקרו 21 יום תוך שהם מנותקים מייעוץ עורך דין ומהעולם החיצון. המטרה הייתה לנצל את הכוח הרב שטומן בחובו מצב זה כדי לגרום להם להודות בדברים שלא עשו, אומר בן יוסף.
מדובר למעשה ב"תעשיית חקירות", אומר בן יוסף, ולא בניסיון לחפש צדק או אמת.
לדבריו, לשב"כ ולמשטרה סמכויות לפגוע בזכויות עציר, והם עושים זאת בצורה גורפת בעיקר כנגד אנשי ימין ותושבי יש"ע.
בן יוסף ממליץ לתושבי יש"ע ללמוד את החוברת שחיבר נועם פדרמן, "שבשלה כפי הנראה הוא יושב במעצר מנהלי". מדובר בחוברת יסודית ומקיפה בנוגע לזכויותיהם של נעצרים והדרכים להתמודד עם חקירות משטרה ושב"כ. אלו שנעצרו בקיץ עברו חקירות קשות, אך הצליחו להתמודד עמן בהצלחה בזכות החוברת וידיעתם את זכויותיהם, אמר.
בן יוסף מוסיף כי טעות בידי הציבור הסובר כי חל שיפור בתחום חקיקה בנושא זכויות האזרח. דבר לא השתנה, הוא אומר, אלא שאותם חוקים המאפשרים פגיעה באזרח הפשוט שוכללו, והם עתה מתוחכמים יותר.
יצוין כי ביום שלישי קיבל בג"ץ את עתירתן של האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים ולשכת עורכי הדין, והודיע כי תקנה 29(ב) לתקנות בתי הסוהר, לפיה ניתן לאסור מפגש של עצור או אסיר עם עורך דינו, תבוטל. כך מפרסם אתר NFC. הביטול ייכנס לתוקפו בעוד תשעה חודשים.
העתירה הוגשה נגד השר לביטחון הפנים ונגד שירות בתי הסוהר. תקנה 29 (ב), שהתקין השר לביטחון הפנים, אפשרה לאסור או להפסיק מפגש של עצור או אסיר עם עורך דינו אם התעורר חשד ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע עברה המסכנת את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה.
האגודה לזכויות האזרח טענה כי התקנה היא בלתי חוקתית בהיותה סותרת זכויות יסוד, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סותרת חקיקה ראשית, וכיוון שהיא הותקנה בחוסר סמכות.
השופטת חיות כתבה בפסק הדין כי "זכותו של אדם לקבל שירותים משפטיים ובכללה הזכות להיפגש עם עורך-דין והזכות להיות מיוצג על-ידו היא זכות יסוד..." בזכות זו, קבעה חיות, אין לפגוע על בסיס של "חשד ממשי" לביצוע עברה, חשד אשר אינו בגדר ודאות.
חיות ציינה עוד כי לכך דרושה חקיקה כללית, ואין להסתפק בתקנה. הדחייה של ביטול התקנה עוד בתשעה חודשים נועדה לאפשר למחוקק להסדיר את העניין בחקיקה.
לדוגמא מביא עו"ד בן יוסף את המקרה של ישי ואנונו שבוקר אחד יצא מביתו, הלך לעבודה ונעלם. במשך שישה ימים חיפשה אותו משפחתו בכל מקום אפשרי, אצל קרובי משפחתו, בבתי החולים, וגם פנתה למשטרה. רק כעבור שישה ימים התקשר אליהם עיתונאי מערוץ 2 ואמר להם כי ישי בחיים וכי הוא עצור בידי המשטרה בחשד למעורבות בהתנקשות בזאב רוזנשטיין. בסופו של דבר התברר כי ישי ואנונו חף מפשע ואינו קשור כלל לפרשה.
לדברי בן יוסף, שימוש בסעיף 35 כדי לעצור אדם ללא הודעה למשפחתו נועד לשמש את המאבק בפשע המאורגן, אבל למעשה עושים בו שימוש כדי להעלים עצורים מבני משפחתם בתואנה כי מדובר במאבק בפשע המאורגן. לאמתו של דבר מדובר ברצון החוקרים לקדם את החקירה מבלי להתחשב במחיר.
בן יוסף מוסיף כי בניגוד לאירוע בו נחשפה חקירתו של ואנונו בידי עיתונאי, התושבים היהודים שנעצרו בקיץ בחשד למעורבות כביכול במחתרת יהודית נחקרו 21 יום תוך שהם מנותקים מייעוץ עורך דין ומהעולם החיצון. המטרה הייתה לנצל את הכוח הרב שטומן בחובו מצב זה כדי לגרום להם להודות בדברים שלא עשו, אומר בן יוסף.
מדובר למעשה ב"תעשיית חקירות", אומר בן יוסף, ולא בניסיון לחפש צדק או אמת.
לדבריו, לשב"כ ולמשטרה סמכויות לפגוע בזכויות עציר, והם עושים זאת בצורה גורפת בעיקר כנגד אנשי ימין ותושבי יש"ע.
בן יוסף ממליץ לתושבי יש"ע ללמוד את החוברת שחיבר נועם פדרמן, "שבשלה כפי הנראה הוא יושב במעצר מנהלי". מדובר בחוברת יסודית ומקיפה בנוגע לזכויותיהם של נעצרים והדרכים להתמודד עם חקירות משטרה ושב"כ. אלו שנעצרו בקיץ עברו חקירות קשות, אך הצליחו להתמודד עמן בהצלחה בזכות החוברת וידיעתם את זכויותיהם, אמר.
בן יוסף מוסיף כי טעות בידי הציבור הסובר כי חל שיפור בתחום חקיקה בנושא זכויות האזרח. דבר לא השתנה, הוא אומר, אלא שאותם חוקים המאפשרים פגיעה באזרח הפשוט שוכללו, והם עתה מתוחכמים יותר.
יצוין כי ביום שלישי קיבל בג"ץ את עתירתן של האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים ולשכת עורכי הדין, והודיע כי תקנה 29(ב) לתקנות בתי הסוהר, לפיה ניתן לאסור מפגש של עצור או אסיר עם עורך דינו, תבוטל. כך מפרסם אתר NFC. הביטול ייכנס לתוקפו בעוד תשעה חודשים.
העתירה הוגשה נגד השר לביטחון הפנים ונגד שירות בתי הסוהר. תקנה 29 (ב), שהתקין השר לביטחון הפנים, אפשרה לאסור או להפסיק מפגש של עצור או אסיר עם עורך דינו אם התעורר חשד ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע עברה המסכנת את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה.
האגודה לזכויות האזרח טענה כי התקנה היא בלתי חוקתית בהיותה סותרת זכויות יסוד, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סותרת חקיקה ראשית, וכיוון שהיא הותקנה בחוסר סמכות.
השופטת חיות כתבה בפסק הדין כי "זכותו של אדם לקבל שירותים משפטיים ובכללה הזכות להיפגש עם עורך-דין והזכות להיות מיוצג על-ידו היא זכות יסוד..." בזכות זו, קבעה חיות, אין לפגוע על בסיס של "חשד ממשי" לביצוע עברה, חשד אשר אינו בגדר ודאות.
חיות ציינה עוד כי לכך דרושה חקיקה כללית, ואין להסתפק בתקנה. הדחייה של ביטול התקנה עוד בתשעה חודשים נועדה לאפשר למחוקק להסדיר את העניין בחקיקה.