מעט היהודים שעוד חיים בעיר אלכסנדריה שבצפון מצרים זכו השבוע לביקור של אורח יוצא דופן: שגריר ישראל במצרים דוד גוברין שאליו נלוו צוות השגרירות.
"ביקרתי כבר בבתי כנסת בקהיר", מספר השגריר גוברין בראיון לערוץ 7, "זה ביקור אחרי שנים רבות שלא ביקר שגריר ישראלי באלכסנדריה. במסגרת התפקיד שלי אני כמובן ראיתי חשיבות רבה בביקור בבתי הכנסת ובאתרים יהודיים חשובים נוספים - וכך התחלתי לעשות".
התרגשת? בכל זאת מדובר בקהילה לא מוכרת במיוחד.
"אין ספק שזה מאוד מרגש. בית הכנסת שאני ביקרתי בו באלכסנדריה - 'אליהו הנביא' - הוא בית הכנסת הגדול ביותר, אבל היו עוד 17 בתי כנסת - וכיום רק שניים בבעלות הקהילה היהודית. כל השאר נמכרו במשך השנים לשכנים המוסלמים, פשוט כנכסים ונדל"ן".
השגריר גוברין מספר כי זו לא הפעם הראשונה שביקר בבית הכנסת הזה. "שירתתי בעבר בקהיר בשנות ה-90, כך שאת בית הכנסת הכרתי באותו זמן. חלפו לא מעט שנים מאז הביקור הקודם - ובית הכנסת בסך הכל במצב טוב ותקין. יש גם מספר בעיות של תחזוקה, רטיבות ותשתיות חשמל רעועות".
הוא מספר כי מי שאחראי על נושא השיקום במצרים הוא משרד העתיקות. "בשנים האחרונות פקדו את בית הכנסת כמה וכמה משלחות מטעם המשרד. הן הגיעו למסקנה שצריך לשפץ את בית הכנסת בעלות של כ-22 מיליון לירות מצריות - שזה כשניים וחצי מיליון דולרים. כמובן שהבעיה כרגע תקציבית - ואומרים שאין כסף כרגע כדי לשפץ את המקום. הקהילה היהודית מנסה לראות איך היא יכולה לפעול בעניין הזה".
הקהילה מעוניינת בשיפוץ כי יש שם עדיין תפילות? או רק לשם שימור המקום?
"רק כדי לשמר את המקום. אין מניין - תפילות לא מתקיימות שנים רבות - וגם בקהיר זה המצב. בזמנו עוד קיימנו תפילות בקהיר בחגים יהודיים כי היה סגל ישראלי גדול ורחב. לאט לאט, כשהתמעט המספר הזמנו גם יהודים שמשרתים בנציגויות אחרות. היום לא מתקיים, לא בקהיר ולא באלכסנדריה. אתה מגיע לבית הכנסת - וזה קרה לי גם בקהיר - ואתה נפעם לראות בתי כנסת במלוא תפארתם.
"הם גדולים ומרשימים, אבל ריקים ושוממים. אז מצד אחד נחמץ הלב כשאתה רואה שהמקום בעצם שומם - ומצד שני אתה מבין שחלק גדול מהיהודים שחיו פה בזמנו עלו ארצה בשנות ה-50 וה-60, וזה משמח לדעת שהיו פה חיים יהודיים ענפים".
חשוב לציין שהמינוח קהילה - הוא גדול מאוד אם נסתכל על המסמכים בפועל. 17 יהודים יש באלכסנדריה - ו-6 בלבד בקהיר. "השאלה היא איך סופרים", מסביר השגריר גוברין.
"באלכסנדריה רק ראש הקהילה הוא יהודי גם מצד האם וגם מצד האב. בעוד ששישה עשר נוספים הם יהודים או מצד האם או מצד האב. ראש הקהילה עושה מאמץ לסייע לאותה קבוצה של כל מי שרואים עצמם כיהודים וחברי קהילה - וכולם בגילאים מתקדמים. מדובר בסיוע במזון, בתרופות ובעצם - בכל מה שניתן".
"יש בהחלט עזרה וערבות הדדית בין חברי הקהילה. אבל צריך לזכור שמדובר בקשישים, חלקם עם בעיות בריאותיות. אין מי שבאמת ירים את הקהילה. ראש הקהילה במצב טוב ומנהל את המשרדים שם - אבל הקהילה הולכת ודועכת. קשה לראות את זה".
ומה הם סיפרו לך? מן הסתם הם התרגשו לראות אותך, לא פחות משאתה התרגשת לראות אותם.
