באר מים עתיקה, תרנגולות מקרקרות בחצר, כלים וריהוט משכבר הימים ושלט שאינו מעיד על מה שצפון בחובו של המקום קיבלו את פנינו באחוזת דוברובין בצפון. ההפתעה הנוספת היתה המסעדה הכשרה הממוקמת במקום
הצצנו פנימה ומצאנו סיפור מדהים. בלב מטעי הפרי של יסוד המעלה , שוכנת פנינה היסטורית.גם סיםור עדות יפה איך חיים אשכנזי ומזרחי בצורה מושלמת.
אחוזת דוברובין. האחוזה שגילה כבר מעל 120 שנה מהווה שילוב מושלם בין ישן וחדש, בין אתר היסטורי ומוזיאון לבין מסעדה מיוחדת וטעימה.
מעט היסטוריה
יסוד המעלה נוסדה בשנת תרמ"ג על ידי יהודים ממזריץ' פולין שמתוך אמונה וחזון באו למלא מצוות יישוב ארץ ישראל. הם בחרו להתיישב כאן על גדות אגם החולה. יהודים אלו שעלו לשם עבודת האדמה מצאו עצמם מתמודדים מול קשיי החיים באזור . הרעב,הבדידות,עבודת האדמה והאקלים שלא הכירו. סוכות הגומא אותם למדו לבנות משכניהם הבדואים ובתי הבוץ בהם נאלצו לגור.שודדים,פורעים והאויב הנורא מכל הקדחת שהכתה בהם ללא רחמים.אף על פי כן ולמרות הכול , בכוח האמונה והרצון התמידו והצליחו להקים את המושבה ולהגשים חלומם.
רבים מהם קיפחו במלריה האיומה את חייהם. משפחות רבות ביסוד המעלה איבדו 5, 6 ו 12 ילדים למשפחה אחת, ובכל זאת הם נאחזו במקום. בשלב מסויים הציע הברון רוטישלד לתושבי יסוד המעלה לנטוש את בתיהם ובמקום לעזוב לישוב חלופי קצת יותר "בריא". אנשי יסוד המעלה דאז, שקנו את אדמותיהם בכספם, ניהלו דיון סוער על עתיד מושבתם. ובסיומו הודיעו "לא הברון נתן ולא הברון הוא שייקח". הם פשוט סירבו להצעה ונאחזו בעקשנות בקרקע.
עקב קשות עורפם, התרצה הברון והציע לבנות חמש חוות (בפועל נבנו 3, דוברובין היא האמצעית), בהם יישובו אנשים בעלי ידע בחקלאות יעזרו לאנשי המושבה. במשך כמה שנים משפחות שונות באו ועזבו את האחוזה. עד שהגיע אליה יואב דוברובין.
מי הוא אותו דוברובין?
יואב דוברובין היה סובוטניק שהתגייר ובחר באחת התקופות הקשות ביותר ליהודים להיות יהודי ולעלות לארץ. הגיע ליסוד המעלה והשתכן באחוזה שנקראה אחוזת דוברובין על שמו בשנת 1909.היום כשמסתובבים באחוזת דוברובין היפיפייה, קשה להאמין לסיפורים ולתיעוד במוזיאון על הקשיים, הביצות והמחלות שמהם סבלו דרי המקום. באחוזה תצוגה וארכיון של יסוד המעלה המתארים את תולדותיה; שחזור סביבת מגוריה של משפחת דוברובין - לרבות רהיטים, כלי אוכל ומטבח, תמונות וספרים של המשפחה; נפחייה אותנטית שהועברה בשלמותה מחצרו של נפח המושבה; עבודת קדרות - הדגמה חיה של עשיית כלים שימושיים, שריפתם בתנור ומכירתם במקום. כן מוצגות במקום תערוכות מתחלפות. באתר תכנית אור קולית בת 17 דקות - סיפורם של המתיישבים במשך מאה שנה. במקום גן ובאר אנטיליה. המוזיאון מקיים ימי עיון והרצאות בנושאי חקלאות והמושבות, הדרכה ליחידים ולקבוצות. מחירים עממיים בהחלט בין 5-15 ₪. טלפון 04-6937371
והיכן אוכלים?
במבנה הגדול שפעם בימי משפחת דוברובין שימש כדיר ורפת, בנויה היום מסעדה מקסימה, ענקית בגודלה ובכל זאת מעוצבת באינטימיות, ובחן כפרי אירופאי. אפילו כד נטילת המים מעוצב בטעם של הימים ההם. המסעדה, כשרה בהשגחת רבנות קרית שמונה,מגישה אוכל כפרי - בשרי. מגוון סלטים טריים מאוד מגידולי הסביבה, בקבוק יין ומנה של תבשיל קדירה בשרי בפוייקה. אפילו לבושן של המלצריות ממחיש את תחושת העבר והחיים שפעמו כאן. בני המקום משכבר הימים ( שתי משפחות, אשכנזי ומזרחי) שהגיעו למושבה לפני למעלה ממאה שנים אכן הצליחו להנחיל גם אוכל טוב וגם אוירה מיוחדת. ולמצוא מסעדה כשרה כאמור טובה וטעימה ובאזור הזה זה כלל לא פשוט.טלפון: 04-6934495
איך מגיעים ? כביש 90 בין ראש-פינה לקריית - שמונה דרך המושבה.
