אפילו עובדת היותה של בירת אוסטריה מוקפת בנהרות ותעלות מים  נותנת לה זכות יהודית.  בכל בית כנסת מופיעה מפת העירוב המקיף את מרכז וינה  המאשרת קובל עם ועדה כי קהל מחזיקי הדת, הרבנות המקומית ואפילו חב"ד חתומים על כך שיש עירוב בעיר הנכרית הזו.

עיר יפה היא וינה. אויר ואוירה שולטים בה.

 לא בכדי, נבחרה וינה ( "הרוח הטובה" פירוש שמה העברי) לככב בתואר "העיר בעלת איכות החיים הטובה ביותר". איסור חמור חל על צפירות מכוניות ברחבי העיר ( היינו שם בעת תהלוכת לפידים  לציון ליל הבדולח שארגנו הקהילות היהודיות במרכז העיר במוצאי שבת. טור  ארוך של אנשים חוצה את הרחובות המרכזיים ואיש אינו  צופר. יושבים בשקט במכונית ומחכים עד עבור השיירה), בכל פינה נשמר הניקיון ואדיבות האנשים בהחלט מסבירה פנים.

גם היחס היהודי נפלא. נכנסו בשערי מספר בתי כנסת. פזורים בה כמה וכמה. הזרם החרדי בוינה הוא הגרעין של הקהילה היהודית בעיר. לרוב מדובר בצאצאים של ניצולי השואה ומלחמת העולם השנייה, שחזרו בסיום המלחמה להתגורר בוינה ולהמשיך את חייהם. 

אחד מהם, בית הכנסת שנמצא ברחוב טמפל-גאסה (Tempel-Gasse), פתוח מידי יום בהתאם לזמני התפילות. מיד כשמגיעים עטים עליך ( תשאלו על ברל'ה- איש מיוחד במקום) ומציעים לך מקום לשבת, הצעות לאירוח בשבת ואפילו כיבודי עליה לתורה. כך גם בשאר בתי הכנסת. ב"קהל מחזיקי הדת", סמוך מאוד למסעדה החלבית נובלינו אפילו הציעו קפה ושוקו לילדים. אנשים חמים.

ערב מלחמת העולם השנייה, היו פזורים ברחבי וינה עשרות בתי כנסת. הכרזתו של הצורר הנאצי מעל מרפסת ארמון הופברג שנה וחצי לפני פרוץ מלחמת העולם השניה  על גירוש יהודי אוסטריה הצילה חלק מהם. גם ליל הבדולח לא פסח עליהם. בחזית  בית הכנסת ברחוב טמפל-גאסה , בד ורוד המכסה את חזי הבנין. עדות למה שהיה כאן בליל הבדולח. גם הצעדה הגדולה לציון 75 שנה ללילה שבו נשרפו מאות בתי כנסת ונשדדו אלפי חנויות ברחבי אירופה הגיע לכאן.  בסוף המלחמה שרדו רק שניים מהם : בית הכנסת הגדול והמפואר ובית הכנסת בכיכר יודנפלאץ שהוקם על שרידי בית הכנסת העתיק  של ה"אור זרוע".

עובדת היותו של בית הכנסת ממוקם בתוך מבנה סגור וקרבתו לכנסיה הצילה אותו מהפצצות הנאצים. כיום, פתוח בית הכנסת באמצע השבוע כמקום ביקורים וקול התפילה נשמע בו  רק בסופי שבוע.

בצמוד לבית הכנסת, המוזיאון, משרדי הקהילה ומסעדת "אלף אלף "של שולם ברנהולץ. בכל שבת, מתקיים פה קידוש עשיר כזכר לימים היפים לדבריהם באותם הימים שלפני המלחמה.

את אופייה של הקהילה היהודית בוינה קשה למפות. לפי האומדן הלא רשמי, יש בעיר וסביבה ,בין עשרת אלפים לשמונה עשר אלף נפש.  חלק לא מבוטל בעיר תופסת הקהילה החרדית ולהם מספר בתי כנסת המרוכזים באזור (או ברובע) השני. בחלק זה איטליז  כשר, מוסדות חינוך ואפילו חיידרים.

חלק נוסף מרוכז סביב חב"ד. לקהילה זו, שחלקה, סובב סביב מוסדות הארגון הענף הזה,  גני ילדים, בית ספר יסודי במבנה גדול רחבה ידיים אל מול בית הלוי, חיידר, תיכון, סימינר ואפילו האוניברסיטה שבתחומה, בית כנסת, מסעדה כשרה וארוחות שבת.

