כשלושת אלפי בני אדם עלולים למות בישראל משפעת העופות, אם זו תפרוץ גם בארץ. כך קובע מחקר מיוחד שהוכן במשרד הבריאות. על-בסיס המחקר הוכנה במשרד הבריאות תוכנית לטיפול במצב חירום. עורכי התוכנית הם ד"ר רן בליצר, ראש מדור אפידמיולוגיה במפקדת קצין רפואה ראשי, ושמואל רזניקוביץ', מתאם היערכות מערכת הבריאות לשפעת עולמית במשרד הבריאות.
מנכ"ל משרד הבריאות אומר הבוקר, כי הוא הורה לרכוש כמות גדולה של תרופות כדי לחסן את האוכלוסיה בישראל, הפגיעה לשפעת העופות. לדבריו, ישראל ערוכה כיאות ומשרד הבריאות עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות.
בעיר עקבה בדרום חוששים כי עופות נדידה נגועים בוירוס שפעת העופות יגיעו לאזור יחד עם עופות רבים העושים עתה דרכם מרומניה ותורכיה, שם התגלו המקרים של התפרצות הוירוס.
מושל עקבה, חילאל באשיר, התקשר עוד בערב יום הכיפורים למתאם פעולות ועדת הסכם השלום עקבה-אילת, סמו סמוראי וביקש לקיים פגישה מיידית בין הגורמים הרלוונטים כדי לתאם פעולות משותפות למניעת חדירת הוירוס לאזור.
עורכי התוכנית במשרד הבריאות קובעים, כי צירוף הנסיבות המביא להתרחשות מגפה כלל-עולמית של שפעת אינו נדיר, ומתועדות כ- 41 אירועים כאלו ב- 400 השנים האחרונות. במאה שעברה, הם מזכירים, היו שלוש מגיפות כלל-עולמיות כאלו, כאשר הידועה והקטלנית שבהן אירעה בשנת תרע"ח, עם תום מלחמת העולם הראשונה, שקטלה כ- 50-100 מיליון נפש.
בליצר ורזניקוביץ' מציינים, כי "התפרצות בהיקף מצומצם של זן חדש של שפעת (המכונה בשפה המקצועית H5N1) אשר אירעה בשנת תשנ"ז, היוותה צלצול אזהרה אשר נשמע ברחבי העולם, ומדינות רבות אשר עד אז שמו את ההכנות למגיפה עולמית בסדר עדיפות נמוך החלו בהכנות קדחתניות כדי לקדם את פני הרעה. כבר אז ברי היה לכל העוסקים בתחום שהופעת מגיפה נוספת איננה מוטלת בספק, והשאלה היחידה העומדת על הפרק הינה מתי תתפרץ, ובאיזו עוצמה".
לדברי מחברי הדו"ח "שובו של הזן הקטלני בחודשים האחרונים לזירה הבינלאומית בעוצמה קטלנית במיוחד של "שפעת עופות", אשר התבססה בדרום מזרח אסיה, מעצים את החששות כי הפנדמיה בפתח. ארגון הבריאות העולמי קרא בכנס חירום כבר לפני שבעה חודשים, להאיץ את תכניות ההערכות למגפהה, אותה הגדיר "בלתי נמנעת".
ארגון הבריאות העולמי קבע בהנחייה שהוציא אתמול, כי 60 איש מתו באסיה משפעת העופות, וכי הנגיף התגלה בטורקיה ופגע בעופות. בעקבות זאת הורה הארגון על שורה של פעולות כדי להדוף את הנגיף ולמנוע את התפשטותו ברחבי העולם, ובראשן איסור רכישת עופות מטורקיה, כל עוד זה לא הצליחה להתגבר על הנגיף.
ח"כ הפרופ' אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, שהיה חבר בצוות הצה"לי והאזרחי לטיפול במגיפות עולמיות ובהערכות ישראל לקראתן אומר הבוקר לערוץ 7 כי מדובר אכן בחשש סביר להתפרצות המגפה, לה עלולים להיות עשרות מיליונים של קורבנות בעולם. הוא מדגיש כי המגיפה שפרצה עם תום מלחמת העולם הראשונה פגעה בעיקר בצעירים ובבריאים, והיכתה ממזרח אסיה ועד אלסקה וצפון קנדה. "דור שלם שניצל ממלחמת העולם וממלחמת החפירות, נכחד במגיפה זו", ציין אלדד.
