סוף להלנת השכר? מליאת הכנסת אישרה היום (ד) את הצעת החוק של יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל ח"כ אורי אריאל, שתבטיח למעשה את פעילותם התקינה של המועצות הדתיות ברחבי הארץ, ואת תשלום משכורתם, בזמן ובמלואו, של העובדים.

לפני ארבע שנים, כשמפלגת שינוי הובילה את מהלך "חילון" המדינה, היא חייבה את הקואליציה בראשות אריאל שרון, במסגרת ההסכם הקואליציוני, להצביע במסגרת חוק ההסדרים על תאריך היעד ה-2 במאי 2004 כיום בו תפורקנה המועצות הדתיות במדינת ישראל.

האנדרלמוסיה ששררה במדינה בעקבות סעיף זה בחוק ההסדרים הייתה קשה מנשוא. באותה תקופה מקוואות רבות לא פעלו, הכשרות המקומית הלכה וקרסה מחוסר משגיחים ומפקחי כשרות, והגרוע מכל - במספר מקומות בארץ שבתו אף שרותי הקבורה.
משהתברר היקפה הגדול של הקטסטרופה, החליטה הממשלה לשקם את המועצות הדתיות ובכלל זה ליצור אופן ניהול נוסף, לבד מהפעלת המועצה באמצעות מועצה דתית נבחרת והיא באמצעות מינוי שני ממונים שיחליפו את תפקיד המליאה. בהמשך הזמן התברר כי אין אפשרות לנהל מועצות דתיות בהתנדבות, וכך חזר בהדרגה המצב בו ראשי המועצות הדתיות או הממונים מקבלים שכר ומנהלים את המועצות.

עפ"י החוק הקיים, רשות מקומית שלא הצליחה במהלך 6 חודשים מיום בחירתה להקים מועצה דתית, ושר הדתות לא הצליח באותה תקופה למנות ממונים למועצה הדתית, תחדל פעילותה של המועצה הדתית באותו יום. אך תהליך המינוי של מליאת מועצה דתית הינו ארוך ומסורבל. הוא מחייב בחירת נציגות של הרשות המקומית, הרבנות המקומית ושר הדתות. כל אחד מהם צריך לאשר את נציגיו ואת נציגי שני הגופים האחרים. כל ההליך נעשה תחת פיקוחו המשפטי של היועץ המשפטי ובאי-כוחו, על מנת למנוע "פוליטיזציה עודפת" של כל אחד מהגופים.

החוק שאישרה כאמור היום הכנסת, קובעת כי כל עוד לא נבחרה מליאת מועצה דתית חדשה, תשיך הקודמת בפעילותה. כך יוכלו הרשויות להמשיך לספק את שירותי הדת כולל קבורה, רישום נישואין, כשרות, טהרת המשפחה ועירובין.