"שכונה דתית זה לא גימיק"

ישראל זעירא מקים שכונות בעיקר לדתיים ולא חושש שהוא עובר על החוק או סתם לא מעודכן בתהליכים שעוברים על החברה הישראלית.

זעירא, מנכ"ל ובעלים של חברת באמונה, בטוח שהוא מציל את ישראל כמדינה יהודית וחולם לבנות יום אחד גם בלב תל אביב.

ישראל זעירא מתגורר בדרום הר חברון, אבל עסוק ברקימת תוכניות להקמת שכונות דתיות בכל רחבי הארץ. חברת באמונה שהקים זעירא, שבונה כיום 1,600 דירות, החלה את דרכה בהקמת פרויקטים בערים הדתיות הקלאסיות - בית שמש, אלעד ולאחר מכן בשכונת הר חומה בירושלים. אבל בשנים האחרונות, פרצה החברה צפונה ודרומה והחלה להקים מתחמי מגורים גדולים גם ביוקנעם, בפרדס חנה, בעכו, ביפו ובחריש.

"פנינו כל הזמן קדימה. החזון הישן של חברת משהב ושל הפועל המזרחי להקמת שכונות דתיות בכל עיר שקע ב-25 השנים האחרונות. אנחנו המשכנו את זה, אמנה עושים זאת מחוץ לקו הירוק ואנחנו בתוך הקו הירוק, למרות שיש לנו גם פרויקטים באפרת ובאריאל.

אני יותר גאה בבנייה בפרדס חנה, בקריית מלאכי וביפו מאשר במקומות שכבר יש בהם ציונות דתית".

ישראל זעירא באמונה

באמונה פונה לדתיים בלבד?

"כן, המותג באמונה הוא לדתיים בלבד. עשינו פרויקטים לחרדים ולחילוניים, ונעשה גם בעתיד, אבל לא תחת המותג באמונה. הציבור הדתי-לאומי זקוק לשכונות ואנחנו גאים בזה.

לא רק שזה לא פוגע בחילונים אלא להיפך, טוב לכל עיר חילונית שתהיה לה שכונה דתית לאומית, שמחזקת את הרוח ואת הציונות בעיר, שלא מפריעה לאף אחד, סוג של להיות ולא להיות. אני לא מקים עיר נפרדת כמו החרדים, אלא שותף ומעורה בעיר, אבל יש לי את הקהילתיות שלי. אני חושב שזה מבורך ותורם לציבור החילוני לא פחות, מצד שני יש דתיים שרוצים לגור בעיר נפרדת וזו זכותם".

שני אחים, אחד חילוני ואחד דתי יוכלו לרכוש דירות בפרויקט שלכם?

"אם ההצהרה של אותו אח שהוא חילוני, אנחנו לא נקבל אותו. בשכונה שבה אנו מתחייבים שנמכור רק לציבור דתי לאומי, אנחנו לא יכולים לקבל אותו, אנו פוגעים באמון הציבור, שכונה דתית זה לא גימיק, בפרדס חנה יש לנו הרבה לקוחות חילוניים שרצו לקנות ולא הסכמנו, רק אחד שהתחייב לקנות ולהשכיר רק לדתיים והוא עצמו לא יגור שם והסכמנו".

ההגדרה הזו - דתיים לאומיים בלבד - נראית מעט פאסה. גם לא בטוח שהיא כלכלית.

"החזון שלנו הוא לא רק עסקי, אלא הפרויקטים שלנו הם דתיים לאומיים ובאמת אכפת לנו מהחזון הדתי. זה לא גימיק שיווקי - מדובר במוסדות לימוד, בתי כנסת, מקווה, תנועות נוער דתיות ואווירת שבת בשכונה. זה חשוב לנו, ולקוחות שקונים דירה צריכים לחפש את החברה שבאמת אכפת לה מכל זה.

"אני אספר לך סיפור, באלעד מכרנו פעם פרויקט וכשאכלסנו אותו באו אלינו בטענות שמכרנו לשתי משפחות חרדיות. בדקנו והיו שם שתי משפחות בהליכי חזרה בתשובה וקיבלנו אותם בתקן של 'ראש יהודי' (עמותה לחזרה בתשובה בראשות זעירא). עברו שנתיים מהרכישה עד לאכלוס, והם התחרדו בינתיים. אז גם זה קורה. אני מוכר לכל יהודי שמצהיר על עצמו כדתי. אני לא נכנס לו בציציות, מספיקה לי הצהרת הדתיות, אתה יודע על מה אתה חותם, אתה מתחייב לכבד את אורח החיים בשכונה ויש מקומות שאתה גם מתחייב להשכיר רק לציבור דתי לאומי. אבל לא בכל מקום ניתן לעשות זאת. בפרדס חנה למשל זה חלק מהחוזה, כי זו אדמה פרטית, אבל בחריש לא ניתן כי זה מנוגד לחוק.

וזה חוקי לא למכור דירה למשפחה שאיננה דתייה? עצרו לכם מכרז בקרית גת בגלל זה.