דוגמא חיה ותוססת לפעילות זו היא ערבי אבות ובנים המתקיימים בשבתות החורף( יש לזכור שהשבת יוצא כאן סביב חמש), פעילות לנוער ופעילות לכל הקהילה. בעיר פועלת גם תנועת בני עקיבא עם שני שליחים שהיו חלק לא מבוטל ממצעד ההזדהות של הקהילות לציון 75 שנה לליל הבדולח.

חלק גדול תופסת בעיר הקהילה הבוכרית, שהגיע לכאן עם פירוקה של ברית המועצות. לקהילה, בתי כנסת משלהם (הגדול ברחוב טמפלגסט סמוך למרכז) ומספר מסעדות.

בתי הכנסת,  מצויים  בעיקר באזור ה -2 , באזור הראשון, סמוך לבניין הקהילה היהודית, כיכר היהודים, (יודנפלאץ), המוזיאון היהודי ואנדרטת השוואה  וסביב קהילת חב"ד עליה מופקד הרב בידרמן.

סיפור מיוחד הוא סיפורו של בית הנכנסת "המזרחי" , בכיכר יודנפלאץ, שהוקם על שרידי בית הכנסת העתיק שהוקם במאה השלוש עשרה. בעת החפירות לבית הכנסת ולכיכר נתגלו  שרידי בית הכנסת של ה"אור זרוע." היו אלו ימי הפרעות ביהודי וינה. כשהבינו היהודים שסופם קרב, התכנסו כולם לבית הכנסת והציתו עצמם למוות. בקיר מעל בית הכנסת, אנדרטה מיוחדת פרי יצירתו של  שמעון ויזנטל בדמות שער וספריה אשר ספריה פונים לכיוון הקהל.

בית הכנסת המזרחי נמצא בקומה השנייה מול האנדרטה, ופועל בכל ימות השבוע ונפתח בסמוך לזמני התפילה.

בית כנסת נוסף משמש את  הקהילה היהודית הבוכרית. יהודי בוכרה השתלבו בקהילה היהודית של וינה, פתחו עסקים בעיר, מסעדות, מכולות, דוכנים בנאש-מרקט, חנויות מזכרות ועוד. אחת מהן היא מסעדת שמחה והשניה בחור טוב. שתיהם ברחוב הראשי הטאבור שטראסה למול בית חב"ד.

 אתריה של העיר

אי אפשר להיות בעיר בלי לפקוד כמה מאתריה היפים, המעניינים והכמובן קשורים גם ליהדות. אחד מהם הם שעון אנקר.

שעון אנקר מוצב בעיר העתיקה של וינה בכיכר Hoher Market, שנחשבת לאחת הכיכרות העתיקות ביותר של וינה. הכיכר נמצאת מרחק הליכה קצר מכיכר היהודים (יודנפלאץ)

מאחורי השעון ( הקשור לחברת ביטוח גדולה)  מוסתרת תיבת נגינה  כשבכל שעה עגולה מוצגת דמות או שתיים.  כל דמות בשעון מייצגת תקופה בהיסטוריה האוסטרית המפוארת.

השעון, מתנשא לגובה של 7.5 מטרים, רוחב של 10 מטרים וקוטרו של השעון 4 מטרים. הסיפור היהודי מספר שבעלת החברה היהודיה היא זו שהביאה לעולם את עצי האשוח. הכל מתוך טעות ומתוך רצון לסלק את אורחיה הלא רצויים מביתה. 

 ארמון שנברון.

היו היה קיסר טוב ליהודים. פרנץ יוסף שמו. כה טוב היה ליהודים, מספרים שם שעזר להפיץ את ספריהם, את כתביהם ודאג לזכויותיהם. אולי דאג יותר מדי שכן  אולי אחרת היו עולים  הם ארצה. כך או אחרת, בפינות  רבות ברחבי העיר מוצב פסלו וארמונותיו הפכו למתויירים.

הסיור בארמון שנברון מחולק לכמה נושאים : סיור בחדרי הארמון המדהימים, סיור בגני הארמון, פארק שנברון, גן החיות וגינת התה. תצפית נוף נהדרת על וינה ומרחבה.

 ואי  אפשר בלי חב"ד בוינה.

