"הבעיה שאין דרך להבדיל בשלבים הראשונים בין החיידק האלים לכל מחלת חום אחרת", אומר ד"ר יחיאל שלזינגר, בעקבות מספר מקרים של התפרצות החיידק האלים מסוג מניגוקוק, שגרם אתמול למותו של תינוק בן 4.5 חודשים, ולאישפוזה של ילדה בת שלוש מהוד השרון במצב קשה.
מה שחשוב זה לשים לב לדברים חריגים. במקום הראשון להתייחס לסימנים של הכרה. אם הילד מקיא או מעורפל הכרה ונראה זרוק סמרטוטי ובודאי הסימן הכי טיפוסי שזה כתמים כחולים אדומים על פני מקומות שונים בעור זה כבר השלב הסוער של המחלה . גם בשלב כזה אם רצים לטיפול, ניצלים.

הד"ר יחיאל שלזינגר, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים מבית החולים שערי צדק, אומר ביומן ערוץ 7 , כי התופעה חוזרת על עצמה כל שנה וגורמת לחרדות אצל הרבה הורים. "הבעיה שההתנהגות של החיידק היא כזו, שבשלבים הראשונים אין שום דרך להבדיל בינו לבין כל מחלת חום אחרת. וכאשר הסימנים המאוחרים מופיעים זה לפעמים מאוחר מדי".

עם זאת אומר ד"ר שלזינגר כי יש לעתים מצב שהזיהום מתחיל עם סימנים חריגים מהתחלה ושהחיידק פחות סוער ומאפשר להגיע בזמן לרופאים שיתנו טיפול מתאים. "כל שנה יש מקרים שמגיעים בזמן לטיפול וחיי הילד ניצלים אך המקרים האלה באופן טבעי לא מגיעים לתקשורת. לתקשורת מגיעים המקרים הסוערים והקשים כמו שקרה בפתח תקוה".

"החיידק הזה קיים אצל 5 אחוז מהאוכלוסיה, ויושב להם בגרון ולא גורם שום רע", אומר ד"ר שלזינגר "הסיפור הוא יחסי חיידק מאכסן. משהו שם לא מתאים ואיך שהוא קורה תהליך שמחיידק שסתם יושב שם, נוצר תהליך שהחיידק משנה את ההתנהגות הקלינית שלו והופך להיות חיידק מאד אלים".

לדבריו החיידק הזה והתאורים של המחלה קיימים כבר מאות ואולי אלפי שנים. ההבדל הוא שפעם כולם היו מתים מזה והיום עם הרפואה המודרנית הרוב ניצלים.

לגבי מספר המקרים בכל שנה, אומר ד"ר שלזינגר כי הסטטיסטיקה היא מאד אחידה והמספרים תמיד אחידים בכל שנה. "נכון שבחיידק הזה יש חרדות יתר כיון שייתכן שיהיו בני משפחה או חיילים באותו מחנה או ילדים באותה ישיבה יהיו מקרים שניונים. ולכן אם קורה דבר כזה, משרד הבריאות נכנס לתמונה ונותן טיפול מונע לסביבה. יחד עם זאת אין שום הוכחה שישנה עליה לאורך השנים בשכיחות של המקרים".

לשאלת המראיין יגאל שוק לגבי המלצות להורים, אומר דר שלזינגר כי זה קטע בעייתי, כיון ש"אף אחד לא מרגיש נוח כשהוא מגיע עם ילד במצב כזה לבית החולים, אך מצד שני אי אפשר להכניס את כל העולם לפאניקה, ולקחת כל ילד עם טיפה חום ולרוץ בהיסטריה לבית החולים".

ההמלצות לדבריו הם להמשיך את החיים כרגיל. אם יש חום להוריד את החום וכעבור יומיים ללכת לרופא. "מה שחשוב זה לשים לב לדברים חריגים. במקום הראשון להתייחס לסימנים של הכרה. אם הילד מקיא או מעורפל הכרה ונראה זרוק סמרטוטי ובודאי הסימן הכי טיפוסי שזה כתמים כחולים אדומים על פני מקומות שונים בעור זה כבר השלב הסוער של המחלה . גם בשלב כזה אם רצים לטיפול, ניצלים".

לא ידוע על קשר ברור לשפעת, אומר דר שלזינגר, אך ייתכן שזה קשור לתנאים של חיים של צפיפות יתר שלפעמים זה עובר מאחד לשני. "השפעת תקפה השנה קשה והיא מובילה לזיהומים חיידקים משניים כמו דלקות ראות, אך במקרה הזה שעליו דובר, לא היה קשר לשפעת".