"יש מערכה אדירה של ה'קרן החדשה לישראל', דרך 'האגודה לזכויות האזרח', שהבינה שהמחסום האחרון להפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, זה הציבור הדתי לאומי. שמדובר בציבור נחוש, שיש לו אידיאולוגיה, משנה סדורה, הוא חזק ומחנך את ילדיו לגור בארץ, עושה צבא והוא בצורה קיצונית נגד התבוללות.

"כשהציבור הדתי קונה בחבורה, הוא מונע התבוללות, כי הוא לא ימכור למוסלמים או נוצרים.

מה שכן, 'האגודה לזכויות האזרח' הצליחו בתרגילים משפטיים לכפות על המדינה, שיכניסו סעיף שאסור להפלות, שחייבים לשווק באופן בלתי מפלה ויש קנסות על קבלנים אם הם לא מוכרים לערבים. המחסום האחרון זה הציבור הדתי לאומי ולכן הם מתעקשים שיהיה אסור לציבור הדתי להתאגד. המערכה הזו, אנחנו מתעקשים עליה. יש לנושא הזה חשיבות לאומית מדרגה ראשונה, זה מאבק קשה וחשוב ואם בג"צ יבטל גם את הדבר הזה, את האפשרות להתאגדות לצורך דתי, לא יהיה מנוס מחקיקה בהסכם קואליציוני. בג"צ מוכרח להבין שהתאגדות דתית זה אפליה מתקנת, קבוצות שזקוקות להגנה. אנו מקווים שכמו שהמנהל קיבל את דעתנו והסכים במכרז בכרמי גת שאפליה על רקע דתי היא לא אפליה, אנחנו נצליח לשכנע את בית המשפט ורשויות החוק גם בהמשך. אבל צריך להיות ערניים. הצלחנו ביפו, בעכו ובכרמי גת, אבל אי אפשר לדעת על איזה שופט ניפול בפעם הבאה.

אני יכול להגיד לך שהאגודה לזכויות האזרח, כל פרויקט שלנו כשמתחיל, אנחנו כבר מקבלים מכתב אזהרה, יש מי ששומר עלינו ב"ה".

לחריש שבאזור המשולש בכלל הגעת מתוך מחשבה על הקמת פרויקט לציבור הדתי-לאומי בלב אוכלוסיה חרדית, ואז היישוב שינה את פניו.

"בחריש פרסמנו למכירה דירות בעיר חרדית, מי שרוצה שכונה דתית לאומית בעיר שיירשם. היו כ-200 משפחות עם גוון חרד"לי שנרשמו. בשבועיים שלפני המכרז התחילו קרבות יחצ"נות בין החילונים לחרדים, כתבות כל יום, מערכה שלמה, שהובילה לבסוף ל-700 משפחות מהציבור הדתי להירשם אצלנו, בפרויקט לזכרו של חנן פורת ז"ל הקרוי על שמו 'נאות חנן'. בנוסף לכך, בג"ץ פסל את רוב העמותות החרדיות שניגשו למכרז עקב תיאום מחירים, ומבלי שהתכוונו, הקב"ה גלגל את זה כך שחריש היום היא עיר עם 50% ציבור דתי, 35% ציבור חילוני ו-15% חרדי. זה זכות לקחת חלק ביישוב הארץ. מקום שפעם נחשב קשה, אזור שהיה רחוק, כיום הודות לכביש 6 הוא קרוב יותר למרכז הארץ. יש לנו זכות להקים עיר דתית לאומית, יש 2,000 משפחות דתיות לאומיות בחריש, מתוכם 1,000 בפרויקט שלנו. זו העיר עם הכי הרבה יחידות בבנייה במדינת ישראל כיום. זה סייעתא דשמיא של פעם בחיים להיות שותף להקמת עיר".

מה עם פרויקט בתל אביב?

"תל אביב זה משוש חיי. חלום. יש לנו פרויקט קטן ביפו, ליד ישיבת ההסדר של 20 משפחות. אבל זה יקר לבנות בתל אביב. הקרקע יקרה, אפשר לבנות שם פרויקטים לעשירים בלבד. החלום שלי זה להקים פרויקט במרכז תל אביב, אבל זה מסובך וצריך כנראה שילוב של פילנתרופיה עם עסקים. לך תוציא דירה ב-4 מיליון שקל לגרעין תורני".

יש הבדל בין הציבור הדתי לחילוני בקניית דירות?

"הציבור הדתי אוהב לקנות חללים - מרפסות, מחסנים, גגות. הוא צריך את המרווח מחייה לילדים. במשפחה חילונית יש בממוצע 2.9 ילדים ובמשפחה דתית 4 ומעלה. כשיש לך 4 ילדים אתה חושב איפה הם יתרוצצו בבית. צריך גינה, מרפסת, חזון קדימה, לראות 2 צעדים קדימה. לכן אין טעם לבנות לציבור הדתי דירות 3 חדרים, כי כעבור שנתיים שלוש הוא יצטרך לקנות דירה חדשה, כשהוא כבר עם שני ילדים ובדרך יש עוד אחד. צריך להבין שהחדר הרביעי הוא לא כל כך יקר. המטבח, החדרים הרטובים והממ"ד עולה לבנות אותם הרבה יותר מהחדר הרביעי. אנחנו גם משתדלים מאוד שתהיה אפשרות להגדלה לחדר חמישי".