"הם סיפרו על יחס טוב מאוד שהם מקבלים - ועל יחסי השכנות הטובים עם המוסלמים והנוצרים. הם מאוד התרגשו, כי לא כל יום פוקד שם שגריר ישראל מהמקום עם כל צוותו. כמשרד חוץ, חלק מהתפקיד שלנו הוא לחזק את הקשרים עם הקהילות היהודיות ולראות במה ניתן לסייע. אני נכנסתי לתפקידי לפני חודשיים - ואני מנסה להשתדל ולראות במה ניתן לסייע וכמובן לפעול בתחומים האלה".
יש עוד ריכוזים יהודיים חוץ מבאלכסנדריה וקהיר?
"למיטב ידיעתי אין כאלה. אבל יש אתרים יהודיים שמפוזרים בכל רחבי מצרים. יש למשל, בית קברות ישן שנמצא בפורט סעיד - ואני לא יודע אם מישהו פקד אותו בעשרות השנים האחרונות. יש אתרים יהודיים שזקוקים לשיפוץ הרבה יותר גדול. התהליכים האלה לוקחים זמן ודורשים גם כספים. משרד העתיקות של מצרים שיקם חלק מבתי הכנסת - וראיתי זאת במו עיני, למשל את בית כנסת הרמב"ם בקהיר".
"במקרה של אלכסנדריה אני חושב שהעסק די תקוע - אני חושב שהקהילה מנסה להסתייע בארגונים יהודיים ברחבי העולם - ופה נכנס החלק שלנו בניסיון לחבר בין הגורמים השונים. אנחנו פועלים עם השלטונות המצרים בשיתוף פעולה מלא".
ישראל יכולה לסייע במשהו בענייני השיקום?
"זה מאוד בעייתי. זה נתפס כאילו ישראל מנסה להשתלט על נכסים כאלה ואחרים - ואני מנסה להרגיע ומסביר שאנחנו בסך הכל רוצים לעזור בשימור המורשת היהודית כחלק מההיסטוריה המצרית. זה גם חשוב למצרים, משום שבכך הם מראים שבמצרים היה פלורליזם רב תרבותי.
"זו נקודה שמאוד חשובה להם מבחינת הדימוי הבינלאומי. הבסיס להכל - הוא אמון. ברגע שהמצרים יבינו שאנחנו מעוניינים לסייע ולא רוצים לקחת מסמכים או לקחת נכסים - נוכל להתקדם".
השגריר גוברין מציין כי לא רק האתרים היהודיים על הפרק. "צריך ואפשר לעשות יותר בנושא של שימור האתרים אך לא רק בעניין הזה - אלא גם בנושא מסמכי הקהילה היהודית שתיעדו את התנהלותה וקשריה עם קהילות אחרות ובמשך דורות נשמרו בקרב הקהילות היהודיות. הם הועברו לפני שנה על ידי ראשת הקהילה בקהיר לידי הארכיב הממשלתי המצרי ואנחנו לא יודעים איך המסמכים הללו מטופלים".
אחרי מפגש עם שתי הקהילות - איך מתייחסים יהודי מצרים למדינת ישראל? יש להם קשר כלשהו?
"יש אבחנה שאני רוצה לעשות. ליוסף בן גאון, ראש הקהילה היהודית באלכסנדריה שאיתו נפגשתי, היה יחס מאוד חם ואוהד כלפי מדינת ישראל. ישבנו ושוחחנו למעלה משעה וזה היה ניכר בדבריו. אבל, מנגד, לראשת הקהילה היהודית בקהיר, מגדה הרון, יש גישה מאוד עויינת וביקורתית כלפי ישראל הנובעת מהעובדה שאביה היה פעיל בתנועה הקומוניסטית במצרים".
"היא עושה הפרדה בין היותה יהודיה אזרחית מצרים - לבין מדינת ישראל. בכל מקום ובכל הזדמנות היא טורחת להכניס לנו בצורה מכוערת וגסה - ולהראות שהיא דוחה אותנו - בעיקר כשמדובר בתקשורת. כשהיא פוגשת אותנו - כמובן הכל נראה אחרת. היא חושבת שמאוד חשוב לה לבדל את עצמה ממדינת ישראל והיא מפגינה את זה".
השגריר גוברין מבהיר לנו לסיום, כי הוא וצוותו יוסיפו לפעול - הן לשם השיקום ואיתור המסמכים היהודיים - והן למען רווחתם של מעט היהודים שעוד נותרו במצרים.