לדברי אלדד, "היום אנחנו יודעים הרבה יותר על המגיפה שכן בכפר קטן באלסקה בו נפגעו רבים מצעירי המקום משפעת העופות בשנת תרע"ח נערך מחקר בספרי הקהילה שהיו שמורים בכנסיה. בעקבות המחקר, הוצאו מקבריהם שלושה שלדים, ומהם בודדו הנגיפים שגרמו למותם - וכך הוברר למעלה מכל ספק, כי מדובר בנגיף שפעת העופות.
אלדד הדגיש בדבריו לכתב ערוץ 7 יגאל אמיתי, כי למחלה זו אין חיסון.
ח"כ הפרופ' אלדד, בתפקידו כקצין רפואה ראשי, הקים צוות לטיפול במגפות, בעיקר כדי להתגונן מפני מלחמות ביולוגיות. הוא סיפר כי לימים הצוות אוזרח, כדי להכין גם את האוכלוסיה האזרחית, מפני מגיפות כלל-עולמיות. אלדד עצמו היה חבר בצוות של שרד הבריאות, אך התפטר ממנו בזמנו, עקב חילוקי דעות מקצועיים על חיסון האוכלוסיה מפני אבעובועות שחורות.
בארגון הבריאות העולמי קוראים הבוקר לקהילה הבינלאומית לגייס בדחיפות 260 מיליון דולר, בכדי להילחם בהתפרצות שפעת העופות בדרום-מזרח אסיה ובמספר מדינות באירופה.
אחד מבכירי הארגון, שיגרו אומי, אמר כי "הנגיף בלתי יציב ובלתי צפוי ולכן גובר הסיכוי שיעבור מוטציה וידביק בני אדם". עוד הוא הוסיף כי ארגון הבריאות מבקש מכל מדינה שיכולה לעשות כן, לדווח על מקרים בהם מתעורר חשד להידבקות במחלה ולשלוח דגימות כדי שניתן יהיה לערוך בדיקות משותפות ומקיפות בנושא. "בלי הבדיקות הללו לא נוכל לדעת אם הווירוס עובר תהליך של מוטציה, שיכול לגרום להתפשטות המגיפה", אמר אומי.
בטורקיה נשחטו מאז הודעת האיחוד האירופי כ-7,600 עופות מחשש כי נדבקו בנגיף הקטלני.
מומחי בריאות אירופיים הזהירו ביממה האחרונה כי למרות איסור הייבוא מטורקיה, רומניה ומדינות המזרח הרחוק, עלול הנגיף להתפשט בדרכים אחרות, כמו נדידת ציפורים למשל. היום ייפגשו בבריסל מומחי בריאות של האיחוד האירופי על מנת לדון בצעדים המניעה ובהיערכות בימים הקרובים על מנת לצמצם עד כמה שניתן את נזקי המגיפה, אם זו תפרוץ.
במחקר שנערך במשרד הבריאות נקבעו מאפייני המגפה, והודגשו הנחות יסוד לאיבחון וטיפול בנגיף:
"1. זמן הופעה - פנדמיה של שפעת יכולה להופיע לאורך כל השנה ולאו דווקא בתקופת הפעילות הרגילה של השפעת בישראל (נובמבר-מרץ).
2. משך הופעה - בהתאם לניסיון העבר ניתן להניח כי המשך הצפוי של שיא ההתפרצות יהיה כ- 6-8 שבועות, אף כי ההתפשטות עשויה להתרחש באופן מדורג במשך חודשים. לא ניתן לצפות מראש את מספר גלי התחלואה אשר יארעו.
3. תקופת דגירה - על-פי מאפייני הנגיף ובהתאם לניסיון העבר, תקופת הדגירה צפויה להימשך ברמת הפרט 24-72 שעות.
4. משך הדבקה - על-פי בדיקות משטחי אף ולוע (נזופרינקס), יכולת ההדבקה במבוגרים נמשכת 4-5 ימים. בילדים התקופה המדבקת ארוכה יותר.
5. היארעות המחלה - ארגון הבריאות העולמי מציע להיערך לתרחיש של תחלואה של כ- 25% מהאוכלוסיה.