"אני לא יודע אם באמת חסר כל כך הרבה דירות"

מחירי הדירות בישראל לא מספיקים לעלות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחירי הדירות עלו מתחילת 2007 ב- 108%. יותר מפי שניים.

האם המהלכים החדשים של שר האוצר משה כחלון יכולים לשנות את המגמה?

"הציבור צריך להבין שתהליכים בנדל"ן לוקחים המון זמן. כשאתה מתחיל עכשיו מהלך של מחיר למשתכן - מכרזי קרקע בהם זוכה הקבלן שהגיש הצעה למחיר דירה הזול ביותר - עוד שנתיים יראו מזה משהו. אבל הכיוון חיובי, ויש לנו שר בלי אגו שעושה מהלכים בשקט. הוא מתמודד עם דברים קשים כמו מחירי הביצוע, שזה אחת הסיבות הגדולות לעליית המחירים ברמה מטורפת. לא מחיר הקרקע והמחסור בקרקעות אלא עלויות הביצוע. היום עובד סיני מרוויח 25 אלף שקל בשתי משרות מהבוקר עד הערב, ופלשתינאים מקבלים את כל הזכויות, כולל ביטוח לאומי. לכן לייצר דירה עולה היום במקום 350 אלף שקל, 500 אלף שקל פלוס מע"מ".

תכנית 'מחיר למשתכן' השאירה אתכם בחוץ - קבוצות רכישה הוצאו מחוץ לחוק.

"תכנית מחיר למשתכן היא למקומות מסוימים והיא לא יכולה לעבוד בכל מקום. התכנית הזו מבורכת, זה לטובת הציבור, יחד עם זאת, יש מקום לעוד פתרונות. בכל מקרה, יש לנו גם זרוע יזמית, אנחנו לא עושים רק קבוצות רכישה".

המדינה מוכנה לוותר על הכנסות מהקרקע.

"דרך הקרקע אתה יכול לבלום מחירים בראש העין, במודיעין, בראשון לציון, אתה יכול לבלום איפה שיש למדינה קרקעות, אבל לא בכל הארץ. בפריפריה הקרקע ממילא לא עולה הרבה. צריך בכל מקרה שנה וחצי סבלנות, אחרת לא יהיה כלום. וצריך גם לקוות שלא יהיו בחירות עוד שנה וחצי - ואז הכל יתחיל מהתחלה עוד פעם.

מעבר לכך, חשוב לזכור שאין מכרזים בשטחים. יש הקפאה. אין מכרזים באריאל, במעלה אדומים, מדובר באלפי יחידות שיכלו להוריד את המחירים בכפר סבא, ברעננה ובירושלים. יו"ש נתנה עתודות בנייה גדולות ב-25 שנה האחרונות וכיום אין את זה. בעבר באריאל קנית דירה ב-600 אלף שקל ,ברבבה קנית וילה ב-800 אלף שקל. כיום וילה ברבבה עולה 2.5 מיליון שקל וזה בגלל ההקפאה הפוליטית. גם באריאל המחירים עלו ברמה מטורפת".

בשורה התחתונה, לאן פניהם של המחירים?

"אני חושב שתהיה רגיעה, גם כי כל המשקיעים כבר קנו עכשיו דירות לפני התייקרות מס הרכישה. אני גם לא יודע אם באמת חסר כל כך הרבה דירות. עיר כמו חריש אם תדאג לה לרכבת, למחלף טוב, תוכל להביא עוד אלפים רבים למקום הזה, כמו גם לקרית גת. בכל העולם שעה נסיעה לאזורי הביקוש והתעסוקה זה דבר נורמאלי. תן לציבור רכבות מהירות, כבישים ואמצעי תחבורה, ופתרת את כל הבעיה של הדיור במדינת ישראל. אבל לשלטון אין את הזמן ואת הסבלנות לחשיבה אסטרטגית, לעשות כביש מהיר לגולן וליהודה ושומרון ורכבת לחריש זה פתרון שייקח לפחות חמש שנים, ולכן זה לא מעניין אף שר".

הבירוקרטיה לא אשמה במצב שוק הדיור?

"מי שאשם זה אהרון ברק, המשפטיזציה שמדינת ישראל עברה ב-20 שנה האחרונות שגרמה לכך ששר לא מחליט כלום. כל סמנכ"ל ופקיד חושש מהיועץ המשפטי והכל נתקע. הבירוקרטיה מתחילה מלמעלה, מכנופיית שלטון החוק. כל דבר צריך לעבור את אישור משרד משפטים. החשש מה יאמר בג"צ משפיע גם על ענפי הכלכלה".

ובעוד שנה, המחירים גבוהים או נמוכים יותר?

"לא תהיה ירידה ולא עלייה. השינוי יהיה בזה שהעלייה תיעצר. אני מעריך שתהיה גם עלייה גדולה של יהודים מחו"ל, כך שגם זה ישפיע על המחירים".

בנייה בחריש באמונה