התפיסה החזותית של האות מחזקת גם את הקריאה
התפיסה החזותית של האות מחזקת גם את הקריאהצילום: פנימה

איך זה קורה, הפלא הזה? ילד לומד לקרוא! ילד פלא, פלא בילד. כשזה בא בקלות לא תמיד יודעים להודות על הנס הזה - היכולת לצרף קווים לצורות, לאותיות ולמילים, להבין משמעות, לקרוא סיפורים.

אבל כשקשה, וחורקים שיניים עם כל אות ואות, כשכבר יוצאות כמה מילים מהספר הן יוצאות במחול. 

איזו התרגשות יש ביום שבו כבר אפשר להשאיר על השולחן פתק "ברוכים הבאים" או "הלכתי לנוח" ולדעת שהוא ייקרא ויובן, ויותר מכך ביום ההולדת שלך, כשאת מקבלת כרטיס ברכה באותיות מרקדות שנכתבו בחן אין סוף מפי עוללים וזכים. 
לשפה העברית יש נשמה, ולכל אות יש מהות ומשמעות, שהרי אלה אותיות בשפת הקודש. אפשר לגלגל אותן על הלשון, לברך איתן, לקרוא בתורה, להתפלל, לבקש בקשות ולומר מילות עידוד ונחמה, לפעמים לקרוא מתכונים ולהכין מטעמים או לכתוב שירים ולקרוא סיפורים. ניתן לשנן שוב ושוב, לקרוא בנחת מילה מילה או לרוץ במילים. אפשר לרפא באותיות ובמילים, אפשר למלמל מתוך חלום ולחלום חלומות של מילים, ואפשר לברוא במילה טובה מציאות חדשה. 

כשהילדים לומדים להכיר את האותיות, מציאות חדשה נפרשת בפניהם. בעולם הילדי המילים קיימות כשפה דבורה, ואילו עולם המבוגרים עטוף כולו באותיות ובמילים. כשילד מתחיל לקרוא, וקורא כל מילה שכתובה בסביבתו, זוהי התגלית מרתקת. התקשורת שלו עם המבוגרים משתפרת, כי הוא כבר מדבר בשפתם הכוללת קריאה וכתיבה. 

אך יחד עם ההתעוררות השפתית הברורה בשלב תחילת הקריאה בבית הספר, לעתים קרובות מתמעט ונזנח הצד החזותי הלא מילולי. הציור, שהיה כלי ביטוי משמעותי למחשבותיו ולרגשותיו של הילד בגיל הרך, מקבל פחות זמן והתייחסות מהסביבה הבוגרת, כלומר מהאם ומהאב. אז ההתלהבות מהציור פוחתת, ומתחילה התייחסות מפרגנת ומתלהבת לידע, לכתיבה ולקריאה. מצד אחד עדיין אין לילד יכולת גבוהה בהבעה מילולית בכתיבה ובקריאה, ומצד שני הציור - כהבעה גרפית חזותית - כבר לא מקבל את מלוא תשומת הלב כבעבר. האם חשוב לשמר את הביטוי הצבעוני והציורי בתוך החוויה המרתקת של תחילת הקריאה? ואיך משפרים את היכולת המופלאה של הבעה לא מילולית בצבע ובציור? 

ידוע שבגיל צעיר מה שאימא ואבא עושים הוא הדבר הנכון. כך נוצר חיקוי על בסיס התוויית הדרך של ההורים. אצל ילדים שגדלים בבית שבו ההורים מנגנים יש סיכוי סביר שתתפתח שמיעה מוזיקלית, בילדים מבתים שופעי חסד תהיה נטייה טבעית לעזרה לזולת, ילדים שההורים ישחקו איתם במשחקי חשיבה יפתחו את התחום הזה, וילדים שיראו אימא שיושבת איתם אחר הצהריים ויוצרת, מציירת ונהנית יקבלו לגיטימציה לעיסוק הבעתי-חזותי. מה הילדים קולטים מאיתנו בין השורות, לא במילים ובהכרזות אלא בעיסוק היומיומי שלנו?

אני פוגשת נשים נפלאות בגילאים שונים שהתפתחו במהלך חייהן בתחומים רבים, וחלקן מצטערות שלא התפתחו בהבעה חזותית - בציור, בפיסול או בצבע. פעמים רבות הן מספרות על מורה שלא פרגנה או על זיכרונות מהילדות ש"יש לי שתי ידיים שמאליות" כהצדקה לעצירה בתחום. 

