היועץ המשפטי לממשלה פרסם הנחיות וכללים לתמיכת המדינה במוסדות ציבור. ממשרד המשפטים נמסר כי ההנחיה עוסקת במכלול ההיבטים הנוגעים לתמיכת המדינה בעמותות ציבוריות, לרבות הנחיית משרדי הממשלה בניסוח וביישום מבחנים להענקת תמיכה ממשלתית, תוך הקפדה על הקצאה שוויונית של כספי ציבור, על שקיפות, על טוהר המידות ועל המנהל התקין; כל זאת תוך שיתוף ויידוע הציבור הרחב.

מאז קום המדינה מעניקה הממשלה תמיכה כספית לגופים ציבוריים, המאוגדים לרוב כעמותות, המקיימים פעילות והמספקים שירותים מגוונים בתחומי חינוך, תרבות, בריאות, רווחה, דת ועוד. תמיכת הממשלה, אשר עמדה בשנת 2008 על קרוב למיליארד ו- 700 מיליון שקלים  הינה חיונית לפעילותם של גופים רבים המספקים שירותים וצרכים שונים לאוכלוסיות שונות ומגוונות. כיום תומכת המדינה בקרוב ל- 3,000 עמותות.

במשרד המשפטים מציינים כי בעבר, הוענקה תמיכת המדינה למוסדות הציבור בהתאם לכללים בלתי ידועים לציבור ולעתים אף שלא על פי כללים. עד ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 אף רווחה תופעה בה היקף התמיכה בכל מוסד ציבור נקבע באופן פרטני בחוק התקציב השנתי של המדינה, שלא במסגרת קריטריונים או אמות מידה כלשהם. תופעה זו זכתה לכינוי "הכספים היחודיים", ונמתחה עליה ביקורת משפטית וציבורית קשה, בעקבותיה הסדירה הכנסת בשנת 1992 את המסגרת המשפטית להענקת כספי תמיכות [סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]. עיקרו של ההסדר בכך שנושא התמיכה והסכום המוקצב לכך, נקבעים בחוק התקציב, ואילו חלוקת הכספים מתבצעת על בסיס קריטריונים שוויונים הנקבעים באישור היועץ המשפטי לממשלה ומתפרסמים לציבור.

במהלך השנים פורסמו ברשומות מאות מבחנים וקריטריונים שונים להענקת הכספים, ואף התגבשו כללים, הנחיות פנימיות ונוהגים שונים, אשר לא תמיד מצאו ביטויים בנוהלי תמיכה ובמבחנים.

עיקרי ההנחיה:

הגדרת מוסד ציבור והגורמים היוזמים תיקון מבחני תמיכה - ההנחיה מגדירה ומפרטת מיהו מוסד ציבור הזכאי לתמיכה וכן את הגורמים שיכולים ליזום דרישה להתקין או לשנות מבחן תמיכה, בין אם מדובר בדרג המיניסטריאלי המעוניין לעודד פעילות מסוימת, ובין אם מדובר בגוף סטטוטורי, או הציבור הרחב אשר בקרבו פועלים המוסדות הנתמכים.

מרכיבי מבחן התמיכה - ההנחיה מגדירה את המרכיבים העיקריים שיש לכלול במבחן התמיכה ושמה דגש על בחינת מידת הסיוע של התמיכה להשגת המטרות שהוגדרו, על רמת הפיקוח שיש לקיים, על אמות מידה כמותיות שיאפשרו בסיס אובייקטיבי להשוואה תוך צמצום קריטריונים סובייקטיביים (שככל שיידרשו ייבחנו ע"י גורם מקצועי).

קביעת תנאים לתמיכה - ההנחיה מאפשרת למשרד הממשלתי התומך לקבוע תנאים ודרישות שונים למתן כספי התמיכה, זאת במטרה להבטיח את יעילות הפעילות, את הפיקוח עליה ואת עמידת המוסד הנתמך בכללי מינהל תקין ובדרישות החוק.

פניה להערות הציבור - על פי ההנחיה, יש לפרסם הודעה לציבור על הכוונה לפרסם מבחן תמיכה חדש או ליזום תיקון מהותי במבחן קיים, ולהזמין את הציבור להעיר הערותיו לטיוטת המבחנים.

איסור על כפל תמיכה - ההנחיה מתייחסת גם למניעת מצב של כפל תמיכות, לעתים עד כדי מימון בשיעור הגבוה מעלות הפעילות, וקובעת כי כאשר קיימת חפיפה בין מבחני תמיכה או תקנות תקציביות, נדרש לשנותם, או אם יש צורך - לבטלם, כתנאי להמשך תמיכת המדינה באותו תחום. במידה ומוסד ציבור מקיים פעילויות שונות, הוא יוכל להיתמך ע"י משרדים שונים או דרך תקנות שונות, אך הוא מחויב ליידע את המשרד התומך על התמיכה הממשלתית בו בתחומים אחרים, כדי למנוע את כפל התמיכה.

שיעור התמיכה – שיעור התמיכה לה יזכה המוסד לא יעלה על 90% של עלות הפעולות בעבורן הוא מבקש את התמיכה, וכעניין שבמדיניות אף ראוי להגביל את היקף התמיכה לאחוז הנמוך מ- 90, זאת מאחר שמוסד ציבור הנתמך בשיעור גבוה עלול להיתפס בעיני אחרים ואף בעיני עצמו, כזרועה הארוכה של המדינה, וכן כדי למנוע פיתוח תלות משמעותית במדינה כמקור תקציבי.

גופי צינור לא יזכו לתמיכה - כספי התמיכות מיועדים למוסדות ציבור שביקשו את התמיכה ונמצאו ראויים לה, ולכן גופי "צינור" המבקשים תמיכה עבור פעילות שאינם מבצעים בעצמם לא יזכו לתמיכה, שכן הגוף שמבצע את הפעילות בפועל לא נבדק ונמצא ראוי לקבלת הכספים.

תמיכה במוסד הציבור אשר המוסד או נושא משרה בו חשודים או הורשעו בפלילים - לשם קיום המינהל התקין והבטחת אמון הציבור בחלוקת כספי המדינה, נקבעו גם הוראות למצב בו מוסד הציבור או נושא משרה בו חשודים או הורשעו בפלילים. במקרים מסוימים, ועדת התמיכות של המשרד הממשלתי תנקוט, בין היתר, בצעדים הבאים: דרישה להפסיק כהונת נושא משרה עד תום הבירור בעניינו, הפסקת כהונה של מי שהורשע בהליך חלוט, דרישה לערבות בנקאית ודרישה להשבת כספים. בטופס הבקשה לתמיכה תיכלל הצהרה על חקירות או הרשעות של המוסד או נושא משרה בו.