6. תרחיש הייחוס - עפ"י מודל אשר פותח ע"י חברי צוות ההיגוי (ד"ר בליצר וד"ר גרוטו) לפי הנחות היסוד עליהן מתבסס ה- CDC, יש להיערך לתרחיש לפיו תארע התחלואה בכ- 25% מהאוכלוסיה (דהיינו כ- 1,600,000 חולים), וכן 780,000 ביקורי רופא, 10,000 אשפוזים ו- 2,900 מקרי תמותה. תרחיש מעט חמור יותר, לפי נתוני ה- CDC יביא לשיעורי אשפוז ותחלואה גבוהים יותר באותם היקפי תחלואה.
7. מדבקות המחלה - לא ניתן לצפות מראש את מידת המידבקות של הזן הפנדמי, אך נתון זה ישפיע באופן מהותי על יעילות צעדי מניעה שונים לבלימת ההתפרצות, כדוגמת טיפול תרופתי מניעתי, בידוד החולים, סגר וכיו"ב. קביעת עקרונות ההתמודדות תקבע לכן, במידה רבה, לאחר פרוץ הפנדמיה בעולם וקבלת נתונים ראשונים על מאפייני הנגיף.
8. גיל הופעת התחלואה - בשנים רגילות עיקר התחלואה היא בילדים בעוד שהתחלואה הקשה ומקרי המוות מתרכזים באנשים מבוגרים עם מחלות רקע. דפוס הופעה זה יכול להשתנות עם הופעתה של פנדמיה. בפנדמיות של 1918 ו- 1957 התחלואה התרכזה בעיקר בבוגרים צעירים, בעוד שבפנדמיה של שנת 1968 היא התרכזה בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ובאוכלוסיה המבוגרת.
9. תמותה- מקרי המוות מתרחשים בשפעת עונתית בעיקר בקצוות הגיל - ילדים וזקנים, כאשר בפנדמיה של שנת 1918 ארעה תמותה ניכרת בקרב בוגרים צעירים. בפנדמיה של שנת 1957 דלקות ריאה ודלקות קני הנשימה (ברונכיטיס), שהנן סיבוכים שכיחים של המחלה, היוו את עיקר הסיבות לאשפוז ותרמו 50% לסיבות המוות בעקבות המחלה. בפנדמיה זו של שנת 1957, שהייתה מתונה יחסית, שיעור קטלניות המחלה באנגליה הוערך בין 1.3 ל- 3.5 מקרי מוות לכל 1,000 מקרי מחלה.
10. שירותי רפואה - הפנדמיה של השפעת היא מחלה של הקהילה. המספר הרב של החולים יצור מעמסה אדירה על שירותי הרפואה בקהילה, אך גם בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז. עפ"י הערכות ה- CDC בהתאמה לנתוני מדינת ישראל, עלולים להתאשפז מידי שבוע כ- 3,500 אנשים בשיא ההתפרצות.
11. היעדרות מעבודה - במהלך פנדמיה אחוז לא מבוטל מהאוכלוסיה יעדר ממקום העבודה. בפנדמיה של שנת 1957 נעדרה 8-10% מהאוכלוסיה ממקום העבודה למשך של שלושה ימים ויותר. ההיעדרות כללה גם את עובדי הרפואה ובליברפול בבריטניה, דווח על שיעור היעדרות של 12.6-19.4% בקרב האחיות במהלך ארבעת השבועות הראשונים של ההתפרצות.
12. בתי ספר - השפעת עלולה להתפשט במהירות בבתי ספר. בפנדמיה של שנת 1957 עד 50% מהילדים בגילאי ביה"ס באנגליה פיתחו את המחלה. בעת הופעתה של פנדמיה יש להיערך לאפשרות של סגירת בתי ספר כצעד לבלימה של ההתפרצות.
13. חיסון - לשם הכנת חיסון חדש יש צורך בפרק זמן של מספר חודשים (כ- 4-6 חודשים לכל הפחות) מזמן בידודו של הנגיף החדש. גם לאחר תקופה זו, קצב ייצורם של החיסונים יהיה איטי. לכן, בעת הופעתה של פנדמיה, לא יהיו כנראה בנמצא חיסוני שפעת ספציפיים לנגיף הפנדמיה. יחד אם זאת ואם קבועי הזמן יאפשרו זאת יצרני החיסון ירכזו, כנראה, מאמצים רבים לייצורו. הנחת העבודה צריכה להיות שהשגת חיסון ספציפי לזן הפנדמי, עבור מדינת ישראל, כמו במדינות נוספות בעולם תהיה בלתי אפשרית במשך חודשים רבים. בתי החרושת לייצור החיסון קיימים במספר מדינות בודדות וההשערה היא שהן ילאימו את תוצריו עבור מדינותיהם ולא תהיה אפשרות לרכשו בשלבים הראשונים, אם בכלל.
