מצוות פרו ורבו הינה המצווה הראשונה בתורה. חז"ל נתנו שיעור למצווה זו והוא, הולדת זכר ונקבה.
בעבודתנו במכון פוע"ה אנו נחשפים מדי יום למאות זוגות במצבי אי פוריות שונים. בחלק מן המקרים מדובר בזוגות ללא ילדים ולעתים מדובר בזוגות המתמודדים עם עקרות משנית. אך בין מקרה למקרה, אנו פוגשים זוגות עם חמישה, שישה ואפילו שבעה ילדים, החווים קושי מסוג אחר. כל ילדיהם מאותו המין והם רוצים לזכות בילד מהמין השני.
הקושי שלהם הינו רגשי, והוא קשור ברצון לזכות בילדים משני המינים, אך יש להם גם קושי רוחני הנובע מהרצון לקיים מצוות פרו ורבו. יש זוגות שחפצים בבן זכר על מנת לייצר המשכיות של שם המשפחה, שיהיה מי שיאמר קדיש לאחר פטירתם של ההורים וכו'.
מה אפשר לעשות?
בתנאי מעבדה
- הפרדת זירעונים – במעבדה. באמצעים טכנולוגיים, מפרידים בין תאי הזרע הזכריים לתאי הזרע הנקביים (שחייה נפרדת). לאחר מכן הרופא מבצע הזרעה של תאי הזרע מהמין הרצוי.
- אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD) – במעבדה. מבצעים תהליך של הפריה חוץ גופית. לפני החזרת העוברים לרחם האישה, כשהעובר מכיל שישה עד עשרה תאים, נוטלים תא אחד מכל עובר. עורכים אבחון גנטי (PGD) של מין העובר ולאחר מכן מחזירים לאישה את העוברים מהמין הרצוי. שיטה זו מורכבת מבחינה רפואית וכוללת הוצאת זרע מהבעל ושאיבת ביציות מהאישה בהרדמה.
לבחור זה אתי?
התערבות ובחירת תכונות של עוברים מעסיקות רבות את הקהילה הרפואית בארץ ובעולם. עיקר החשש הינו מ"מדרון חלקלק", שבו היום בוחרים את מין העובר ובעתיד ירצו לבחור את צבע השיער, הגובה, מנת המשכל ועוד. חשש זה הביא את משרד הבריאות להקמת ועדה לברירת מין היילוד. ועדה זו בוחנת אפשרות לאשר ברירת מין העובר באמצעות PGD, עבור זוגות שלהם ארבעה ילדים ממין אחד. הוועדה מורכבת מרופאים, ממשפטן, מפסיכולוג, ממומחה באתיקה רפואית ומרב. הפונים נדרשים להוכיח כי קיים סיכון ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות נפשם, אם לא יבוצע ההליך של ברירת מין היילוד. מדו"חות שהתפרסמו על ידי הוועדה ניכר כי היא אינה ממהרת לתת את אישורה.
ומה דעת ההלכה?
קיום מצוות פרייה ורבייה אינו מותנה במבחן התוצאה של הולדת בן ובת, אלא בהשתדלות טבעית ואנושית של האדם. על כן, בחירת מין העובר באמצעות דיאטות ותזמון חיי האישות מותרת לכתחילה, ואף מוזכרת בדברי הגמרא במסכת נידה – 'איש מזריע תחילה יולדת נקבה אישה מזרעת תחילה יולדת זכר'. לעומת זאת, טיפולי פוריות ובמיוחד הפריה חוץ גופית שהותרו על ידי הפוסקים במקום של דיעבד אינם נחשבים השתדלות טבעית.
רוב פוסקי ההלכה הסתייגו מאוד מהליך של ברירת מין העובר באמצעות טיפולי פוריות, ובמיוחד באמצעות אבחון גנטי (PGD). הסתייגות זו באה גם ממקום השקפתי, הרואה בפעולה זו התערבות מוגזמת בהנהגתו של הקדוש ברוך הוא. למעשה, יש מקום לדון באופן אינדיבידואלי, וכל מקרה לגופו.
-----
פורסם ב''פנימה''