במרכז העיר, ברחוב טבור-שטראסה A20ממוקם בית חב"ד. הרב מוטי סגל, איש עם הרבה חזון ועשיה מתכוון  לפתוח כאן, מרכז לכל הבאים בשערי העיר " מטרתינו" הוא אומר " להפוך את בית חב"ד בוינה למקום מפגש לקבלות שבת, חגי ישראל ועוד פעילויות נוספות". בינתיים, העשייה בעיצומה, סדרי לימוד של אבות ובנים ב"בית הלוי", גני ילדים, בית ספר יסודי, בית ספר תיכון בניהולו של שליח חב"ד הרב גרוזמן ואפילו אוניברסיטה מכובדת בתחום האקדמאי של מנהל עסקים וכלכלה שנקראת : חב"ד לאוודר ביזנס סקול. זו גולת הכותרת. אם יש לכם זמן כנסו האוניברסיטה היהודית היחידה אולי בעולם.

בראש  קהילת חב"ד  בעיר הבירה האוסטרית עומד הרב יעקב בידרמן. עשיה מבורכת יש לו בעיר הזו.

והיכן ואוכלים ולנים התיירים הרבים?

חמש מסעדות כשרות יש בעיר. שלוש בשריות ושתיים חלביות. במרכז הטבור-שטראסה מסעדת שמחה, מסעדה בוכרית מצויינת עם אוכל מקומי ואוכל מהבית. יחס חם ואוהב. המסעדה נותנת גם אוכל בלילות שבת ברכישה מראש. סמוך אליה מממוקם בחור טוב. אוכל בוכרי, מושקע לצד חדרי אירועים. צמוד לבית הכנסת הגדול והמרכזי במרחק רבע שעה הליכה משם מסעדת אלף אלף של שולם ברנהולץ. מסעדה יהודית של פעם. דג גפילטה עם ציר, מרק קניידלך ורבה הרבה אהבה ושירה. שבת כמו (כמעט) בבית. כדאי לרכוש מקום לסעודה. 30 יורו ואתם מסודרים.  את האוכל של אלף אלף, תוכלו למצוא ולטעום במטוסים היוצאים מאוסטריה. הם אחראים על הקייטרניג  הכשר לחברות התעופה. אם חברות התעופה בחרו בהם מי אנו שלא נמליץ?

 לאוכלי החלבי , יש מסעדות. נובלינו סמוך ל"קהל מחזיקי הדת". פסטות ,דגים עוגות ומאפים טובים. ברחוב הראשי ליד שמחה, פיצה כשרה למהדרין. טעם נפלא והמחיר? 5.5 יורו ואתם מקבלים מגש שלם. בלילות הקרים שם בוינה זה בהחלט משביע.

ועכשיו לינה. אפשרויות רבות  יש באזור היהודי. אחת מהן היא פנסיון ליכטנשטיין- גרוס. אוכל אמנם אין אבל אתם במרחק כמה דקות מהבקריי. לחמנית טריות, עוגות וינאיות כשרות, מרק חם ואפילו פלפל ממולא. בימי שישי מוכרים בחנויות גם  צו'ולנט וקיגל. מי אמר שלא מרגישים בבני ברק?

ומה עושים עם הילדים? ובעצם גם אתנו המבוגרים.

 שתי הצעות לנו בטרם נפנה לחזור ארצה..

גשו לפראטר. פארק השעשועים הזה מאפשר לכל אחד לבחור במה שליבו חפץ. אנחנו עלינו על הגלגל הענק. תאים סגורים ונעימים בגובה 65 מטרים מעל שמי וינה רואים הכל אחרת. למטה עומד שליח חב"ד ומספר לנו את דברי הרבי. "הגלל הענק הזה הוא כמו היהודי בעולם. פעם למעלה ופעם למטה. תמיד תסתכל על הדברים בצורה הזו".

יהודי וינה היו כבר למטה. עשו טובה לעצמכם ובואו ארצה. אין שום ערבות שאירועי ליל הבדולח והפרעות לפני 600 שנה לא יחזרו. טיסת אוסטריאן כבר ממתינה. מי שמחפש הדרכה עברית ויהודית בעיר. איתמר טרבס תכלת כתב "מעריב" עושה זאת נפלא.+43(0)67683181470

אז איך אמרנו בתחילה? לא בכדי, נבחרה וינה ( "הרוח הטובה" פירוש שמה העברי) לככב בתואר "העיר בעלת איכות החיים הטובה ביותר". אבל, תמיד טוב להיות בארץ ישראל ובירושלים.