יש לציין כי כיום מתקיימים בעולם תהליכים לפיתוחים שונים של חיסונים העשויים להיות יעילים כנגד פנדמיה, כולל אפשרות של ייצור חיסונים בהיקף מספק עוד בטרם תפרוץ הפנדמיה. תהליכים אלו כוללים, בין היתר, ייצור של חיסון ספציפי כנגד נגיף שפעת עופות מסוג H5N1 אשר בודד מבני אדם באסיה. חיסון זה מצוי כעת בשלבי ניסוי מתקדמים בבני אדם, אולם לא ניתן לצפות האם הווירוס אשר מוסיף להשתנות באופן תדיר יוותר רגיש לחיסון זה בשלב בו יושלמו הניסויים הקליניים. לא ניתן גם לצפות איזו דרגת חסינות יקנה חיסון זה כנגד זן פנדמי אשר נוצר מ- reassortment של זן זה עם זן שפעת של בני אדם.
בשלבי פיתוח שונים בארץ ובחו"ל מצויים חיסונים פעילים וסבילים (=נוגדנים) העשויים להיות יעילים כנגד שפעת ללא תלות בזן ספציפי. תהליכים אלו מצויים בשלבים שונים, חלקם מתקדמים יותר, ורובם בשלבים ראשוניים בלבד, כשסיום הפיתוח והרישוי צפוי רק בעוד מספר שנים.
נכון לספטמבר 2005, לא ניתן לכלול חיסונים אלו בתוכנית ההיערכות, שכן לא ברור אם, מתי ובאיזו כמות ניתן יהיה לעשות שימוש מעשי בחיסונים אלו. עם זאת, ועדת התרופות ממשיכה במעקב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, והתו"ל עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים.
14. תרופות אנטי-ויראליות- קיים טיפול תרופתי המשמש לטיפול בחולים וכן כטיפול מונע למניעת תחלואה וסיבוכים.
15. עמידות לתרופות - זני שפעת עונתית רגישים ברובם גם לתרופת האמנטדין, בעוד זני שפעת העופות שבודדו עד כה הינם ככל הנראה עמידים לתרופה זו. לא ניתן לצפות מראש באם הזן החדש שיוצר משחלוף חומר גנטי בין שני זנים אלה יהיה רגיש לתרופה זו".
מנכ"ל משרד הבריאות אומר הבוקר, כי הוא הורה לרכוש כמות גדולה של תרופות כדי לחסן את האוכלוסיה בישראל, הפגיעה לשפעת העופות. לדבריו, ישראל ערוכה כיאות ומשרד הבריאות עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות.
בעיר עקבה בדרום חוששים כי עופות נדידה נגועים בוירוס שפעת העופות יגיעו לאזור יחד עם עופות רבים העושים עתה דרכם מרומניה ותורכיה, שם התגלו המקרים של התפרצות הוירוס.
מושל עקבה, חילאל באשיר, התקשר עוד בערב יום הכיפורים למתאם פעולות ועדת הסכם השלום עקבה-אילת, סמו סמוראי וביקש לקיים פגישה מיידית בין הגורמים הרלוונטים כדי לתאם פעולות משותפות למניעת חדירת הוירוס לאזור.
עורכי התוכנית במשרד הבריאות קובעים, כי צירוף הנסיבות המביא להתרחשות מגפה כלל-עולמית של שפעת אינו נדיר, ומתועדות כ- 41 אירועים כאלו ב- 400 השנים האחרונות. במאה שעברה, הם מזכירים, היו שלוש מגיפות כלל-עולמיות כאלו, כאשר הידועה והקטלנית שבהן אירעה בשנת תרע"ח, עם תום מלחמת העולם הראשונה, שקטלה כ- 50-100 מיליון נפש.
בליצר ורזניקוביץ' מציינים, כי "התפרצות בהיקף מצומצם של זן חדש של שפעת (המכונה בשפה המקצועית H5N1) אשר אירעה בשנת תשנ"ז, היוותה צלצול אזהרה אשר נשמע ברחבי העולם, ומדינות רבות אשר עד אז שמו את ההכנות למגיפה עולמית בסדר עדיפות נמוך החלו בהכנות קדחתניות כדי לקדם את פני הרעה. כבר אז ברי היה לכל העוסקים בתחום שהופעת מגיפה נוספת איננה מוטלת בספק, והשאלה היחידה העומדת על הפרק הינה מתי תתפרץ, ובאיזו עוצמה".