איך אנחנו יכולות לעזור לילדינו לשמור על יכולת ההבעה החזותית במקביל לרכישת הקריאה והכתיבה? כמובן ששילוב הוא תמיד מנצח. שילוב בין ציור וכתיבה בשלבי המעבר הופך את הכתיבה לחוויה ואת הציור למחובר לעניין. להפוך אותיות לחיות, לצייר בתוך אותיות דמויות של ליצנים במתיחות שונות הנוגעות בקצות האות, להשתמש באות כסימן חוזר ליצירת דוגמה על הדף, לפסל את האותיות בפלסטלינה, ליצור מגנטים של מילים קצרות ולנסות להרכיב מהן משפטים, לצייר איורים לסיפור שממציאים, לצייר חלומות שחלמנו בלילה, לצייר אחר הצהריים עם אימא ולהחליף באמצע בין הציורים ולהמשיך, ובעיקר להאמין שאנחנו זקוקים לשני הערוצים הללו, הציור והכתיבה, ושהם אינם סותרים זה את זה אלא להפך, הם בונים קומה נוספת ועשירה יותר בהבעה האישית.

שבלונות אותיות 
מדפיסים במחשב אותיות גדולות בגודל הרצוי. 
מדביקים על קרטון, גוזרים ויוצרים שבלונות לאותיות - האות עצמה או מסגרת האות. 

אותיות מעוצבות 
טכניקה בסיסית ועוד המון רעיונות. 
חומרים: 
   * דאס
   * מערוך
  *  סכין חיתוך 
  *  שבלונת אותיות בגודל הרצוי
   * צבעי אקריליק
מתחילים ליצור: 
מרדדים את הדאס בין שני בדים או בין שני ניירות אפייה למשטח בצורת מלבן.בוחרים אותיות רצויות וחותכים את צורות האותיות לפי השבלונה. מניחים יום אחד לייבוש. צובעים את האותיות באקריליק ומקשטים בנקודות ובציורים.

אפשרויות נוספות: 
   -מדביקים מאחור מגנטים ליצירת אותיות מגנטיות. 
    -יוצרים שם פרטי או שם משפחה ומדביקים על משטח עץ צבוע.
    -מכינים את אותיות המילה ירושלים ומדביקים על הקיר מול הכניסה.
   - מכינים אותיות מעוצבות מפימו בצבעים שונים ובדוגמאות שונות.
    -אותיות משוקולד: מציירים אותיות על נייר אפייה, ממלאים בשוקולד ומקפיאים.
    -אותיות מעוגיות: מכינים בצק עוגיות, חותכים אותיות, מקשטים ואופים. 


משחקי אותיות באטבי כביסה

אוהבים אותיות? תלוי... מיומנות מצוינת למוטוריקה עדינה וללמידת אותיות ויצירת מילים.
חומרים:
    *אטבי כביסה 
    *צבעי אקריליק
    *חבל מתוח על מסגרת או קרטון 
מתחילים ליצור:
צובעים את האטבים צביעת בסיס בצד אחד. לאחר הייבוש כותבים אות על כל אטב. שימו לב לכיוון הכתיבה, שיתאים לתלייה על החבל או לחיבור על בסיס קרטון. מותחים חבל בתוך מסגרת ריקה ומתחילים לתלות אותיות על החבל, ליצירת מילים.

אפשרויות נוספות:
  משחק הזיכרון: מכינים שני אטבים מכל אות, הופכים את האטבים על השולחן ומחפשים זוגות. 
 מילים ברצף (לילדים בוגרים): חותכים קרטון לעיגול גדול, בגודל צלחת. מחברים אטבים ליצירת מילה, ומתחילים את המילה הבאה באות או באותיות שסיימנו בהן את המילה הקודמת, וכך הלאה. 

משחקים באטבים
משחקים באטביםפנימה

כריות אותיות 
להתחבק עם אותיות או מלחמת אותיות?
חומרים: 
  *  בדים 
  *  חומר מילוי לכריות (או כרית ישנה)
   * שבלונות אותיות 
    *דבק בדים, חוט ומחט או מכונת תפירה 
   * דבק פלסטי 
מתחילים ליצור:
מסמנים את האותיות על הבדים בצד ההפוך, מורחים דבק פלסטי על קו הסימון ומחכים עד לייבוש. גוזרים את האותיות מהבדים. גוזרים שני ריבועים לכריות. בכל צד מחברים אות – בהדבקה בעזרת דבק בד או בתפירה. תופרים את שני הריבועים לכרית וממלאים בחומר מילוי לכריות. מסדרים על הספה ומתחילים להמציא מילים.

כריות יוצרות מילים
כריות יוצרות מיליםפנימה

פורסם לראשונה בפנימה

לרכישת מנוי לחצי כאן