השר אופיר פינס מ'העבודה', צפוי להודיע אם ישאר בממשלה או יפרוש, בשל התנגדותו לכניסתו של ליברמן לממשלת אולמרט. במקרה שיפרוש, הציע השר שלום שמחון למנות במקומו ח"כ ערבי או דרוזי מהעבודה. בציבור הערבי נשמעה ביקורת קשה על הצטרפות אפשרית של ערבי לממשלה בה מכהן אביגדור ליברמן כשר.
חבר הכנסת לשעבר אמנון לין, מומחה לערביי ישראל, אומר ביומן ערוץ 7 כי התנגדות הערבים אינה נובעת ממצוקות, או מסיבות אחרות, אלא בשל התנגדותם העקרונית לקיומה של מדינת ישראל. הבעיה לדבריו נובעת מהעובדה שבמדינת ישראל חיים שני עמים. "בתוקף הנסיבות ההסטורית כאשר מיום הכרזת המדינה הציבור הערבי לא היה מוכן בשום אופן להכיר בזכות הקיום של מדינה עצמאית בארץ ישראל. גם ב-47 בתכנית החלוקה בין ישראל לערבים, הודיע הציבור הערבי כי אינו מקבל את התכנית. הוא לא רצה להכיר בקיומה של מדינה יהודית".
"גם באירועי שנת 2000 לאחר שהקימו את ועדת אור לדון בסיבות למהומות, היה דיון על תפקוד המשטרה ולא על הסיבות שהובילו למהומות". אומר לין ומוסיף כי "במשך 60 שנה לא הכיר העולם הערבי בקיום המדינה וערביי ישראל מצהירים כי הם אזרחי ישראל, אך למעשה הם פלשתינים שלא מכירים בזכות קיומה של ישראל".
לין מספר כי יוכל להעיד שלאחר מלחמת השחרור שנכפתה עלינו, נמצאו כפרים ערבים עזובים בתנאי חיים קשים ביותר ללא בתי ספר כבישים מים זורמים חשמל, והמדינה וההסתדרות פעלו בכפרים הערבים כדי להביא להם קידמה בכל שטחי החיים. הוא מציין כי בציבור הערבי היו כאלה שפעלו יחד איתם ולא התביישו בשיתוף הפעולה עם המדינה "אך היום מעטים מאוד מקרב הציבור הערבי בישראל מוכנים לקראו לעצמם משתפי פעולה לפיתוח המדינה", אומר לין ומוסיף כי אף על פי כן "גם הערבים הם אזרחים שווי זכויות".
לשאלת המראיין עוזי ברוך על הדו קיום בחיפה, אומר לין כי מהיכרותו אותם משנת 50, הוא מודע להסטוריה של הציבור הערבי בחיפה, שלא שאף לדו קיום עם יהודים. "הם היו יד ימינו של חאג' אמין אל חוסייני והיו קיצונים יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ. הם קראו לציבור הערבים בחיפה להצטרף למלחמה נגד היהודים כדי למנוע את הקמת המדינה היהודית". הוא מוסיף כי ערביי חיפה פתחו עליהם במתקפה שאילצה את ההגנה והארגונים השונים לצאת למלחמת מגן, ובתוך לילה שחררו את העיר חיפה. ערביי חיפה ברחו לפי הוראה של המפקדה בדמשק שאמרו להם שחילות האויר שלהם יפציצו את חיפה. הם לא שעו לכרוזים שפזרו הקוראים להם לשוב. עם שחרורה של חיפה היו בה 2300 ערבים בלבד.
לין מוסיף כי כיום בניהם של הערבים שהביעו נאמנות בעבר למדינה, משתתפים בכנסים של התנועה האסלאמית ומביעים נאמנותם לתנועות ההתנגדת הערביות ולארגונים הפלשתינים. הוא מספר כי לדברי הערבים, "דברים השתנו לאחר הסכם אוסלו והבאת ערפאת לשטחים ומרגע שהתחילה אינתיפדת "גיבורי זורקי האבנים" הבנים שלהם משמשים כסדרנים בכינוסי הארגונים.
"האמת שגם אם יש ערבים שמוכנים להמשיך בדו קיום והבנה, הרוב מזוהה עם הרשימות הערביות בכנסת ועם התנועה האיסלאמית המזוהה לחלטון עם המטרות של הפלשתנים באופן כללי", מוסיף לין. "ערבים בישראל חיים פה ומזוהים לחלטוין עם המאוויים של העולם הערבי שמדבר על עולם ערבי בלי מדינת ישראל".
עוד אומר לין, כי כמדינה יהודית ציונית דמוקרטית, אנו חייבים לעשות הכל כדי להעניק לציבור הערבי בארץ שויון זכויות בין יהודים וערבים. הוא מוסיף כי "אם חלילה ימשיך העולם הערבי את פעילותו העויינת נגד ישראל, כגון איראן וסוריה, צפוי שנעמוד בפני מאבקים קשים ואז יהיה על מדינת ישראל לשקול היטב כיצד לנהוג מול הסכנות הצפויות".