לדברי מחברי הדו"ח "שובו של הזן הקטלני בחודשים האחרונים לזירה הבינלאומית בעוצמה קטלנית במיוחד של "שפעת עופות", אשר התבססה בדרום מזרח אסיה, מעצים את החששות כי הפנדמיה בפתח. ארגון הבריאות העולמי קרא בכנס חירום כבר לפני שבעה חודשים, להאיץ את תכניות ההערכות למגפהה, אותה הגדיר "בלתי נמנעת".
ארגון הבריאות העולמי קבע בהנחייה שהוציא אתמול, כי 60 איש מתו באסיה משפעת העופות, וכי הנגיף התגלה בטורקיה ופגע בעופות. בעקבות זאת הורה הארגון על שורה של פעולות כדי להדוף את הנגיף ולמנוע את התפשטותו ברחבי העולם, ובראשן איסור רכישת עופות מטורקיה, כל עוד זה לא הצליחה להתגבר על הנגיף.
ח"כ הפרופ' אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, שהיה חבר בצוות הצה"לי והאזרחי לטיפול במגיפות עולמיות ובהערכות ישראל לקראתן אומר הבוקר לערוץ 7 כי מדובר אכן בחשש סביר להתפרצות המגפה, לה עלולים להיות עשרות מיליונים של קורבנות בעולם. הוא מדגיש כי המגיפה שפרצה עם תום מלחמת העולם הראשונה פגעה בעיקר בצעירים ובבריאים, והיכתה ממזרח אסיה ועד אלסקה וצפון קנדה. "דור שלם שניצל ממלחמת העולם וממלחמת החפירות, נכחד במגיפה זו", ציין אלדד.
לדברי אלדד, "היום אנחנו יודעים הרבה יותר על המגיפה שכן בכפר קטן באלסקה בו נפגעו רבים מצעירי המקום משפעת העופות בשנת תרע"ח נערך מחקר בספרי הקהילה שהיו שמורים בכנסיה. בעקבות המחקר, הוצאו מקבריהם שלושה שלדים, ומהם בודדו הנגיפים שגרמו למותם - וכך הוברר למעלה מכל ספק, כי מדובר בנגיף שפעת העופות.
אלדד הדגיש בדבריו לכתב ערוץ 7 יגאל אמיתי, כי למחלה זו אין חיסון.
ח"כ הפרופ' אלדד, בתפקידו כקצין רפואה ראשי, הקים צוות לטיפול במגפות, בעיקר כדי להתגונן מפני מלחמות ביולוגיות. הוא סיפר כי לימים הצוות אוזרח, כדי להכין גם את האוכלוסיה האזרחית, מפני מגיפות כלל-עולמיות. אלדד עצמו היה חבר בצוות של שרד הבריאות, אך התפטר ממנו בזמנו, עקב חילוקי דעות מקצועיים על חיסון האוכלוסיה מפני אבעובועות שחורות.
בארגון הבריאות העולמי קוראים הבוקר לקהילה הבינלאומית לגייס בדחיפות 260 מיליון דולר, בכדי להילחם בהתפרצות שפעת העופות בדרום-מזרח אסיה ובמספר מדינות באירופה.
אחד מבכירי הארגון, שיגרו אומי, אמר כי "הנגיף בלתי יציב ובלתי צפוי ולכן גובר הסיכוי שיעבור מוטציה וידביק בני אדם". עוד הוא הוסיף כי ארגון הבריאות מבקש מכל מדינה שיכולה לעשות כן, לדווח על מקרים בהם מתעורר חשד להידבקות במחלה ולשלוח דגימות כדי שניתן יהיה לערוך בדיקות משותפות ומקיפות בנושא. "בלי הבדיקות הללו לא נוכל לדעת אם הווירוס עובר תהליך של מוטציה, שיכול לגרום להתפשטות המגיפה", אמר אומי.
בטורקיה נשחטו מאז הודעת האיחוד האירופי כ-7,600 עופות מחשש כי נדבקו בנגיף הקטלני.
