אינטרנט. לא רק בלטינית.
אינטרנט. לא רק בלטינית.פלאש 90

העם רוצה סינון באינטרנט? בשבוע שעבר הגישה חברת הכנסת ליה שמטוב (ישראל ביתנו) את חוק "אינטרנט בטוח" שמבקש להתמודד עם עשרות מעשי האונס, האלימות הקשה והטרדות מיניות בין ילדים בתקופה האחרונה.

"יוזמת החקיקה", הסבירה ח"כ שמטוב, "מנסה להגביר את מודעות ההורים לגלישת ילדיהם ברשת האינטרנט באמצעות הפעלת סינון תכנים פוגעניים שכוללים בין היתר פילטרים לפורנוגרפיה, אנטישמיות, אלימות והכנת פצצות".

הצעת החוק עוררה תוך שעות דיון ציבורי נרחב ואף זכתה לכינוי "חוק הסינון". בעשרות אתרי אינטרנט, פורומים ורשתות חברתיות החל מאבק בין גולשים בשאלת מידתיות ההצעה לאור נתוני ועדה המגלים כי 60% מבני הנוער בגילאי 9-15 נחשפים לתכנים פורנוגרפיים קשים. סקר שהוזמן בעקבות הצעת החוק של ח"כ שמטוב, על ידי הארגון העולמי נגד פורנוגרפיה "fightthenewdrug" ובוצע על ידי מכון "דחף" בראשות ד"ר מינה צמח, חושף כי 70% מהציבור תומכים בגרסה הנוקשה של החוק שמבקשת לחסום את כל האתרים בישראל תוך אפשרות לבטל את החסימה באמצעות שיחה לספקי האינטרנט השונים.

בסקר המרואיינים נשאלו: "הוגשה לאחרונה הצעת חוק בכנסת לפיה ספקיות האינטרנט יחויבו לסנן תכנים פורנוגרפיים לכל המשתמשים, ורק מי שיבקש יקבל שירותי אינטרנט ללא סינון. יש הטוענים שחוק זה יגן על ילדים מתכנים שליליים. מנגד יש הטוענים שחוק זה פוגע בחופש הפרט. האם אתה בעד או נגד הצעת חוק זו?"

תוצאות הסקר מציגות תמיכה מסיבית בחוק כאשר 70% מהנשאלים היו בעדו, 26% התנגדו ו-4% נמנעו. בחלוקה בין נשים לגברים 77% מהנשים תמכו בסינון גורף ובקרב הגברים נרשמה תמיכה של 66%. בין החילוניים לדתיים התגלו נתונים מפתיעים כאשר 55% מהחילוניים תמכו בו, אחריהם המסורתיים עם 75%, ובקרב דתיים וחרדים נרשמה תמיכה של 90%.

בחוק מציעה ח"כ שמטוב לתקן את המצב הקיים - בו ספקיות האינטרנט מחויבות ליידע את לקוחותיהם בדבר אפשרות סינון חינם, בעלון קטן שנשלח לבתי המנויים, שיטה שלדברי ח"כ שמטוב "לא הצליחה בלשון המעטה" . בדיקות מול עשרות גולשים העלו כי הרוב המוחלט לא יודעים על אפשרות סינון התכנים ללא עלות וישנם אף רבים שלא מודעים לעובדה כי ניתן כיום לסנן תכנים פוגעניים.

"שיחות עם מומחי אינטרנט אף מעלות כי ילדים כבר בגילאי 6 נחשפים לאותם תכנים קשים", אמרה ח"כ שמטוב. בהצעתה היא הדגישה כי למעלה מ-47% אחוז מאותם ילדים גולשים במחשבים בחדרם הפרטי. "מצב זה בו עשרות אלפי ילדים וילדות קטנים נמצאים מחוץ להשגחת הוריהם ועלולים להיות מוטרדים על ידי פדופילים הוא לא מקובל ואסור כי יימשך. רק לפני מספר ימים שמענו על בכיר בחברת הייטק שתקף ווירטואלית מאות ילדים ללא מפריע. הצעת חוק שמבקשת ליידע הורים בדבר זכותם ואולי אף חובתם להגנה על ילדיהם היא מידתית".

חשוב לציין כי בהצעת החוק אין חובה על חסימה אוטומטית לכל הגולשים בישראל ובפועל הוצע גם פיתרון חלופי ובמסגרתו יפנו נציגי ספקיות האינטרנט לכל לקוחותיהם ויציגו בפניהם את כל הסכנות וכל החלופות הקיימות. "חשוב לתת לאנשים את זכות הבחירה והגלישה", טענה ח"כ שמטוב, "עם זאת חשוב לזכור כי חוק שמגביל את הצפייה בשידורי טלוויזיה פועל כבר שנים בארץ ואף עבר את מבחן הבג"ץ ברוב מוחץ. לאור כך ההתקפות כנגד החוק הנוכחי פשוט מיותרות".

בלשכתה של שמטוב ביקשו להבהיר כי מדובר בהצעת חוק שעליה ידונו בועדה הרלוונטית ואליה היא תבקש להזמין אנשי אקדמיה, עובדים סוצייאלים, מורים, הורים ומומחי אינטרנט. "ייתכן ותמצא לבסוף נוסחא שבמסגרתה נוכל להעניק לתושבי ישראל ובעיקר לילדים אינטרנט מסונן מתכנים קשים ומיניים ובמקביל לאפשר להורים לגלוש ללא סינון באמצעות סיסמאות. המטרה העיקרית היא הגנה על הילדים. כל ניסיון להשוות את הצעת החוק למדינות דיקטטוריות כמו איראן או עומאן מראה על רדידות הדיווחים. באותן מדינות אין כלל אפשרות לבטל את הסינון, אותן מדינות מפעילות משטרת מחשבות בעוד שהצעת החוק שלי מנסה להציל את נפשות ילדינו כשמי שמחליטים לבסוף הם רק ההורים".

לדברי ח"כ שמטוב הצעת החוק היא לא הפתרון היחיד לבעיית הידרדרות הנוער כיום. "אני מבקשת את שיתוף הפעולה של ההורים, משרד החינוך וכל גוף רלוונטי אחר. הסופרת סמדר שיר, אותה אני מעריכה אמרה על החוק כי זהו 'צורך השעה', אני אוסיף, כי אנחנו נמצאים בקרב על הילדים והנוער שלנו, קרב שבו אסור לנו להפסיד".