מומחי בריאות אירופיים הזהירו ביממה האחרונה כי למרות איסור הייבוא מטורקיה, רומניה ומדינות המזרח הרחוק, עלול הנגיף להתפשט בדרכים אחרות, כמו נדידת ציפורים למשל. היום ייפגשו בבריסל מומחי בריאות של האיחוד האירופי על מנת לדון בצעדים המניעה ובהיערכות בימים הקרובים על מנת לצמצם עד כמה שניתן את נזקי המגיפה, אם זו תפרוץ.
במחקר שנערך במשרד הבריאות נקבעו מאפייני המגפה, והודגשו הנחות יסוד לאיבחון וטיפול בנגיף:
"1. זמן הופעה - פנדמיה של שפעת יכולה להופיע לאורך כל השנה ולאו דווקא בתקופת הפעילות הרגילה של השפעת בישראל (נובמבר-מרץ).
2. משך הופעה - בהתאם לניסיון העבר ניתן להניח כי המשך הצפוי של שיא ההתפרצות יהיה כ- 6-8 שבועות, אף כי ההתפשטות עשויה להתרחש באופן מדורג במשך חודשים. לא ניתן לצפות מראש את מספר גלי התחלואה אשר יארעו.
3. תקופת דגירה - על-פי מאפייני הנגיף ובהתאם לניסיון העבר, תקופת הדגירה צפויה להימשך ברמת הפרט 24-72 שעות.
4. משך הדבקה - על-פי בדיקות משטחי אף ולוע (נזופרינקס), יכולת ההדבקה במבוגרים נמשכת 4-5 ימים. בילדים התקופה המדבקת ארוכה יותר.
5. היארעות המחלה - ארגון הבריאות העולמי מציע להיערך לתרחיש של תחלואה של כ- 25% מהאוכלוסיה.
6. תרחיש הייחוס - עפ"י מודל אשר פותח ע"י חברי צוות ההיגוי (ד"ר בליצר וד"ר גרוטו) לפי הנחות היסוד עליהן מתבסס ה- CDC, יש להיערך לתרחיש לפיו תארע התחלואה בכ- 25% מהאוכלוסיה (דהיינו כ- 1,600,000 חולים), וכן 780,000 ביקורי רופא, 10,000 אשפוזים ו- 2,900 מקרי תמותה. תרחיש מעט חמור יותר, לפי נתוני ה- CDC יביא לשיעורי אשפוז ותחלואה גבוהים יותר באותם היקפי תחלואה.
7. מדבקות המחלה - לא ניתן לצפות מראש את מידת המידבקות של הזן הפנדמי, אך נתון זה ישפיע באופן מהותי על יעילות צעדי מניעה שונים לבלימת ההתפרצות, כדוגמת טיפול תרופתי מניעתי, בידוד החולים, סגר וכיו"ב. קביעת עקרונות ההתמודדות תקבע לכן, במידה רבה, לאחר פרוץ הפנדמיה בעולם וקבלת נתונים ראשונים על מאפייני הנגיף.
8. גיל הופעת התחלואה - בשנים רגילות עיקר התחלואה היא בילדים בעוד שהתחלואה הקשה ומקרי המוות מתרכזים באנשים מבוגרים עם מחלות רקע. דפוס הופעה זה יכול להשתנות עם הופעתה של פנדמיה. בפנדמיות של 1918 ו- 1957 התחלואה התרכזה בעיקר בבוגרים צעירים, בעוד שבפנדמיה של שנת 1968 היא התרכזה בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ובאוכלוסיה המבוגרת.
9. תמותה- מקרי המוות מתרחשים בשפעת עונתית בעיקר בקצוות הגיל - ילדים וזקנים, כאשר בפנדמיה של שנת 1918 ארעה תמותה ניכרת בקרב בוגרים צעירים. בפנדמיה של שנת 1957 דלקות ריאה ודלקות קני הנשימה (ברונכיטיס), שהנן סיבוכים שכיחים של המחלה, היוו את עיקר הסיבות לאשפוז ותרמו 50% לסיבות המוות בעקבות המחלה. בפנדמיה זו של שנת 1957, שהייתה מתונה יחסית, שיעור קטלניות המחלה באנגליה הוערך בין 1.3 ל- 3.5 מקרי מוות לכל 1,000 מקרי מחלה.
10. שירותי רפואה - הפנדמיה של השפעת היא מחלה של הקהילה. המספר הרב של החולים יצור מעמסה אדירה על שירותי הרפואה בקהילה, אך גם בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז. עפ"י הערכות ה- CDC בהתאמה לנתוני מדינת ישראל, עלולים להתאשפז מידי שבוע כ- 3,500 אנשים בשיא ההתפרצות.
11. היעדרות מעבודה - במהלך פנדמיה אחוז לא מבוטל מהאוכלוסיה יעדר ממקום העבודה. בפנדמיה של שנת 1957 נעדרה 8-10% מהאוכלוסיה ממקום העבודה למשך של שלושה ימים ויותר. ההיעדרות כללה גם את עובדי הרפואה ובליברפול בבריטניה, דווח על שיעור היעדרות של 12.6-19.4% בקרב האחיות במהלך ארבעת השבועות הראשונים של ההתפרצות.
12. בתי ספר - השפעת עלולה להתפשט במהירות בבתי ספר. בפנדמיה של שנת 1957 עד 50% מהילדים בגילאי ביה"ס באנגליה פיתחו את המחלה. בעת הופעתה של פנדמיה יש להיערך לאפשרות של סגירת בתי ספר כצעד לבלימה של ההתפרצות.
13. חיסון - לשם הכנת חיסון חדש יש צורך בפרק זמן של מספר חודשים (כ- 4-6 חודשים לכל הפחות) מזמן בידודו של הנגיף החדש. גם לאחר תקופה זו, קצב ייצורם של החיסונים יהיה איטי. לכן, בעת הופעתה של פנדמיה, לא יהיו כנראה בנמצא חיסוני שפעת ספציפיים לנגיף הפנדמיה. יחד אם זאת ואם קבועי הזמן יאפשרו זאת יצרני החיסון ירכזו, כנראה, מאמצים רבים לייצורו. הנחת העבודה צריכה להיות שהשגת חיסון ספציפי לזן הפנדמי, עבור מדינת ישראל, כמו במדינות נוספות בעולם תהיה בלתי אפשרית במשך חודשים רבים. בתי החרושת לייצור החיסון קיימים במספר מדינות בודדות וההשערה היא שהן ילאימו את תוצריו עבור מדינותיהם ולא תהיה אפשרות לרכשו בשלבים הראשונים, אם בכלל.
יש לציין כי כיום מתקיימים בעולם תהליכים לפיתוחים שונים של חיסונים העשויים להיות יעילים כנגד פנדמיה, כולל אפשרות של ייצור חיסונים בהיקף מספק עוד בטרם תפרוץ הפנדמיה. תהליכים אלו כוללים, בין היתר, ייצור של חיסון ספציפי כנגד נגיף שפעת עופות מסוג H5N1 אשר בודד מבני אדם באסיה. חיסון זה מצוי כעת בשלבי ניסוי מתקדמים בבני אדם, אולם לא ניתן לצפות האם הווירוס אשר מוסיף להשתנות באופן תדיר יוותר רגיש לחיסון זה בשלב בו יושלמו הניסויים הקליניים. לא ניתן גם לצפות איזו דרגת חסינות יקנה חיסון זה כנגד זן פנדמי אשר נוצר מ- reassortment של זן זה עם זן שפעת של בני אדם.
בשלבי פיתוח שונים בארץ ובחו"ל מצויים חיסונים פעילים וסבילים (=נוגדנים) העשויים להיות יעילים כנגד שפעת ללא תלות בזן ספציפי. תהליכים אלו מצויים בשלבים שונים, חלקם מתקדמים יותר, ורובם בשלבים ראשוניים בלבד, כשסיום הפיתוח והרישוי צפוי רק בעוד מספר שנים.
נכון לספטמבר 2005, לא ניתן לכלול חיסונים אלו בתוכנית ההיערכות, שכן לא ברור אם, מתי ובאיזו כמות ניתן יהיה לעשות שימוש מעשי בחיסונים אלו. עם זאת, ועדת התרופות ממשיכה במעקב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, והתו"ל עשוי להתעדכן בהתאם לשינויים.
14. תרופות אנטי-ויראליות- קיים טיפול תרופתי המשמש לטיפול בחולים וכן כטיפול מונע למניעת תחלואה וסיבוכים.
15. עמידות לתרופות - זני שפעת עונתית רגישים ברובם גם לתרופת האמנטדין, בעוד זני שפעת העופות שבודדו עד כה הינם ככל הנראה עמידים לתרופה זו. לא ניתן לצפות מראש באם הזן החדש שיוצר משחלוף חומר גנטי בין שני זנים אלה יהיה רגיש לתרופה זו".